5. מנגד, אי.אס.די. טוענת שמגלן כשלה בעמידה בתנאי המכרז לשם שכלול זכייתה שכן מבקרי האיכות החליטו שאינם מעוניינים לעבוד עם מגלן מסיבותיהם שלהם ובהתאם לזכותם
--- סוף עמוד 3 ---
המלאה לעשות כן. אי.אס.די. טוענת שלאור מספרם המצומצם של מבקרי האיכות בישראל, שומה היה עליה קודם התמודדותה במכרז לפנות למבקרי האיכות על מנת לבחון את ההיתכנות לעבוד עימם אילו תזכה בו. אי.אס.די. טוענת שהיא לא מנעה ממבקרי האיכות לחבור למגלן ולהתקשר עמה, לא החתימה אותם על הסכם העסקה או התחייבות אחרת להתקשר עם אי.אס.די. באופן בלעדי, לא פגעה ברצונם החופשי ולא פנתה אליהם באופן גורף וכמכלול. אי.אס.די. טוענת שהיא הציעה למבקרי האיכות תנאי התקשרות העדיפים על אלו שהציעה להם מגלן, ועל כן רוב מבקרי האיכות השיבו בחיוב לפניית אי.אס.די. אליהם. כן טוענת אי.אס.די. שמגלן לא עמדה בתנאי הסף במכרז, ועל כן ממילא לא היה מקום להכריז על מגלן כזוכה בו. אי.אס.די. מוסיפה כי במסגרת החלוקה שעשה משרד הביטחון בין בעלות הדין, מגלן ויתרה על כל טענותיה.
6. מטעם מגלן העיד מר אדר גייגר, שהוא הבעלים ומנכ"ל מגלן. מטעם אי.אס.די. העידו מר שמואל בראון, שהוא בעל מניות באי.אס.די. והמנהל שלה, שני מבקרי איכות, מר מרקו כץ ומר דניאל יעקב, וכן מר פיליפ ישראל, שהוא מבקר איכות בדרגת "מפקח" (ושזומן על-ידי אי.אס.די. לעדות בעל-פה ללא הגשת תצהיר).
7. לאחר שנשמעו סיכומי בעלות הדין וטרם ניתן פסק-דין זה הגישה אי.אס.די. לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה לפירוקה בשל היותה חדלת פירעון. בית המשפט של הפירוק קבע שאינו מורה על עיכוב הליך זה (חדל"ת 32760-12-19).
ב. דיון והכרעה
8. להלן סדר הדברים שידונו בפסק-הדין. ראשית, נעמוד ביתר פירוט על התשתית העובדתית. שנית, נדון בטענת אי.אס.די. שלפיה מגלן ויתרה על טענותיה. שלישית, נעמוד על כך שעילת התביעה של מגלן כלפי אי.אס.די. מושתתת על שלושה אדנים: אי.אס.די. הפרה את חובת תום הלב המוטלת על משתתף במכרז, אי.אס.די. עשתה הסדר כובל ואי.אס.די. גרמה להפרת חוזה בשל הקשר שיצרה עם עובד של מגלן. רביעית, נעמוד על הסעד העומד לזכות מגלן, השבת ההתעשרות שעשתה אי.אס.די. ופיצוי מגלן על נזקיה. חמישית, נדון בשאלת הקשר הסיבתי. שישית, נדון בשיעור הסכום שבו חבה אי.אס.די. כלפי מגלן. שביעית, נדון בראש נזק נוסף שנתבע בדבר הוצאות שכר-טרחת עורך-דין.