בנות זוג נשואות הביאו ילדה לעולם, כאשר היא הבת הגנטית של אחת מהן, בעלת אזרחות ישראלית אך לא של השנייה, אזרחית הונגריה אשר שהותה בישראל היא מכוח רישיון ארעי (במסגרת ההליך המדורג לקבלת תושבות ישראלית מכוח נישואין בישראל).
בית המשפט נתן צו הורות הקובע שגם בת הזוג הזרה תוכר כהורה. נוכח הרצון להימנע מניצול לרעה של הליך ההתאזרחות באמצעות איחוד משפחות - לא ניתן לקבל אזרחות ישראלית באופן אוטומטי מכוח נישואין אלא קיים "נוהל המדורג" לפיו ככל שמשרד הפנים משתכנע שמדובר במערכת זוגית אמיתית מקבל בן הזוג הזר אשרת שהייה בישראל: תחילה אשרת מבקר, לאחר שנה (בזוג נשוי, או 3 שנים בזוג שאינו נשוי) רישיון לישיבת ארעי לשנה כל פעם ולאחר 4 שנים (שבע שנים אם הזוג אינו נשוי) רישיון לישיבת קבע. הפסקת הזוגיות במהלך התקופה עשויה לגרום לאובדן רישיון השהות של בן הזוג הזר. אין מקום להגביל את הזכות הבסיסית של אדם לבחירה חופשית של התא משפחתי ולילד הזכות לגדול בתנאי משפחה תקינים עם שני הוריו. כאן, בנות הזוג ערכו הסכם מחייב ביניהם המסדיר את אחריותן לגבי הילדה, לרבות לגבי מצב בו הן ייפרדו או מצב בו בת הזוג הזרה תאלץ לעזוב את הארץ. הילדה היא אזרחית ישראלית ולכן אין חשש לניצול לרעה של הליך ההורות רק כדי ליצור מעמד ישראלי לילדה (להבדיל ממצב בו מתבקשת הכרה בהורה ישראלי כשההורה הזר הוא ההורה הגנטי). בנוסף, טובת הילדה, חשיבות קיום התא המשפחתי ונסיבות המקרה מצדיקות הכרה בבת הזוג הזרה כהורה של הילדה מכוח היותה נשואה לאם הביולוגית של הילדה ואין כל משמעות לעובדה כי אחת מבנות הזוג אינה אזרחית ישראלית.
פורסם ב אפיק משפטי 305 25.03.2020