5. ההליך
א. מטעם התובע נשמעו שלוש עדויות. עדות התובע, שהעיד באמצעות מתורגמנית לשפה הרוסית, וכן עדות שני חבריו לעבודה - מר יורי ספוז'ניקוב (להלן – ספוז'ניקוב) ומר איגור מישין (להלן – מישין).
מטעם הנתבעים העידו קלס וכן מנהל התפעול בנתבעת, מר אבנר אלוק (להלן - אלוק).
ב. הנתבעים לא הציגו כל ראיה מטעמם. לטענתם (סעיף 46 לתצהיר אלוק), היתה שרפה במשרדי החברה בשנת 2015 וחלק רב מהראיות עלה באש ולא ניתן לשחזרן.
התובע צירף לתצהירו תלושי שכר, תדפיסי חשבון בנק, מכתב סיום העסקה ותדפיסי מידע מחברת הביטוח הפניקס. בתחילת ישיבת ההוכחות, התובע הוסיף והגיש תדפיסי בנק המציגים העברות כספים מאת הנתבעת לתובע (בחודשים 11/14, 1/14, 3/14, 1/15, 3/15) וכן צילום המחאה של אלוק, מיום 15.10.14 על סך 10,000 ₪ - כל אלה סומנו ת/1.
דיון והכרעה
שכרו של התובע
6. כפי שפורט לעיל, לטענת התובע, בכל תקופת עבודתו הוא השתכר 10,000 ₪ נטו, שהם 12,880 ₪ ברוטו, בעוד שלגרסת הנתבעים, שכר היסוד של התובע הוא כמוצג בתלושי השכר, והוא נע בין 4,500 ₪ ל- 5,574 ₪ ( סעיף 18 לסיכומי הנתבעת).
7. ככלל, נטל ההוכחה בנושא גובה השכר הוא על התובע, הטוען לשכר שונה מזה המצוין בתלושי השכר. עם זאת, בהעדר מתן הודעה לעובד על תנאי העסקתו כאמור, מועבר הנטל אל כתפי המעסיק להוכיח את גובה השכר השנוי במחלוקת. לעניין זה ר' הוראת סעיף 5א' לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן – חוק הודעה לעובד):
"בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובלבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971."
8. הראיות מצד התובע היו עדותו בעל פה שנתמכה בעדות חבריו לעבודה וכן דפי חשבון בנק מהן עולה כי במהלך תקופת עבודתו אצל הנתבעת כמעט מדי חודש בוצעה הפקדה בסך 10,000 ₪ לחשבונו, בין במזומן ובין בהמחאות. עוד יש לציין, כי אין בדפי החשבון שהוצגו הכנסות נוספות, ודאי שלא בסכומים נטו המצויינים בתלושי השכר שהנתבעת הנפיקה לתובע. לכך יש להוסיף שבעוד שבתדפיסי חשבון הבנק לא ניתן לדעת מה מקור הפקדת הסכומים (במיוחד כשמדובר בהפקדות במזומן), הרי שמת/1 ברור שהנתבעת או מי מטעמה (אלוק) הם שהעבירו לתובע מדי חודש סכום של 10,000 ₪ (נטו).
9. הנתבעת הסתמכה על הנתונים שבתלושי השכר של התובע וטענה כי התובע קיבל את התלושים במהלך עבודתו ועל כן אין זה סביר שקיבל סכומים משמעותית מאלה שנקובים בשכרו, מבלי שמחה על כך. לעניין זה יש לציין כי בניגוד לטענת התובע, מעיון בתלושי השכר עולה כי חלקם הודפס במהלך העבודה ואין מדובר בתלושים שהודפסו בדיעבד (לעניין זה נדרש גם בהמשך).
10. כאמור, התובע הציג תדפיסי חשבון בנק, החל משנת 2012 ועד לשנת 2015 (נספח ב' לתצהירו ות/1), מהם עולה שהיו מספר העברות בנקאיות שנעשו על ידי הנתבעת או אחר מטעמה בסך 10,000 ₪ בחודש.
דכך למשל, בתאריך 11.11.14 בוצעה העברה בנקאית לתובע בסך 10,000 ₪, מחברה בשם "טל שפע ניהול בע"מ", שהיא בבעלותו של קלס (עמ' 40 לפרוטוקול, שורה 35). כאשר קלס התבקש להסביר מדוע חברה אחרת בבעלותו שילמה לתובע את הסכום הנ"ל, השיב תשובה כללית שאין בה לסתור את טענות התובע כי מדובר בתשלום שכר. ר' בעמוד 41 לפרוטוקול, שורות 2 - 5:
"ביצענו העברה לעובד, אם אתה שואל את הנסיבות שביצעתי את העברה, אני לא זוכר את הנסיבות שביצעתי את ההעברה, סביר להניח אבל שאם אבנר היה אומר שיש עובד שצריך כסף או שיש הפרש שלא שולם או משהו לא נעשה, היה מיד מועבר לו כסף."
בנוסף, בתאריך 15.10.14 ניתנה לתובע המחאה בסך 10,000 ₪, מאת מנהלו הישיר. על פי תדפיס חשבון הבנק, בתאריך 17.10.14 ההמחאה הוחזרה לתובע וביום 22.10.14 התובע הפקיד בחשבונו 10,000 ₪ במזומן.
מחקירתו הנגדית של אלוק עולה כי מדובר בתשלום שכר לתובע. כך למשל, טען שאם המחאה שלו הועברה אל התובע, לצורך עניין זה הוא מזוהה עם החברה (עמוד 28, שורות 33 -34). כאשר נשאל מדוע ניתנה המחאה אישית שלו, השיב שיקבל את הסכום מהחברה (עמוד 29, שורות 36 – 27), אך לא היה בכך הסבר מדוע הועבר לו סכום זה מהחברה.
מעבר למתואר, קיימות גם העברות בסכום של 10,000 ₪ שבוצעו על ידי החברה עצמה (בתאריכים 12.01.14, 18.1.15 ו – 12.3.15). במקרים אחרים, השכר שולם בשני חלקים שסכומם 10,000 ש"ח. כך למשל, בחודש מרץ 2014 (הפקדה מיום 12.3.14 ומיום 18.3.14).
11. לגבי מועדי ההפקדות, אלוק אישר בעדותו ששכר העובדים לא שולם במועדו (עמוד 29 לפרוטוקול, שורות 33 -34) - "כן היו לה בעיות תזרים. לא תמיד השכר שולם, לפעמים הוא שולם הרבה לפני הזמן, ולפעמים אחרי הזמן, התאזן איפשהו".
12. הנה כי כן, אף מבלי להתייחס לעדות התובע וחבריו לעבודה, שהן עדויות בעל פה, הוצגו ראיות לגבי תשלום חודשי של 10,000 ₪ לתובע מדי חודש.
13. בתשובה לטענה לפיה קיימים חודשים בהם ההפקדות נמוכות מ – 10,000 ₪, יש לציין כי מדובר בחודשים ספורים במהלך תקופת עבודה של למעלה משלוש שנים. בנוסף, מהראיות עולה כי שכרו של התובע שולם גם במזומן. כך עלה גם מעדויות הנתבעת, ר' בעדותו של אלוק, בעמוד 30 שורה 30 עד עמוד 31 שורה 5:
"ש: אדוני, כיצד שילמת לכל העובדים שלך שכר?
ת: לעובדים שלי?
ש: כן.
ת: מזומן, צ'קים, העברות, תמיד הם קיבלו.
ש: למה לא בצורה מסודרת, בהעברה בנקאית לבנק? או בצקים מדיח חודש בחודשו של החברה?
ת: אז אני יכול להגיד לך שככל שהמצב במשק היה גרוע, ולא קיבלנו, יכולנו, בגלל שלא קיבלנו כספים, להגיד, "תשמעו, חברים, קשה לנו, לכו הביתה תמצאו מקום עבודה אחר." אבל אנחנו נלחמנו. גם על העובדים וגם על עצמנו. אז אם היה קשיי תזרים, אז פעם במזומן מה שאנחנו, עד שקיבלנו, פעם אפילו ניכינו בשוק האפור כדי לשלם שכר לעובדים, אז קיבלנו גם במזומן. וגם חלק אני יכול להגיד לך שחלק מהמקרים והרבה מהם, העובדים ביקשו מזומן. מה לעשות?"