פסק-דין
פתח דבר
1. לפניי ארבעה ערעורים מינהליים – שלושה ערעורים שהדיון בהם אוחד (עמ"נ 37942-03-15; עמ"נ 54024-05-15; ועמ"נ 36803-12-15), וערעור נוסף (עמ"נ 33092-01-18) שנשמע במקביל. הערעורים הוגשו על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים (להלן – הוועדה המקומית או המערערת) נגד ארבע החלטות שניתנו על-ידי ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה מחוז ירושלים (להלן – ועדת הערר). הערעורים מתמקדים בסוגיה עיקרית הנוגעת לפרשנות סעיף 1(א)(2) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן גם – החוק), המגדיר את החלופה השנייה של "מימוש זכויות", לצורך החיוב בתשלום היטל השבחה, כדלהלן: "התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל ההשבחה...". השאלה המרכזית שבמחלוקת היא – האם החלופה השנייה חלה על "התחלת שימוש" עקב אישור התכנית המשביחה, במקום שבו לא נדרש היתר על-פי הדין, ואינה חלה,
°
--- סוף עמוד 3 ---
°
°
אפוא, על שימוש הטעון קבלת היתר בנייה; או שמא היא חלה על כל "התחלת שימוש", בין שהוא טעון היתר בנייה ובין אם לאו.
°
2. בכל התיקים נושא הערעורים המנהליים דנן, חייבה הוועדה המקומית את בעלי הזכויות במקרקעין בהיטל השבחה ממועד אישור התכניות המשביחות, זאת בשל שימוש בנכסים שהיה טעון קבלת היתר בנייה, אשר הֵחל באורח בלתי חוקי עוד בטרם אישור התכניות; כאשר הוועדה המקומית החילה בעניין החיוב את חלופה השנייה האמורה של "מימוש הזכויות". ועדת הערר דחתה את גישתה של הוועדה המקומית. הוועדה קבעה, כי אין לראות במועד אישור התכניות כמועד "מימוש הזכויות", לגבי שימוש שהחל לפני אישור התכנית; וכי רק שימוש ללא היתר בבנייה שבוצעה לראשונה לאחר אישור תכנית שיש בה כדי להתיר את השימוש, יוכל להחשב כ"מימוש זכויות" על-פי החלופה השנייה.
3. המשיבים השונים ביקשו לאמץ את תוצאת החלטת ועדת הערר, שביטלה את הודעות החיוב שנשלחו להם; אך רובם טענו, כי הוועדה שגתה בפרשנות הסעיף הנדון, וכי היה עליה לקבוע שחלופת "התחלת השימוש" לצורך "מימוש הזכויות", חלה רק לגבי מקרים שבהם אושרה תכנית המאפשרת שימוש ללא צורך בקבלת היתר בנייה.
4. לנוכח מהות המחלוקת, ובשל העובדה שבהחלטותיה הנדונות שינתה המערערת את המדיניות והגישה הפרשנית שלפיהן נהגה במשך כשלושה עשורים, בעניין קביעת מועד "מימוש הזכויות" בנסיבות דומות, וכן לאור השלכות הרוחב של המחלוקת, בפרט כאשר מרבית הרשויות המקומיות נוקטות גישה שונה מזו של המערערת – ניתנה החלטה ביום 20.3.16, במסגרת שלושת הערעורים המאוחדים, שבגדרה התבקש היועץ המשפטי לממשלה להודיע, האם בכוונתו להתייצב בהליך בהתאם לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]. לאחר מתן ארכות ממושכות ליועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לבקשות חוזרות ונשנות שהוגשו