בפסק דין תמוה, לשון המעטה, של בית הדין לעבודה בתל אביב מחודש יוני, 2021, קבע בית הדין הלכה חדשנית: עובד שגונב מאגר מידע של המעסיק ומנסה למכור אותו למתחרה פטור מאחריות אם יצליח להסתיר את התמורה שקיבל תמורת המכירה. כלומר: בית הדין מעודד עובדים לגנוב מאגרי מידע ובלבד שהם פועלים להסתיר את התמורה!
בפסק הדין האמור דובר במנהל בכיר שעבד בחברת שיווק וזומן לשימוע טרם פיטורים. עם יציאתו מהשימוע ניגש למחשב ושלח לעצמו את מאגר המידע של החברה, אשר בשל דרגתו בחברה הייתה לו סיסמא אליו – מאגר מטויב ומפולח אשר המעסיק השקיעו סכומי עתק ביצירתו וגיבושו. משרדנו, אשר ייצג את המעסיק ,הצליח במהלך מורכב להשיג צו חיפוש אזרחי וכך הגיעה המשטרה לבית העובד ונלקחו מחשב וטלפון נייד, כמו גם בוצע חיפוש בתיבת הג'ימייל הפרטית של העובד. בין היתר התגלתה בתיבת הג'ימייל התכתבות של העובד עם מנהל בכיר בחברה מתחרה, אליה עבר העובד לאחר סיום העסקתו, בה העובד הבהיר שיש בידיו עשרות אלפי רשומות למכירה. לאחר חמש שנים של הליך משפטי קבע בית הדין שהעובד אכן גנב את המאגר והפר את חובות האמון שלו אבל מכיוון שלא הוכח גובה הנזק מגניבת מאגר המידע (דבר שבדרך כלל לא ניתן להוכיחו ככל שהמעסיק לא קרס בשל הגניבה), לא הוכח שהמאגר אכן הועבר למעסיק החדש (דבר שלא ניתן להוכיחו אם לא ניתן להראות שהעובד קיבל תשלום נפרד מהמעסיק החדש אשר עליו נרשם באופן טיפשי שהוא עבור מכירת המאגר הגנוב) ומכיוון שלעובד הייתה גישה למאגר המידע ולכן אינו סודי (הלכה חדשנית ומרתקת לפיה ברגע שעובד בכיר מקבל גישה למאגר מידע הנדרש לעבודתו הדבר פוגע בשווי מאגר המידע), העובד לשעבר ישלם פיצוי בגובה 15,000 ₪ בלבד. לחברה המעסיקה, חמש שנים לאחר המקרה, לא היה כדאי לערער על ההליך והעדיפה לסיים את הפרשה בכך. במילים אחרות, בחסות בית הדין לעבודה, הפשע משתלם מבחינה כלכלית.
בשורה ארוכה של פסקי דין הוכרה 'רשימת לקוחות' כסוד מסחרי, ובלבד שנדרש מאמץ מיוחד להשיגה והמידע בה מקנה יתרון מסחרי לבעליו. כאשר יכול המעסיק להראות שמדובר במידע סודי והוא נקט באמצעים כדי להגן עליו, לרבות הגנה בסיסמאות והרשאות מוגבלות, ניתן במקרים מסוימים, כפי שמשרדנו הצליח להשיג גם במקרה זה, לקבל צווים שיאפשרו תפיסת נכסים של העובד. לעתים, עצם נקיטת ההליך באופן נכון ומהיר עשויה לסיים את התיק המשפטי בתוצאות הרצויות למעסיק, כפי שקרה במקרים אחרים בהם טיפל משרדנו.
מעבר לנקיטת אמצעים באופן מיידי, חשוב לוודא שהעובד משתמש רק בתיבת הדואר העסקית שסופקה לו בכל הקשור לענייני העבודה, וגם שתיבת הדואר העסקית שהמעסיק מספק לעובד משמשת רק למטרות עבודה והעובד חתם על הסכמה לגישה מלאה אליה – הסכמה אשר בלעדיה עשויה אפילו הגישה לתיבת הדואר אצל המעסיק לדרוש הליכים מורכבים. עוד, חשוב מאוד לוודא שהסכמי העבודה בחברה מגנים על המעסיק ומקלים על הליכים במקרה של הפרת סודיות או התחייבויות אי תחרות. מעסיק המחזיק מידע רגיש במאגר המידע, רצוי שיבצע סקר סיכונים של דיני עבודה כדי לוודא הוא מתנהל נכון, כפי שביצענו עבור לא מעט לקוחות. אחרת, כפי שניתן ללמוד מפסק הדין התמוה, לשון המעטה, המתואר מעלה, יכול להיות שלאחר 5 שנים של הליך משפטי יתקבל פיצוי שאינו מכסה אפילו חלק קטן מעלויות ההליך.