ביום 14 יולי, 2014, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 39 לחוק הגנת הצרכן אשר נועד לייעל את האכיפה של חוק הגנת הצרכן. התיקון מרחיב את הוראות החוק העוסקות באיסור ניצול מצוקת הצרכן באופן בו האיסור יחול על כל הפעלה של השפעה בלתי הוגנת. כמו כן, נקבעה רשימה סגורה של עשרה נוהגים אשר ייחשבו כנוהגים שיש בהם השפעה בלתי הוגנת ובהם הנוהג אשר אסר על הכנסת מוצרי מזון ושתייה אשר נמכרים בבית העסק עצמו. בנוסף, הוענקו לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן סמכויות שונות, כגון מתן צווים לאכיפה ואפשרות הטלת עיצום כספי על עוסק שהפר הוראה המנויה בחוק, בסכום שנע בין שבעת אלפים ש"ח לארבעים וחמש אלף ש"ח, בהתאם לזהות המפר, יחיד או תאגיד וכן בהתחשב בחומרת ההפרה. התיקון לחוק ייכנס לתוקפו ביום 1 ינואר, 2015.
פורסם ב אפיק משפטי 158 06.08.2014
אולי יעניין אותך גם
צד המנהל משא ומתן בחוסר תום לב עלול לשאת בהוצאות ניהול המשא ומתן ובאבדן הרווח העתידי
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: הפרתה של החובה לנהוג תום-לב במשא ומתן מזכה את הצד השני בפיצוי בגין הנזק מאי כריתת ההסכם וגם אבדן הרווחים העתידיים; כדי לזכות בפיצוי נדרש שההסכם הגיע לשלב החתימה.
כאשר מתווך לא מתנהל בשקיפות רשאי הצד השני להסכם לקדם עסקה באמצעות מתווך אחר
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
עסקאות בינלאומיות וישוב סכסוכים בינלאומיים
מחוזי ת"א: כאשר מדובר בחוזה שנכרת בין צדדים עסקיים, ללשון החוזה מעמד בכורה ועליה להתיישב עם ההיגיון העסקי.
חותם על מסמך יחשב כמי שהבין והסכים לתוכנו גם אם המסמך כתוב בשפה שאינה מובנת לו
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
עסקאות בינלאומיות וישוב סכסוכים בינלאומיים
מחוזי ת"א: החותם על מסמך, חזקה עליו כי קרא אותו, הבינו והסכים לתוכנו ואם לא עשה כן, הרי שאין בכך כדי לפטור אותו מהמחויבות שנטל על עצמו באותו מסמך גם כאשר מדובר במסמך בשפה זרה שאינה מובנת לחותם
זכאות לדמי תיווך קמה רק כאשר הלקוח חתם על כל המסמכים והמתווך היה הגורם היעיל בעסקה
מקרקעין
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום רחובות: לשם קבלת דמי תיווך מתווך המקרקעין נדרש להחתים לקוח על הסכם שיווק ועל הזמנת עבודה, להראות תכנית שיווק וכן להיות הגורם היעיל בעסק