ישראלי הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברה אמריקאית, זאת על אף שבית המשפט בארה"ב כבר אישר הסדר פשרה עמה באותה סוגיה בארה"ב. בית המשפט העליון קבע, כי על מנת שחברה האמריקאית תבסס קיומו של מעשה בית דין על פסק הדין שניתן בארה"ב להיקלט בישראל על פי חוק אכיפת פסקי חוץ. נקבע, כי בנסיבות דנן יש להכיר בפסק החוץ שניתן בארה"ב הואיל ולבית המשפט הזר הייתה סמכות, להליך הייצוגי היה קשר מהותי לארה"ב וכן טענות התובע הייצוגי לפגיעה בזכות חברי הקבוצה בישראל להליך הוגן כבר נדונו בבית המשפט בארה"ב ונדחו. לאור האמור, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שאושרה בישראל נדחתה ונקבע יש להכיר בפסק הזר המאשר את הסדר הפשרה בהליך הייצוגי בארה"ב כמעשה בית דין לפי הדין בארה"ב המונע פתיחת הליך הייצוגי בארץ.
פורסם ב אפיק משפטי 176 15.04.2015
אולי יעניין אותך גם
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
ניסוח תניית שיפוט זר בחוזה שלא בלשון ברורה וחד משמעית יוביל לבטלותה
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
עסקאות בינלאומיות וישוב סכסוכים בינלאומיים
יישוב סכסוכים
מחוזי ת"א: בניגוד לתניות אחרות בחוזה, בתניית שיפוט זר - ככל שיוברר כי הלשון אינה ברורה וחד-משמעית, הדבר יביא באופן מיידי ל'מותה' של התנייה, וזאת אף אם ניתן היה באמצעות הליך פרשני-לשוני, להגיע למסקנה כי אכן נקבעה תנייה שכזו
ניהול חברה זרה מישראל עשוי ליצור נוכחות קונסטרוקטיבית בישראל לשם תביעה בישראל
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
עסקאות בינלאומיות וישוב סכסוכים בינלאומיים
יישוב סכסוכים
אזורי ת"א: קיום חברת בת ישראלית לא מייצר סמכות בישראל נגד חברת אם זרה; כאשר חברה זרה מנוהלת מישראל ניתן להכיר בנציגיה בישראל ככתובת בישראל.
צד המנהל משא ומתן בחוסר תום לב עלול לשאת בהוצאות ניהול המשא ומתן ובאבדן הרווח העתידי
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: הפרתה של החובה לנהוג תום-לב במשא ומתן מזכה את הצד השני בפיצוי בגין הנזק מאי כריתת ההסכם וגם אבדן הרווחים העתידיים; כדי לזכות בפיצוי נדרש שההסכם הגיע לשלב החתימה.