"בית המשפט הכיר בכך שישנה חשיבות ממעלה ראשונה לכך שהסטטוס המשפטי ישקף את מערכת היחסים האמיתית שבין הורים לילדיהם וכי אי הכרה משפטית במערכת יחסים זו, עלולה לפגוע בילד עצמו. זאת, לצד הפגיעה בשוויון המגולמת באי הכרה זו" (ובדומה ראו דברי כב' הש' נ. הנדל בבע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה [פורסם בנבו] (2015))
7. דומה כי מאז הלכת ממט הפכה ההכרה בהורות חד מינית לקטין שנולד במסגרת פונדקאות חו"ל על דרך של מתן צו הורות פסיקתי כדבר שבשגרה, כאשר מעת לעת הקלו בתי המשפט אף באשר לעצם הצורך בקבלת תסקיר רשויות הרווחה וזאת כאשר הזוגיות והמחויבות לקטין של שני בני הזוג הייתה ברורה מתוך הראיות שהוצגו לפני בית המשפט (וראו כדוגמה - תמש (תל אביב) 21182-04-13 – פלונים נ. פלוני [פורסם בנבו] (2014); תמש (תל אביב) 4355-08-13 - מ.א.ד. נ' היועץ המשפטי לממשלה, [פורסם בנבו] (2014); תמש (ראשון לציון) 50794-01-14 - פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה - לשכת העבודה והרווחה תל אביב, [פורסם בנבו] (2014) ורבים אחרים). ההכרה בהורות בדרך של צו פסיקתי התפרסה לא רק על קטינים שנולדו בדרך של פונדקאות חו"ל אלא אף באלו שנולדו לבנות זוג חד מיניות אשר אחת מהן נושאת העובר הייתה אמו הביולוגית ואלו בת זוגה - אמו ההסכמית. וכך נשחק בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה היסוד הגנטי של ההורות לטובת מנעד של יסודות שונים ומגוונים ובכללם ההורות החברתית וההסכמית (וראו לעניין זה – ד"ר יחזקאל מרגלית, הורות משפטית מן הדין ומן הצדק- גבולותיו הנורמטיביים הראויים של צו ההורות הפסיקתי, משפטים כרך מ"ז, עמ' 113 – להלן – מרגלית, הורות משפטית)
8. ביום 26.6.17 ניתן ע"י המותב דכאן פסק הדין בעניין סול (עמ"ש 60269-01-17 היועהמ"ש נ. סול [פורסם בנבו] (2017). בפסק דין זה נקבע כי על דרך הכלל תחולתו של צו הורות פסיקתי תהא מעת הינתנו בלבד ואולם בסמכותו של בית המשפט בנסיבות מסוימות להקדים אף למועד לידת הקטין. כך כתבנו באותו עניין –
"אנו סבורים כי מידת המתינות והזהירות היא המידה אותה עלינו לנקוט אף בכל הקשור לקביעת מועד תחילת חלותו של צו ההורות הפסיקתי לבת זוג שאינה ההורה הגנטי. הורות שאינה גנטית היא אומנם הורות לכל דבר וענין ושווה להורות גנטית מעת שהוכרזה ההורות ואולם ברי כי יש לנהוג בה מנהג זהירות ולבחון בחון היטב את טיבה וכשרותה קודם קביעתה שאם לו כן אפשר שהאפשרות לרכישת הורות שאינה גנטית תנוצל באופן שאינו ראוי מן הפן המוסרי והחברתי כאחד. מידת זהירות זו אותה עלינו לאחוז בכל הקשור לקביעת ההורות יש בו להצדיק את הקביעה כי ככלל תהא תחולתו של צו ההורות אך ורק מרגע הינתנו, ואולם בשיקול דעתו של בית המשפט יהא להקדים את מועד הצו למועד הלידה"