ההליך בבית המשפט המחוזי
5. המערערים הגישו שני הליכים נפרדים נגד הבנק של בקשות בדרך המרצת פתיחה, במסגרתן עתרו לביטול ההחלטות על סגירת חשבונותיהם, ואלו נדונו במאוחד. המערערים טענו כי עוד מראשית פתיחת החשבונות פעלו בגילוי מלא ובשקיפות מול הבנק והעבירו את כל הפרטים והמסמכים שנדרשו מהם. מנגד, הבנק לא שיתף אותם בחשדותיו וטענותיו נגדם כפי שפורטו במסגרת ההליך המשפטי, ועל כן ההליך שננקט על ידו לא היה תקין. לטענתם, לו היה עושה כן, היו מפיסים בנקל את כלל חשדותיו, כפי שהצליחו לעשות בהליך המשפטי. בנוסף טענו כי הודעות הסגירה היו לקוניות ובלתי מבוססות, באופן שפגע ביכולתם להשיב לנטען כלפיהם, ובניגוד לחובת ההנמקה שחלה על בנק בהחלטות מסוג זה. עוד טענו כי לא היה מקום לקשור בין שני החשבונות ובפרט שלא לבסס את ההחלטה על סגירת חשבון המערערת על אובדן האמון ביחסים עם המערער.
6. בפסק דינו דחה בית המשפט המחוזי את תביעות המערערים. ראשית קבע בית המשפט כי נכון היה לבחון את עניינם של המערערת והמערער יחדיו לאור הקשר ביניהם, אולם גם בחינה נפרדת הייתה מובילה למסקנה כי אין להתערב בהחלטות הבנק ביחס לשני החשבונות. עוד נקבע כי התנהלות המערערים הרימה מספר "דגלים אדומים", שפורטו במסמך של הרשות להלבנת הון ובהנחיות של המפקח על הבנקים, המחייבים את הבנק בביצוע חקירה קפדנית של החשבונות. מכאן שגישתו הזהירה והחשדנית של הבנק כלפי המערערים הייתה מוצדקת.
7. בנוסף, בית המשפט קבע כי המערערים נמנעו מלהביא לפני הבנק את כל המסמכים שנדרשו מהם, בדגש על המסמכים הנוגעים לפעילות מול UFX, דבר אשר הגביר את החשדות לפעילות לא תקינה מצדם, והמסמכים שנתקבלו לצורך בירור עמידת המערערים בתשלומי המס לא היו מספקים לצורך זה.
8. עוד ציין בית המשפט כי המערערים לא הצהירו אמת בכל הצהרותיהם לפני הבנק בעת פתיחת החשבונות. למשל, ההצהרה על כך שלמערערים אין חשבונות בנק נוספים על אף קיומם של חשבונות נוספים בבנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: בנק המזרחי); גובה הסכומים החודשיים שזרמו לחשבון המערערת, שהתגלו כגבוהים בהרבה מהצהרתה על הצפי בעת פתיחת החשבון; ומהות עיסוקה של המערערת שאינו "תמיכה טכנית" בלבד אלא כולל גם ובעיקר גיוס וליווי לקוחות עבור החברות מולן עבדה.
9. באשר לחקירה שהתקיימה נגד המערער בחשד להלבנת הון, נקבע כי על אף שצדק הבנק בכך שהתייחס לפעילויות הכספיות המתנהלות בחשבונו של המערער בחשדנות, ייתכן שהיה ממש בטענת המערער כי היה מנוע מלפרט על אודותיה. עם זאת, לבנק היה בסיס מוצק לחוסר האמון שלו כלפי המערער, בשים לב לדיבידנד גבוה מחברת פאראגון שהוא ביקש להפקיד אשר העלה תהיות רבות, החזקתו בחשבון בנק נוסף בבנק המזרחי למרות הצהרתו הסותרת, ואופן התבטאויותיו כלפי עובדי הבנק. לאור כל זאת, החלטת הבנק לסגור את החשבונות, על פי הנתונים אשר היו מולו בעת קבלתה, הייתה סבירה בנסיבות העניין.