9. תחילה, קבע בית המשפט קמא, בהתבסס בין היתר על עדותה של גלי – נציגת לוקסאוטיקה, ועל תכתובות דואר אלקטרוני שהוצגו, כי מטרת הפגישה בסדיקו מצד לוקסאוטיקה הייתה להציע ליעקב עסקת בלעדיות, וכי במסגרתה הגיעו הצדדים להסכמות בעל פה שעוגנו לאחר מכן בהסכם הבלעדיות הכתוב. לאחר מכן, עמד בית המשפט קמא על תנאי הסכם הבלעדיות ומצא כי הלפרין לא הפרה את תנאיו. זאת, בהתבסס על קביעותיו במספר נקודות בהן נחלקו עמדות הצדדים.
10. ראשית, נקבע כי הזמנת ה-G היא חלק בלתי נפרד מהסכם הבלעדיות. זאת, בין היתר, מאחר שלוקסאוטיקה, שניסחה את הסכם הבלעדיות, לא הציגה כל הסבר משכנע מדוע הוכנסה הזמנת ה-G להסכם בהנחה שאין לה קשר לזכות הבלעדיות, ולאור המסקנה כי הפגישה בישראל ביום 14.7.2019 היא המשך ישיר של הפגישה בסדיקו, שעסקה בעיקרה בהזמנת ה-G. בהמשך לכך, נקבע כי הזמנת ה-G נכללה בכמות היעד לצורך שמירה על זכות הבלעדיות. בית המשפט קמא עמד על כך שהפרשנות המוצעת על ידי לוקסאוטיקה, לפיה הזמנת ה-G מוחרגת מהסכם הבלעדיות, אינה עולה בקנה אחד עם הראיות והעדויות שהוצגו, והדגיש כי יש לקרוא את ההסכם כחטיבה אחת ואין להוציא מתוכו את המשפט הבודד "apart of the G-ORDER" ולפרשו כעומד לבדו, כפי שביקשה לוקסאוטיקה. בהקשר זה נקבע כי מהשתלשלות הדברים עולה כי לוקסאוטיקה הבינה בדיעבד כי הזמנת ה-G, שהפריטים בה נמכרו במחירים נמוכים יותר מפריטי הקטלוג האחרים, פוגעת בכדאיות העסקה. אז, החליטה לוקסאוטיקה להציג את הזמנת ה-G כעסקה חד פעמית שאינה נכללת בכמות היעד, וזאת בניגוד למשתמע מההסכם.
11. שנית, נקבע כי יש לחשב את כמות היעד החל מיום הפגישה בסדיקו. נקבע, כי השינוי שנעשה בכתב יד בהסכם, לפיו זכות הבלעדיות תחל מיום 1.1.2010, נעשה לבקשתו של יעקב, מתוך רצון שהבלעדיות תיכנס לתוקפה רק לאחר שההזמנה תסופק. זאת, בהתאם לעדותה של גלי ולנוהג בין הצדדים בעסקאות קודמות, לפיו הזמנות שבוצעו בטרם החלה זכות הבלעדיות במותג נכללו במכסה שנקבעה באותה עסקה.
12. שלישית, נקבע כי תקופת הבלעדיות על פי ההסכם עומדת על שנתיים, קרי עד לסוף שנת 2011 בלבד. בנקודה זו נדחתה טענתה של הלפרין כי הוסכם בין הצדדים שהבלעדיות תינתן לתקופה של שלוש שנים או יותר, מאחר שלא הוצגה כל אסמכתא לתמיכה בטענה זו.
13. נוכח כל האמור, קבע בית המשפט קמא כי חישוב כלל ההזמנות שביצעה הלפרין החל ממועד הפגישה בסדיקו ועד למועד בו החליטה לוקסאוטיקה על ביטול הסכם הבלעדיות מגלה כי הלפרין עברה את כמות היעד שנקבעה בהסכם, ועל כן עמדה בתנאיו. בית המשפט ציין כי קבלת גרסתה של לוקסאוטיקה הייתה מובילה לתוצאה לפיה הלפרין לא עמדה אפילו בחצי מהכמות הנדרשת. נתון זה, צוין, מצטרף לעובדה שטרם ההודעה על ביטול ההסכם לוקסאוטיקה מעולם לא העלתה טענה בדבר קצב הרכישה האיטי או התריעה בדבר אי-עמידה בכמות היעד, ולראיות לפיהן כבר כחודש לפני ההודעה על ביטול ההסכם החליטה לוקסאוטיקה לבטלו. ממכלול נתונים אלו, נקבע, ניתן ללמוד על חוסר תום הלב של לוקסאוטיקה ועל רצונה לבטל את הסכם הבלעדיות לשם הפקת רווחים גדולים יותר.
14. משקבע כי לוקסאוטיקה הפרה את הסכם הבלעדיות, ניגש בית המשפט קמא לחישוב נזקיה של הלפרין בגין אובדן הרווחים שנגרמו לה בשנת 2011. לאחר שעיין בחוות הדעת שהוגשו ושמע את חקירות המומחים, דחה בית המשפט את חוות הדעת של מר משה גרין (להלן: חוות דעת גרין), שהוגשה מטעם לוקסאוטיקה, ולפיה לא נגרם להלפרין כל נזק ואימץ את חוות הדעת של ד"ר רועי שלם (להלן: חוות דעת שלם), שהוגשה מטעם הלפרין. בית המשפט עמד על כך שחוות דעתו של גרין נעדרת בדיקות מהותיות והכרחיות שיעידו על טיבה ואיכותה, והוסיף כי גרין העיד בחקירתו הנגדית שחלק נכבד מחוות דעתו מבוסס על ידיעה אישית ולא על בדיקה או מומחיות. עוד צוין, כי הנחת המוצא של גרין, לפיה אם המוצר הרלוונטי, מסגרות המותג "ריי באן", אינן נמכרות בחנויותיה של הלפרין יימכר מוצר אחר במקומן, אינה נתמכת בראיות ולא הוכחה. מנגד, נקבע, כי עמדתו של שלם, לפיה מי שמעוניין במותג היוקרתי "ריי באן" לא יסתפק במוצר אחר הנמכר בחנויותיה של הלפרין, היא שמשקפת את המציאות הצרכנית. בית המשפט הוסיף כי גם אם נרכש מוצר זול במקום המותג היוקרתי, עדיין יש הפסד רווח.