8. התובעת טוענת כי מבנה החוזה שעליו היא חתמה עם CPM מבוסס על חוזה מדף (החוזה הממשלתי) כאשר בהסכם שבינה לבין CPM נקבעו הוראות מפורשות איזה סעיפים מחוזה המדף בוטלו או שונו (ר' עותק חוזה המדף – נספח 6 ; מוצג ת/1).
9. לטענת התובעת, אין בשינוי שנעשה לעניין סעיף 59(1) בחוזה המדף כדי לשנות מחובת תשלום ההתייקרויות. לדבריה, סעיף 59(1)(ג) לחוזה המדף מתייחס וקובע הוראות לעניין אופן הגשת חשבונות חלקיים בלבד ולא לעניין התייקרויות.
10. כן טענה התובעת כי אם ביקש מנסח החוזה לקבוע כי לא תשולמנה התייקרויות, היה עליו לקבוע במפורש כי הוראות סעיפים 62(2)+(3) לחוזה המדף מבוטלות ולא סעיפים 59(1) ו/או 62(1). לדבריה, הוראות סעיף 62(2)+(3) בחוזה המדף הן הקובעות לעניין תשלום ההתייקרויות כאשר אופן התשלום ואופן החישוב מופיע בסעיפים אלו.
11. לדברי התובעת, שעה שהיא חתמה על ההסכם עם CPM על פי תנאי המכרז שעמד בפניה, כאשר הוראות סעיף 62(2)+(3) לחוזה שעל פיהן חלה חובת תשלום התייקרויות נותרו בעינן ולא בוטלו, לא היה עליה לנסות ולהבין אחרת או להתייחס אחרת להוראות ההסכם.
12. לשיטת התובעת, משלא שולם לה הסכום של 1,434,517 ₪ עד למועד הגשת התביעה, הרי החוב בגין ההתייקרויות מסתכם ליום הגשת התביעה לסך של 2,276,502 ₪. בהתאם להסכם שבינה לבין CPM, סכום שלא שולם 90 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, חל עליו תשלום ריבית פיגורים של החשב הכללי בשיעור של 8.5%.
13. רשות הפיתוח טענה בכתב הגנתה בין היתר כי תביעה זו עוסקת בתשלומים שנתבעים בגין "התייקרויות" של המחיר החוזי המוסכם ופרשנותם של סעיפים בשני הסכמים שונים: האחד חוזה מדף ממשלתי לביצוע עבודות על ידי קבלן (להלן: "חוזה המדף"; ר' מוצג במ/1); והשני הינו ההסכם אשר נחתם בין התובעת לבין CPM (ר' נספח 1 לתצהיר מנהל התובעת), אשר כלל בין היתר כנספח גם את חוזה המדף. לטענת רשות הפיתוח, היא לא הייתה ואיננה צד להסכם, וכך אף נטען על ידי התובעת. משכך לא ניתן לתבוע ממנה כל סעד, וגם לפי שלא קיימת יריבות בינה לבין התובעת.
14. לטענת הרשות לפיתוח, היא בדקה את חשבונות התובעת בפרוצדורה שהוסכם עליה, וזאת בהתאם להסכם שנכרת בינה (בהיותה בעבר חלק ממִנהל מקרקעי ישראל) לבין CPM ביום 10.2.04 (ר' נספח א לכתב ההגנה) ולמיטב בדיקתה, לפי תנאי ההסכם בין CPM לבין התובעת, הרי שהתובעת אינה זכאית להתייקרויות.
15. עוד ציינה הרשות לפיתוח כי סעיף 37 להסכם ביטל את תשלום ההתייקרויות למחירי החוזה, כפי שנקבע בסעיף 59(1)(ג) להסכם המדף. סעיף זה עוסק בתשלום התייקרויות בגין תשלומי ביניים, אשר נובעות כתוצאה מתנודות במדד כפי שמוגדרות בסעיף 62(1). מאחר שתשלום ההתייקרויות למחירי החוזה בתשלומי הביניים בוטל (בסעיף 37 להסכם), אזי אין כל נפקות עוד לקיומו של סעיף 62(3) להסכם המדף – אשר עוסק באופן התשלום ולא במקור לתשלום ובוטל כאמור מכוח סעיף 37 להסכם.