ביום 26.9.2006 ובהתאם לאופציית הפירעון המוקדם שהוקנתה למשביר הישן כמפורט לעיל, הודיע המערער שמונה כמפרק המשביר הישן (להלן: המפרק) למשיבות (שתיקראנה להלן יחד: המשביר החדש), כי הוא מבקש לממש את האופציה ודרש מהן להעביר לקופת הנושים השלמה כדי הסך של 24 מליון ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה ובצירוף מע"מ. המשביר החדש סירבה להוסיף מע"מ על הסכום שנדרש וטענה כי כל ההתחייבויות הכספיות שנטלה על עצמה במסגרת הסכם הרכישה ובהן ההתחייבות הכספית הנוגעת לאופציה, כללו מע"מ.
3. נוכח עמדתה זו של המשביר החדש, הגיש המפרק לבית המשפט המחוזי ביום 24.10.2007 בקשה למתן הוראות, בה עתר לחייב את המשביר החדש לשלם לקופת הנושים של המשביר הישן את סכום המע"מ "על הסך של 24 מליון ש"ח, בהתאם לשיעורי המע"מ הרלוונטיים במועדים בהם שולמו חלקיו של הסכם האמור, כתמורה בגין רכישת המשביר הישן". בית המשפט המחוזי סבר כי מן הראוי לקבל את התייחסותם של הנאמנים ושל ועדת הביקורת לשאלה שבמחלוקת טרם שיכריע בה וכך הורה בהחלטתו מיום 23.3.2008. בתגובתם מיום 11.6.2008 ציינו חברי ועדת הביקורת כי: "לא ניתן לשחזר מהזיכרון כיום אלו דברים הוחלפו בקשר לרכיב המע"מ בהצעות המתחרות". יחד עם זאת, ראתה ועדת הביקורת לנכון לציין כי ההשוואה בין ההצעות נעשתה על ידה על אותו בסיס וללא מע"מ וכי "הסכומים שהוצעו על ידי שני הצדדים בהשוואה זו - לכאורה - לא כללו מע"מ". עוד ציינה ועדת הביקורת בתגובתה כי דובר בסכומים שיגיעו לקופת הנושים ואם תתקבל עמדת המשביר החדש הסכום שיגיע לקופה זו יהיה קטן יותר ובכך יש לגישתה טעם נוסף להעדיף את עמדת המפרק. לסיכום ציינה ועדת הביקורת בסעיף 4 לתגובה כי "לפיכך, לכאורה, הסכום שבהסכם אינו כולל מע"מ" והוסיפה כי עמדתה זו מקובלת גם על הנאמנים.
החלטתו של בית המשפט המחוזי
--- סוף עמוד 4 ---
3. בהחלטתו מיום 22.12.2008 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הנשיא א' גורן) את הבקשה למתן הוראות שהגיש המפרק וקבע כי המשביר החדש אינה חייבת להוסיף מע"מ על סכום האופציה אותו התחייבה לשלם לקופת הנושים. בית המשפט ציין כי אין מחלוקת בין הצדדים שעניין המע"מ לא נזכר בעסקת הרכישה שאושרה כאמור ועל כן השאלה העומדת במוקד המחלוקת בין הצדדים נוגעת לפירושו של ההסכם אשר במסגרתו רכשה שביט (הפועלת כיום כמשביר החדש) את הפעילות המסחרית של המשביר הישן. בהקשר זה עמד בית המשפט על החזקה שפותחה בהלכה הפסוקה ולפיה בהיעדר הוראה אחרת בחוזה יש לראות את מחיר העסקה כמחיר הכולל את רכיב המע"מ. חזקה זו ניתנת אמנם לסתירה בהתחשב בנסיבות שבהן נערכה העסקה, ככל שניתן להסיק מהן כוונה אחרת של הצדדים, אולם בענייננו, כך סבר בית המשפט המחוזי, לא עלה בידי המפרק לסתור את החזקה. בית המשפט ער היה לכך שבהצעת סקאל צוין במפורש שהמחירים הנקובים בה אינם כוללים מע"מ אך בהתחשב בכך שהצעת סקאל וההתמחרות שקוימה התבססו על הצעת שביט כפי שעוגנה במסמך העקרונות (ממנה נעדרה התייחסות לנושא המע"מ), נקבע כי אין להסיק מכך שגם הצעת שביט לא כללה מע"מ.