עוד הוספנו וציינו באותו עניין את מערך השיקולים אותו ישקול בית המשפט לצורך חריגה מהכלל המורה כי תוקפו של צו הורות פסיקתי הוא רק מעת הינתנו –
"בית המשפט יבחן לצורך הקדמת מועד חלותו של הצו למועד הלידה, בין השאר, את העובדות הבאות – מועד הגשת הבקשה להורות ופרק הזמן שחלף ממועד הלידה ועד להגשתה (ראו לעניין זה הרציונל הנזכר בתמ"ש (נצרת) 13637-06-15 הנ"ל), אופן הורותו של הקטין (תרומת זרע מגורם אנונימי או בקיום יחסים), אופן קבלת ההחלטה באשר להורותו של הקטין (האם בהחלטה משותפת של שני ההורים המיועדים או בהחלטת אחד מהם אשר חברו הצטרף לרצונו זה במהלך ההליך), ועיקר העיקרים - בחינת טובתו של הקטין בנסיבות הגשת הבקשה. אכן הדעת נותנת כי, על דרך הכלל, כאשר ימצא כי עסקינן בבנות זוג אשר זוגיותן מוכחת ומבוססת וההחלטה לעניין הורתו של הקטין, לרבות עצם הורותם של שני בני הזוג לגביו, התקבלה במשותף, והבקשה הוגשה בפרק זמן סביר בהתייחס לנסיבותיו העניין לאחר הלידה - יעתר בית המשפט לבקשת ההורים למתן פסק דין רטרואקטיבי מעת הלידה"
אם נבוא להוסיף ולהבהיר את האמור בפסק הדין בעניין סול הרי שהעולה ממנו הוא כי צו הורות פסיקתי הוא בעיקרו צו מכונן ומקִים ועל אף שכך, נוכח מהותו של העניין, תהא לבית המשפט הסמכות להקדים את תחולתו בהתקיים נימוקים המצדיקים זאת.
9. דומה כי ברוח זו פסקו אף שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה בעמ"ש 28901-03-17 היועץ המשפטי לממשלה חיפה נ' פלונית [פורסם בנבו] (2018). באותו עניין נקבע בלשון ברורה, בדעת הרוב, כי צו ההורות הפסיקתי הניתן לבת-הזוג של האם הגנטית/ביולוגית הוא צו מכונן ולא הצהרתי. מתן הצו מצריך הפעלת שיקול דעת של בית המשפט והוא יקבע האם בנסיבות המקרה תוקף הצו הוא ממועד נתינתנו או רטרואקטיבית ממועד הלידה. כך הובהר באותו עניין כי ההורות של בן הזוג של ההורה הגנטי אינה הורות קיימת מבחינה ביולוגית/גנטית, ועל-מנת שהיא תוכר משפטית נדרש צו שיקבע זאת. לפיכך, צו ההורות הפסיקתי הניתן לבת-הזוג של האם הגנטית/ביולוגית הינו צו המכונן את האימָהוּת ולא צו הצהרתי.
10. אף שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב נדרשו לסוגיה. כך בעמ"ש 36564-02-17 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונים [פורסם בנבו] (2018), סברה דעת הרוב כי בנסיבות אותו עניין יש לקבוע שצו ההורות הפסיקתי יהא בעל תחולה רטרואקטיבית וזאת ביחס להורות של שני בני זוג גברים ישראלים שחתמו על הסכם פונדקאות אל מול אישה אזרחית ארצות הברית שהסכימה לשאת עבורם את ההיריון מבלי שתהיה לה זיקה גנטית לילדים שייוולדו, וכאשר ברחמה של אותה פונדקאית הושתלו שתי ביציות מופרות של תורמת ביצית שהופרו בזרעו של המשיב 2, כאשר גם תורמת הביצית חתמה על ויתור על זכות הורית. אלא שבאותו עניין התחולה הרטרואקטיבית נקבעה לא למועד לידת הקטינים, אלא למועד בו ניתן פסק-הדין האמריקאי שניתק את הקשר בין האם הפונדקאית לקטינים.