בקשה לצירוף היועמ"ש לממשלה כצד להליך (בקשה 2 בתיק דנן)
24. המבקשת ביקשה לצרף את היועמ"ש לממשלה כצד להליך, לנוכח הסעד אותו מבקשת המשיבה בהליך קמא, המעלה לטענתה שאלות מהותיות ומחלוקת משפטית מהותית בדבר היעדרו/קיומו של מעמד הורי של המשיבה על הקטין ס'.
25. המשיבה התייחסה בתשובתה אף לבקשה זו, והתנגדה לה. לגרסת המשיבה מדובר בבקשה חוזרת שנטענה, נידונה ונדחתה בהחלטה שהפכה חלוטה. כמו כן המחלוקות בין הצדדים כבר נדונו בשלוש ערכאות ומבלי שעמדת היועמ"ש לממשלה התבקשה, וממילא לא ניתנה, ועל כן אין צורך בכך גם בהליך זה.
26. האפוטרופא לדין של הקטינים התנגדה בתשובתה אף היא לבקשה, והצטרפה בתגובתה לנימוקי המשיבה לעיל.
התנגדות המבקשת לפרסומים ב"פייסבוק" ביוזמת ב"כ המשיבה
27. בהודעתה מיום 8.5.18 (בקשה 10) הפנתה המבקשת את בית המשפט לפרסומים שיזמה ב"כ המשיבה באתר הפייסבוק, עדכונים בעניין ההליכים המתנהלים בין הצדדים אשר לטענת המבקשת, מלמדים על עילת התובענה "האמתית" בעניין הקטין ס', סעד של הכרה באימהותה של המשיבה כלפי ס' אשר ייגזר מזכויות המשמורת.
28. בהמשך ובבקשה נפרדת, ביקשה המבקשת לצרף לתיק בית המשפט את הפרסומים, "לשם ההבהרה של כוונותיה האמתיות של המשיבה... ולשם השלמת התמונה העובדתית והמשפטית".
29. בהחלטתי מיום 9.5.18 הוריתי כי המשיבה והאפוטרופא לדין של הקטינים יגיבו לבקשה הנ"ל במסגרת תשובתן לבקשת רשות הערעור.
30. האפוטרופוס לדין של הקטינים טענה כי דין הבקשה להידחות, מהנימוקים כי כוונת המשיבה ורצונה לשמש לקטין ס' הורה לכל דבר ועניין איננו בגדר סוד, וכי המשיבה פירטה לגבי כוונותיה ורצונותיה הן בכתבי בית הדין והן מול גורמי המקצוע. אין מקום לצרף את הפרסומים שנעשו כביכול ע"י ב"כ המשיבה בעמוד/אתר מטעמה באינטרנט, שעה שעמדת המשיבה עצמה באה לידי ביטוי בכתבי הטענות, בתסקירים וכיו"ב.
31. המשיבה טענה במסגרת כתב תשובתה לבקשת רשות הערעור, כי באת כוחה רואה חשיבות ציבורית רבה בפרסום פסיקותיהם המתקדמות של בית המשפט, בלא פרטים מזהים ותוך הקפדה על פרטיות הצדדים והקטינים. כן טענה כי כבר בכתב התביעה קמא הצהירה כי בכוונתה לתבוע הכרה רשמית במעמדה כאמו של ס', וכי בבוא העת תגיש בקשה לצו הורות או צו אימוץ לגביו, בקשה אשר הגשתה מתעכבת בשל התנהלות המבקשת ושלל הליכי הסרק שהיא יוזמת.
עיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא:
32. במקביל לבקשת רשות הערעור הגישה המבקשת גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטת השופטת קמא מיום 16.4.18, שמשמעה קיום דיון הוכחות בתובענה העיקרית מטעם המשיבה למשמורת על הקטין ס', שנקבע ליום 1.7.18.
בהחלטה מיום 30.4.18 דחיתי הבקשה אף ללא קבלת תשובה, בנימוק כי החלטה או פסק דין בבקשת רשות הערעור דנן יינתן זמן מספיק קודם למועד ההוכחות שנקבע.
כמו כן, הגישה המבקשת בקשת עיכוב ביצוע נוספת ביום 2.5.18 (בקשה מס' 8) במסגרתה ביקשה לעכב את ביצוע תשלום ההוצאות שהוטלו עליה בהחלטה קמא בגין אי התייצבותה עם הקטין ס' למפגשים עם המשיבה במרכז קשר.
בהחלטתי מיום 2.5.18 דחיתי גם בקשה זאת.
דיון והכרעה
33. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, החלטתי ליתן רשות ערעור מכח סמכותי על-פי סעיף 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, לדון בבקשה כבערעור ולדחות הערעור ברובו, למעט בנקודה אחת, הכל כפי שיפורט להלן.
34. הרחבתי בסיכומי טענות הצדדים, שהתפרסו על-פני עשרות עמודים, כדי להראות ולהמחיש, כפי שאף אפרט להלן, מדוע אין מקום לסילוק תובענת המשיבה למשמורת על הקטין ס' וקביעת זמני שהות עימו.
35. ידועה ההלכה הפסוקה על-פיה דחיה או מחיקה של תובענה על הסף היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש.
בנוסף – המגמה היא שלא להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית הדוחה בקשה לסילוק תביעה על הסף.
(ראו לעניין זה החלטה מהעת האחרונה – רע"א 4729/17 לוי נ' אברג'יל ואח' [פורסם בנבו] (22.5.18), סעיף 17 והאסמכתאות שם).
36. עיון בתשובות המשיבה והאפוטרופא לדין, המפורטות בהרחבה לעיל בפן המהותי של העניין (להבדיל מהפן הדיוני) מלמד כי ישנן סוגיות המחייבות בירור לגופן של טענות, לרבות בירור עובדתי נרחב, שלא מן הנמנע כי יובילו בסופו של יום לקבלת התובענה.
היינו – אין מדובר בתובענה חסרת סיכוי או עילה על פניה, שדינה להיות מסולקת על הסף.
37. אכן מדובר בסוגיות שהועלו לדיון במסגרת התובענה שהגישה המשיבה בעניינו של ס' שחלקן חדשות ומחייבות חשיבה מעמיקה. כך למשל טענות המשיבה להסכם מכללא שנכרת בינה לבין המבקשת, עקרון טובת הילד והשלכותיו לזכויות ולקשר שמקים, אם בכלל, ביחס שבין המשיבה לקטין ס', היבט האחאות שבין ע' לס' וההשלכה שלו לקשר שבין המשיבה לס', ועוד זכויות שהעלו ופירטו המשיבה והאפוטרופא לדין בתשובותיהן, המחייבות דיון לגופם של דברים תוך בירור עובדתי נרחב.
38. נשוב ונדגיש – הפן המהותי בסכסוך שבין הצדדים מעלה שאלות חדשות ומעניינות לפתחו ולהכרעתו של בית המשפט. יחד עם זאת, אין לומר בשלב זה כי על פניה התובענה אינה מגלה עילת תביעה ו/או בסיס משפטי ראוי לדיון לגופם של דברים. משכך, נשמט הבסיס המשפטי לטענת המבקשת לסילוק התובענה על הסף בהעדר עילה.
39. גם הטענה כי יש מקום לדחיית התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית דינה להידחות. משמצאנו כי אין מקום לדחיית התביעה על הסף מהטעם של העדר עילה, ממילא בית המשפט המוסמך עניינית לדון בה הוא בית משפט לענייני משפחה.
המבקשת גם לא טרחה לציין מהי הערכאה המוסמכת לטענתה לדון בתובענה הנדונה, ככל שאיננה בימ"ש לענייני משפחה.
40. למעשה בדבריי לעיל די בכדי לדחות הערעור בכל הקשור לפרק הסילוק על הסף.
עם זאת אוסיף, ובכך אני מצרף דבריי לדברי בית משפט קמא, המשיבה והאפוטרופא לדין, כי הבקשה הנוספת שהגישה המבקשת לבימ"ש קמא לסילוק התובענה על הסף, נשוא ההחלטה קמא מיום 16.4.18 (נשוא רמ"ש זה) היא בגדר בקשה חוזרת, שכבר נדונה לגופה ונדחתה ע"י בית משפט קמא, ובכך הפכה לחלוטה.
בנדון נפנה לפרק בתשובת המשיבה העוסק בטעמים הדיוניים לדחיית בקשת רשות הערעור, ולתשובתה של האפוטרופא לדין המפורטת בסעיף 23, שיש בהם ממש.
41. לאור כל זאת החלטתי לדחות את הערעור הנוגע לשאלת סילוק התובענה על הסף מהטעמים של חוסר סמכות עניינית ו/או העדר עילה.
42. לא ראיתי לנכון גם להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא לדחיית הבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 10.4.18. מדובר בהחלטה דיונית, הנתונה לשיקול דעתו של בית משפט קמא בהתאם לנסיבות המקרה שבפניו. בהחלטות כאמור ממעטת ערכאת הערעור להתערב, ולא מצאתי בנסיבות המקרה דנן טעות בולטת המחייבת התערבות בה.
43. גם לא ראיתי כל פסול בהתנהלות האפוטרופא לדין ביצוג הקטינים, ודין טענות המבקשת בנדון להידחות.
ככל שלמבקשת טענה ספציפית כזו או אחרת בהתנהלות האפוטרופוס לדין יכולה לפנות לבית משפט קמא בבקשה מתאימה.
44. בנקודה אחת בהחלטה מיום 16.4.18 מצאתי לנכון להתערב, ונוגעת לאמירתה של השופטת קמא על-פיה:
"ככל שלא יתקיים מפגש ביום... אבחן מתן צו לפיו משמורת הקטין ע' תיקבע בידי הנתבעת (המשיבה, ח"ש) בלבד, מחיקת תביעות התובעת (המבקשת - ח"ש) או כתב הגנתה. הכל בהתאם לשיקול דעתי".
סבורני כי אמירה זו חריפה מידי, עלולה להשתמע לא טוב וראוי היה להימנע ממנה, ולכן אני מבטלה.
45. באשר לבקשת המבקשת לצירוף היועמ"ש כצד לרמ"ש זה - לא ראיתי לנכון להורות כן. הערעור התמקד בדחיית הבקשה לסילוק על הסף, ולשם הכרעה בו לא ראיתי צורך בקבלת עמדת היועמ"ש.
46. איני רואה גם צורך להתייחס לפרסומים בעמוד הפייסבוק של ב"כ המשיבה, שלפי הנטען מגלים את הכוונה האמתית של המשיבה, להיות מוכרת כאימו של הקטין ס'.
רצונה זה של המשיבה אינו בגדר סוד, כפי שאף ציינה באת כוחה בתשובתה לנקודה זו, ואין בפרסומים האמורים בכדי לעזור בהכרעה בערעור דנן.