36. חשוב להטעים כי השאלה אם התובעת התאימה לחנך כיתה בשנת הלימודים תשע"ה או לא, היא שאלה המסורה לשיקול דעתה הבלעדי של המנהלת ושל יתר הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך. לא התובעת תכריע בכך; לא הורי התלמידים שלימדה; וגם לא מנהלות שניהלו בעבר את בית הספר. בית הדין לא יכנס לנעליהם של המנהלת ושל משרד החינוך ולא יקבל החלטות במקומם באשר לאופן ניהולו של
--- סוף עמוד 15 ---
בית הספר. כל שבית הדין יעשה – לאחר שהונחה בפניו תביעתה של התובעת - הוא להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטה זו של המנהלת, וזאת בהתאם לכללים שפורטו לעיל.
37. החלטת המנהלת – כי לתובעת קשיי תקשורת עם תלמידים מסויימים וכן קושי בהכלת מקרים של תלמידים קשים - זוכה לעיגון ממסמכים ומראיות שונות שהוצגו בפנינו, כמפורט להלן.
38. במכתב המנהלת מחודש 8/14 לנירה (נספח לה1 לתצהיר התובעת) מציינת המנהלת, בין היתר, כי התובעת התקשתה מאוד להתמודד בצורה רגועה וסבלנית עם תלמידה בעלת בעיות נפשיות שלמדה בכיתתה; המנהלת נאלצה להתערב בשנת הלימודים תשע"ב במריבה בין התובעת לבין אמו של אחד התלמידים בכיתה שהיה נתון להתפרצויות זעם בגלל בעיות בריאותיות; המנהלת נאלצה להתערב במקרים שונים שהתובעת, בתור מחנכת, אמורה היתה לפתור; וניכר קושי של התובעת לשלוט ברגשותיה אל מול מצבי לחץ ומתח. המנהלת מציינת במכתב כי הקושי העיקרי של התובעת הוא להכיל תלמידים מאתגרים ומורכבים יותר מבחינה התנהגותית; וקושי לשלוט ברגשותיה ולהישאר רגועה ושקולה אל מול מצבי מתח ולחץ בכיתות עם תלמידים בעלי צרכים מורכבים. היא מוסיפה שהתובעת מורה מקצועית טובה ומתאימה לדעת המנהלת ללמד בכיתות גבוהות בחטיבת ביניים או בתיכון. המנהלת מסבירה במכתב מה הייחוד של שנת הלימודים תשע"ה: היא מסבירה כי כיתה ג' שהתפנתה לחינוך, היא כיתה של ילדים רכים "ובה מספר ילדים לא פשוטים שזקוקים להמון הכלה, החזקה וסובלנות, אחרת אני צופה וחוששת מאוד שעלולה להיות שם התפרקות ועלולים לצוף קשיים רבים מאוד". מהסברה של המנהלת במכתב עולה גם כי לא ניתן לאתר עבור התובעת כיתה גבוהה יותר לחינוך, שכן יש צורך שאותן כיתות תמשכנה ללמוד עם מי שחינך אותן בשנים קודמות. המנהלת, בעדותה, לא חזרה בה מהגרסה שהעלתה במכתב (עמוד 46 לפרוטוקול).
39. נירה, בתצהירה, מציינת שהיו קשיים רבים בהתנהלות התובעת, בעיקר ביחס לתלמידים: היה לה קשה מאוד להתמודד ולהכיל תלמידים מאתגרים אשר הפריעו במהלך השיעורים. התגובות שלה כללו פעמים רבות צעקות על התלמידים, השפלתם, הוצאת התלמידים מהכיתה, ולעיתים מגע פיזי. נירה מפנה למסמכים שונים המצויים בתיקה האישי של התובעת, כעדות לכך שהתנהלות זו של התובעת היתה קיימת עוד לפני שהמנהלת נכנסה לתפקידה. מדובר במכתבי תלונה שונים על