מפרק חברה לשיווק מזון דרש ממנהל ובעל מניות בחברה לשלם לחברה מעל 11 מיליון ש"ח שמשך ממנה, לטענתו לשם עסקה שביצע כדי להציל את החברה ולפני שהחברה קרסה.
בית המשפט קבע כי המנהל אחראי למלוא חובות החברה וגם מחויב להשיב לה כ9.5 מיליון ש"ח. כאשר חברה נכנסת להליכי פירוק ומתברר שהחברה פעלה במרמה, גם אם המרמה לא גרמה לקריסת החברה, ניתן לחייב באופן אישי בחובות החברה לצדדים שלישיים, כל נושא משרה שלה, שהיה ביודעין שותף בניהול העסק וניתן גם לחייבו להחזיר לחברה כספים. הגדרת המושג "מרמה" רחבה ביותר והיא כוללת לא רק הברחת נכסים אלא גם כל מצב שבו פעל נושא משרה לקידום האינטרס האישי שלו, לרבות פירעון של חובות החברה שנושא המשרה ערב להם אישית במטרה לשחררו מחבותו על חשבון יתר הנושים; העדפת נושים שלנושאי המשרה יש אינטרס אישי בהעדפתם, והעברת רכושה של החברה (עובר לכניסה להליכי פירוק, שעה שהחברה חייבת כסף לנושים) לחברה אחרת שבשליטת נושא המשרה ללא תמורה או תמורה חלקית. כאן המנהל ביצע משיכות כספים מחשבון החברה לחשבון חדש שלה אשר פתח וממנו משך כספים במזומן וההתנהלות לכן גורמת לחיובו בחובות החברה ובהשבת כספים אליה.