ביום 14 יולי, 2014, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 39 לחוק הגנת הצרכן אשר נועד לייעל את האכיפה של חוק הגנת הצרכן. התיקון מרחיב את הוראות החוק העוסקות באיסור ניצול מצוקת הצרכן באופן בו האיסור יחול על כל הפעלה של השפעה בלתי הוגנת. כמו כן, נקבעה רשימה סגורה של עשרה נוהגים אשר ייחשבו כנוהגים שיש בהם השפעה בלתי הוגנת ובהם הנוהג אשר אסר על הכנסת מוצרי מזון ושתייה אשר נמכרים בבית העסק עצמו. בנוסף, הוענקו לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן סמכויות שונות, כגון מתן צווים לאכיפה ואפשרות הטלת עיצום כספי על עוסק שהפר הוראה המנויה בחוק, בסכום שנע בין שבעת אלפים ש"ח לארבעים וחמש אלף ש"ח, בהתאם לזהות המפר, יחיד או תאגיד וכן בהתחשב בחומרת ההפרה. התיקון לחוק ייכנס לתוקפו ביום 1 ינואר, 2015.
פורסם ב אפיק משפטי 158 06.08.2014
אולי יעניין אותך גם
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
ניסוח תניית שיפוט זר בחוזה שלא בלשון ברורה וחד משמעית יוביל לבטלותה
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
עסקאות בינלאומיות וישוב סכסוכים בינלאומיים
יישוב סכסוכים
מחוזי ת"א: בניגוד לתניות אחרות בחוזה, בתניית שיפוט זר - ככל שיוברר כי הלשון אינה ברורה וחד-משמעית, הדבר יביא באופן מיידי ל'מותה' של התנייה, וזאת אף אם ניתן היה באמצעות הליך פרשני-לשוני, להגיע למסקנה כי אכן נקבעה תנייה שכזו
צד המנהל משא ומתן בחוסר תום לב עלול לשאת בהוצאות ניהול המשא ומתן ובאבדן הרווח העתידי
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: הפרתה של החובה לנהוג תום-לב במשא ומתן מזכה את הצד השני בפיצוי בגין הנזק מאי כריתת ההסכם וגם אבדן הרווחים העתידיים; כדי לזכות בפיצוי נדרש שההסכם הגיע לשלב החתימה.
כאשר מתווך לא מתנהל בשקיפות רשאי הצד השני להסכם לקדם עסקה באמצעות מתווך אחר
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
עסקאות בינלאומיות וישוב סכסוכים בינלאומיים
מחוזי ת"א: כאשר מדובר בחוזה שנכרת בין צדדים עסקיים, ללשון החוזה מעמד בכורה ועליה להתיישב עם ההיגיון העסקי.