בשולי פסק-הדין אעיר, כי ככל שמתבקש, מהטעמים שהוצגו על-ידי המערערת, שינוי במדיניות שנהגה שנים ארוכות באשר לקביעת "מימוש הזכויות" במקרה של התחלת שימוש בפועל במקרקעין, לא ניתן לעשותו בדרך של פרשנות החוק, אלא בדרך של תיקון חקיקה – תיקון שבו יש לקחת בחשבון גם את מכלול הקשיים בהיבטים הקשורים הנלווים, שהועלו בטיעוני הצדדים ובהחלטות ועדת הערר, בזיקה, בין-השאר, לסוגיות התיישנות, הפחתת ריבית ופטור לפי סעיף 19(ג) לתוספת השלישית לחוק.
התוצאה
73. על-יסוד האמור לעיל, נדחים ארבעת הערעורים. המערערת תשלם לכל אחד מהמשיבים 6-1 הוצאות בסכום כולל של 15,000 ₪.
מזכירות בית-המשפט תודיע טלפונית לבאי-כוח הצדדים, וכן לפרקליטות מחוז ירושלים (שייצגה את היועץ המשפטי לממשלה שהתייצב בהליך), על מתן פסק-הדין, ותמציא להם עותקים ממנו.
ניתן היום, א באלול תשע"ט, 1 בספטמבר 2019, בהיעדר הצדדים.
י' נועם