32. נוסיף ונקבע כי ההחלטה שלא לשבץ את התובעת לחינוך כיתה בשנת הלימודים תשע"ה, התקבלה גם על דעתה של נירה (סעיף 10 לתצהיר נירה; עדותה בעמוד 40 לפרוטוקול).
לא נפל פגם בהחלטת המנהלת שלא לשבץ את התובעת לתפקיד חינוך כיתה
33. החלטת המנהלת בקיץ 2014 שלא לשבץ את התובעת לחינוך כיתה היא החלטה מינהלית, שהתקבלה בתחום מקצועי של ניהול בית ספר. זוהי החלטה המסורה לשיקול דעתה של המנהלת (סעיף 23 לתצהיר המנהלת; עדות נירה בעמוד 41 לפרוטוקול). בית הדין לא ינהל את בית הספר במקום משרד החינוך ובמקומה של המנהלת. התערבות בית הדין בהחלטה כזו תיעשה רק על פי העילות המוכרות במשפט המינהלי, היינו, אם יוכח כי התקבלה בחריגה מסמכות, או תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או שיש בה שיקולים זרים או חוסר סבירות קיצוני (בג"צ 5844/07 כרמלי נ' עמיחי, פס' 23 (3.4.2008)). לא רק שענין לנו בהחלטה מינהלית, אלא שהחלטה כזו היא מסוג ההחלטות שהן חלק מזכות היתר (פררוגטיבה) של המעסיק, האם וכיצד לשבץ עובד בתפקיד מסויים. בית הדין יטה שלא להתערב בהחלטות
--- סוף עמוד 14 ---
מעין אלו, אלא אם יוכח כי נפל פגם בקבלתן. לא מצאנו כי נפל פגם כלשהו בהחלטת המנהלת שלא לשבץ את התובעת לחינוך כיתה.
34. בפתח הדברים יש להטעים כי אין טענה לפיה התובעת איננה מורה טובה. להיפך. המנהלת מאשרת שהתובעת מורה טובה ומקצועית. במכתב המנהלת לתובעת מיום 28.9.14 (נספח יח1 לתצהיר התובעת), כותבת המנהלת לתובעת "את מורה מקצועית טובה, מסורה לעבודתך, אינטליגנטית, סקרנית ואוהבת ללמוד בעצמך, כפי שציינתי בהערכה שנתתי לך בשנה שעברה. זו גם הסיבה שהחלטתי, למרות התנהגותך הלא מכבדת כלפיי, לאפשר לך להמשיך השנה בתפקידך כרכזת שפה. ריכוז שהוא מרכזי בבית הספר ודורש שיתוף פעולה בין המנהלת לרכזת."
35. בבסיס ההחלטה בקיץ 2014 שלא לשבץ את התובעת לחינוך כיתה עמדה העובדה כי התובעת לא יודעת להכיל מקרים קשים של תלמידים. על פי המנהלת, אף כי התובעת מורה מסורה ומתייחסת בצורה רצינית ויסודית למשימות שהיא לוקחת על עצמה, היו לה התפרצויות רבות כלפי מורים, כלפי ילדים וגם כלפי המנהלת; התקשתה להכיל תלמידים מאתגרים שהפריעו בשיעור; ופעמים רבות הגיבה למקרים כאלה בצעקות על התלמידים ובהתפרצויות לא מידתיות ביחס למצופה מאיש חינוך (סעיף 12 לתצהיר המנהלת). על פי המנהלת, היא השקיעה זמן ומאמץ לתמוך בתובעת כדי להביא למיתון תגובותיה ולשיפור יכולתה להכיל תלמידים (סעיפים 10-12 לתצהיר המנהלת). גרסה זו של המנהלת מקובלת עלינו, ויש לקבוע כי המנהלת נתנה לתובעת, בזמן אמת, משובים על דרך התנהלותה המקצועית. התובעת מציינת זאת במפורש בעמוד 3 למכתבה למנהלת מיום 25.10.14 (נספח יח2 לתצהיר התובעת) שם היא מציינת שהמנהלת העירה לה בעבר באופן מכובד ובונה, כך שהתובעת רצתה לבצע שינוי בעקבות אותן הערות. גרסת המנהלת, כי נדרשה פעמים רבות לשוחח עם התובעת ולהעיר לה על התנהלותה המקצועית, גם נזכרת בזמן אמת במכתבה מחודש 8/14 לנירה (נספח לה1 לתצהיר התובעת).