13. המבקש עתר כי בית-המשפט יורה לאינטרנט זהב להשיב את מלוא הדיווידנד שהיא קיבלה כתוצאה מהחלוקה האסורה הנטענת. לטענתו, תוצאה זו מתחייבת מסעיף 310 לחוק החברות, שכן אינטרנט זהב ידעה לשיטתו שהחלוקה האסורה ויש להניח שהיא אף הובילה את המהלך. מסקנה זו מתבקשת בין היתר לאור היותה של אינטרנט זהב בעלת השליטה שנושאי המשרה הבכירים שלה כיהנו באותם תפקידים גם בבי-קום ולקחו חלק פעיל בישיבת הדירקטוריון בה אושרה החלוקה.
המבקש טען כי ניהול התביעה הנגזרת והשבת כספי החלוקה תיטיב עם החברה. ביחס לנזק שנגרם לחברה טען המבקש כי כעולה מהסדרי החלוקה, חלוקה שאינה מקיימת את מבחני החלוקה פוגעת ביציבות התאגיד ובאינטרס ההסתמכות של הנושים ולכן היא מזיקה. לשיטתו, גובה הנזק הוא כסכום החלוקה האסורה.
טענות המשיבים
14. החברה והדירקטורים טענו שיש לדחות את בקשת האישור שכן חלוקת הדיווידנד אינה חלוקה אסורה אלא חלוקה העומדת הן במבחן הרווח והן במבחן יכולת הפירעון.
לשיטתם של המשיבים, אין בעובדה שההפרשים מעסקת בזק נזקפו ישירות ל"עודפים" מבלי שעברו קודם לכן בדוח רווח והפסד, כדי לשלול את האפשרות לחלק אותם כדיווידנד. החברה והדירקטורים טענו כי סעיף 302 קובע שהעודפים הניתנים לחלוקה יחושבו בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים. על-פי הטענה, הסעיף עושה שימוש במונח "עודפים" – שהוא מונח חשבונאי המופיע בדוחות הכספיים של רוב החברות הציבוריות בישראל. מכאן שהסעיף ביקש להתייחס למובנו החשבונאי של המונח.
בהתאם לכך, העודפים המותרים לחלוקה הם אותם סכומים שבהתאם לכללי החשבונאות המקובלים נכללים תחת רכיב העודפים בהון העצמי בדוחות החברה, בין שמקורם בדוח רווח והפסד ובין שהם נזקפו ישירות להון, וכל עוד הם משקפים רווח אמיתי נקי. מאחר שכללי ה-IFRS שהם הכללים החשבונאים המקובלים במקרה דנן מאפשרים הכרה כעודפים גם בסכומים שאינם כלולים בדוח הרווח והפסד, הרי שגם עודפים אלה ניתנים לחלוקה.
15. המשיבים טענו כי יש לדחות את פרשנות המבקש לפיה ניתן לחלק רק סכומים שנזקפו קודם לדוח רווח והפסד. לגישתם, זוהי פרשנות דווקנית של הוראות החוק, בעוד שפרשנות תכליתית מובילה למסקנה שההפרשים מעסקת בזק, הגם שמבחינה חשבונאית הם מטופלים כעסקה הונית, הם רווחים "אמיתיים". משכך הם ניתנים לחלוקה בהתאם למבחן הרווח. בהקשר זה הוסיפו המשיבים והתייחסו לסמכות שניתנה לשר המשפטים להתקין תקנות שיאפשרו להכיר בסכומים אחרים שלא נרשמו ברווח הנקי כעודפים. לגישתם, אין בסמכות זו כדי לשלול את הצורך במתן פרשנות תכליתית, וזאת לאור הפרוצדורה המורכבת והארוכה הכרוכה בהתקנת תקנות אלה.