חובת הגילוי המוגברת של בעל זיכיון כלפי זכיין עשויה שלא תחול אם הזכיין בדק את הנכס מראש

זכיינית ובעל זיכיון התקשרו בהסכם להפעלת בית קפה במרכז מסחרי בבניה. טרם כריתת ההסכם הזכיינית בדקה את הנכס אך משחלפו שנתיים ובנייתו של המרכז המסחרי טרם הסתיימה, דרשה הזכיינית את ביטול ההסכם.
בית המשפט קבע, כי על אף חובת הגילוי המוגברת המוטלת על בעל הזיכיון כלפי הזכיין, בנסיבות בהן הזכיינית בדקה את הנכס מראש, היא אינה רשאית לבטלו. אחת השיטות שנוצרו בעולם הזכיינות כדי להגן על בעל הזיכיון אל מול התנהלות של הזכיין היא מנגנון ערובה כלכלי, שלפיו בעל הזיכיון הוא בעל הזכות במקרקעין, והזכיין הוא השוכר. בשל הפער ביכולות העסקיות בין הזכיינים לבין בעלי הזיכיון, קיימת על בעלי הזיכיון חובות גילוי מוגברות אל מול הזכיינים. חובה זו דורשת, לעניין השכרת המקרקעין, מסירה מלאה של המידע ביחס למקרקעין אותו יקבל הזכיין, הן בהיבט התכנוני והן בהיבט הרישוי, לרבות החובה לוודא שהזכיין הבין את המידע שנמסר לו. על אף האמור, הזכיינות, ככל מודל עסקי, מגלמת בתוכה סיכונים שונים של הזכיין ושל בעל הזיכיון, אשר נוטלים סיכונים שונים בעת כריתת ההסכם. כאן, על אף חובות הגילוי המוגברות, מאחר והזכיינית קיבלה את המידע ואף בדקה את הנכס טרם ההתקשרות בחוזה, היא אינה רשאית לבטל את ההסכם למרות שלאחר מספר שנים טרם הסתיימה בניית המרכז המסחרי והיא לא יכלה להתחיל את הפעילות.