19. בעת בחינת השאלה האם הביטוי עולה לכדי לשון הרע בהגדרתו בחוק, נקבע כי ראשית יש לפרש את הביטויים, הנטען לגביהם כי אלו מהווים לשון הרע, בהקשר האובייקטיבי, ולשאוב מהם את המשמעות העולה מהם. משמעות זו יש לבחון על פי אמות מידה מקובלות של האדם הסביר תוך בחינת מכלול הדברים, ללא ניתוק ביטוי או משפט מהקשרו ותוך עמידה על ההקשר הכולל במסגרתו נאמרו הדברים הנטענים להיות לשון הרע (ראו: ע"א 1104/00 אפל נ' חסון (פורסם במאגרים, מיום 10.1.2002) ע"א 89/04 ד"ר יולי נודלמן נ' נתן שרנסקי ואח' (פורסם במאגרים, מיום 4.8.08)).
20. שנית יש לבחון האם על פי משמעות העולה מהביטויים, מהווים הדברים "לשון הרע" על פי סעיף 1 לחוק, והאם אופן אמירתם מהווה "פרסום" כמשמעותו על פי מבחני סעיף 2 לחוק. גם שלב זה עשוי לכלול רכיב המתייחס לפרשנות הביטוי ולסיווגו, למשל, כביטוי של עובדה או ביטוי של דעה, לשם התאמתו להגנה הרלבנטית.
מן הכלל אל הפרט:
21. מעיון בפרסומים שלעיל עולה כי הנתבעים ייחסו לתובע כינויים של "שקרן" , "מושחת" וכן יחסו לו מעשים של לקיחת שוחד וביצוע מעשים ממניעים זרים. לשיטתם התובע יוצא כנגד השימוש בסיגריות האלקטרוניות ועל כן טוען כי יש למסותם, רק בשל בצע כסף וללא כל בסיס מדעי.
22. קריאת הפוסטים שפורסמו ע"י הנתבעים כמכלול אינה מלמדת רק על מחלוקת מדעית בין הצדדים אלא מעבר לכך. המדובר בשימוש מתלהם במילים פוגעניות ומזלזלות תוך ייחוס מעשים אסורים שכלל לא הוכחו לפני, כפי שיובא בהמשך.
23. ביחס לכך יש להבהיר כי קיומה של מחלוקת מדעית בין הצדדים ככל שתהיה אינה נותנת לגיטימציה לבטא מילים כמו "שקרן" ו"מושחת" בפוסט בעל תפוצה רחבה כלפי התובע המחזיק בדעה מדעית שונה מזו של הנתבעים ואף בתוקף תפקידו חקר את הנושא.
24. ככל שהנתבעים סבורים כי יש לצאת כנגד עמדותיו של התובע, עמדות הפוגעות לשיטתם במשלח ידם, הרי שיש דרך לבטא ביקורת זו. לנתבעים הזכות להעלות כל טענה רלוונטית ולהגן על העסק שלהם בדרכים כשרות וראויות וניתן בהחלט לעשות זאת ללא שימוש בכינויים מכפישים אלו אשר נכתבו ללא בסיס. הנתבעים יכלו להציג את הביקורת מבלי להוציא דיבתו של התובע ואולם אין לקבל שימוש במילים מכפישות ופוגעות כנגד התובע במטרה לתקוף עמדה לה התובע שותף.
25. כאמור, אני סבורה כי השימוש של הנתבעים במילים "מושחת" ו"שקרן" והזלזול בתובע כפי שעולה מקריאת הפוסטים כולם כמכלול בכל אחד מהפרסומים שלעיל תוך ייחוס לתובע מעשים בעלי אופי פלילי מהווים לשון הרע ויש בהם כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע, לבזותו להשפילו ולפגוע במשרתו. ייחוס מעשים אלו אינם מהווים העברת ביקורת לגיטימית ואינם חוסים תחת הזכות לחופש הביטוי שכאמור היא זכות יחסית ונשקלת בנסיבות העניין.