33. בענייננו, אין מחלוקת כי לתובעים לא נמסרה הודעה על תנאי עבודתם במועד הנדרש על פי החוק. הנתבע צירף לתצהירו הודעות על תנאי עבודה אשר נטען כי נמסרו לתובעים ביום 27.5.2015, אולם מעבר לעובדה כי חתימות התובעים על ההודעות שנויות במחלוקת, הרי שהודעות אלו אינן רלוונטיות שכן אינן תואמות לתלושי השכר.
34. התובעים טוענים לתחולת סעיף 5א לחוק הודעה לעובד, ונסמכים על כך כי הנתבעים לא הציגו ראיה המוכיחה את גובה השכר הנטען על ידם. אולם, אנו סבורים כי כאשר עובד מציג גרסה עובדתית כנדרש בסעיף 5א לחוק הודעה לעובד, מובן מאליו כי מדובר בגרסה עובדתית אשר בית הדין משתכנע במהימנותה, ולא בכל גרסה עובדתית נטענת . לכן, אין די בכך כי התובעים "העידו על טענותיהם באותו עניין" בהתאם לדרישת סעיף 5א האמור, אלא עליהם לשכנע את בית הדין באמצעות 'דבר מה נוסף' כי אכן הוסכם עמם על שכר אחר כדי שנטל ההוכחה בעניין זה יעבור לכתפי הנתבעים. מסקנה זו מתבקשת פסיקת בית הדין הארצי באשר לחובת ההוכחה אשר מועברת לכתפי המעסיק בסעיף 26ב(א) לחוק הגנת השכר העוסק בתוצאות אי הצגת רישומי נוכחות בתביעה לשעות נוספות.
35. במקרה שלפנינו, לא שוכנענו בגרסה העובדתית שהציגו התובעים לגבי גובה השכר היומי, וזאת מאחר ועלו סתירות בעדויותיהם בהקשר זה, כמפורט להלן:
36. תובע 3 טען בתצהירו כי השתכר 400 ₪ ליום ואילו בחקירה הנגדית טען כי הרוויח יותר מ-400 ₪ ליום אלא 415 ₪ ליום, אך גם אישר כי בשנים הקודמות שכרו היומי היה בסך 370 ₪ או 380 ₪. תובע 3 גם טען בתצהירו כי שכרו החודשי עמד על לפחות 10,000 ₪ לחודש ואילו בחקירה טען כי היו המחאות שנרשמו על סכום של 8,000 ₪, אבל בהמשך החקירה טען כי שכרו החודשי נע בין 10,000 ₪ ל- 12,000 ₪.
במילים אחרות, לא ניתן לדעת מהו שכרו היומי של תובע 3, אף לגרסתו.
37. התובעים לא תמכו את טענתם בדבר השכר היומי בראיה כלשהי, אשר היתה יכולה להוות בסיס לגרסתם העובדתית ולאזן את הסתירות בעדויות, וזאת על מנת להעביר את נטל ההוכחה לנתבעים. התובעים אישרו כי משכורותיהם שולמו באמצעות המחאות, ואף העידו כי היו חודשים שכל המשכורת שולמה באמצעות המחאה (ולא תמיד התחלקה המשכורת להמחאה ולמזומן) ובכל זאת לא הציגו תיעוד כלשהו מחשבונות הבנק המלמדים על תשלום שכר חודשי הגבוה מזה שנקוב בתלושים.
38. כאן המקום לתת את הדעת לעובדה כי מעדותם של תובעים 2 ו- 3 עולה כי הם בחרו להשתמש בתלושי השכר לצורך הקלות והנחות מול רשויות החוק, כאשר לא דיווחו על שכר גבוה יותר שקיבלו, לכאורה. כך למשל העיד התובע 3:
"ש. בחודש 9/2017 הוגש מטעמך הודעה על ידי עו"ד לבית הדין שבו אתה אומר כי נהגת להגיש תלושי משכורת שקיבלת מהנתבעת לרשויות, מה אתה אומר על זה? זה נכון?
ת. זה נכון ואסביר למה. כשיש לי חובה בארנונה והם מעקלים אותי, מעקלים לי את החשבון שאני מסתמך עליו, חשבון של אשתי ויש לי מהיום למחר להמציא דברים, זה התלושים שיש לי, אני מגיש מה שיש לי. הארנונה והמעקלים לא יחכו לי לעשות החלפה של התלושים.
ש. אז בעצם ידעת אז בזמן אמת שהתלושים לא נכונים וביקשת לתקנם?
ת. זה בשנתיים שלוש אחרונות ולא יותר.
ש. מה הקשר בין תיקון התלושים לבין ביטול העיקולים?
ת. אני הגשתי את התלושים מה שנמצאים בידי.
ש. מה הקשר בין תיקון התלושים לבין ביטול העיקולים?
ת. הרבה פעמים ביקשתי שהוא יחליף וייתן את הדבר האמיתי והוא לא נתן.
ש. נכון שמזה יותר מ-10 שנים אתה מקבל סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון?
ת. 10 שנים? זה לא עשר שנים, אולי 3 שנים."
ובעדותו של התובע 2: