--- סוף עמוד 8 ---
שיפור זהה לעניין סכום האופציה נדרש על ידי ועדת הביקורת במהלך ההתמחרות גם בישיבה עם קבוצת סקאל (עמ' 3 לפרוטוקול).
בעקבות כך הציעה קבוצת שביט מימוש אופציה חד צדדית על ידי הנאמנים להשלמת התמורה אחרי 18 חודשים (מ-1.1.2004) – 16 מליון ש"ח; מימוש אחרי 30 חודשים (מ-1.1.2004) – 20 מליון ש"ח. ואילו קבוצת סקאל הציעה 15 מליון ש"ח ב-15 תשלומים החל מיום 1.1.2004 בצירוף ערבות בנקאית על סך 10 מליון ש"ח וערבות נוספת של 5 מליון ₪ (כל הסכומים צמודים למדד החל מ-1.1.2004) או, לחלופין, מליון ש"ח לחודש למשך 18 חודשים רצופים החל מ-1.1.2004, בצירוף 5 מליון ₪ ערבות בנקאית ו-5 מליון ₪ ערבות של חברה מקבוצת סקאל (כל הסכומים צמודים למדד החל מ-1.1.2004).
בהתייחסו לשתי ההצעות, ככל שהדבר נוגע לסוגיית האופציה, ציין באותו שלב חבר הוועדה עורך דין חיים סאמט בפני קבוצת שביט כי:
"הרעת ההצעה שלכם בשל הפחתת הסכום של האופציה הופכת את הצעתכם לפחות טובה".
חישוב מהיר מלמד כי אילו התייחסה ועדת הביקורת אל הצעתה של קבוצת שביט כהצעה שאינה כוללת מע"מ, לא יכול היה המשפט הזה להיאמר מן הטעם הפשוט שבמקרה כזה היתה הצעת סקאל הטובה פחות (הצעת סקאל - 15 מליון ש"ח בתוך 15 חודשים לא כולל מע"מ או 18 מליון ש"ח בתוך 18 חודשים לא כולל מע"מ, לעומת הצעת שביט - 16 מליון ש"ח לאחר 18 חודשים ו-20 מליון ש"ח לאחר 30 חודשים). ההסבר היחיד לאמירתו של עורך דין סאמט המצוטטת לעיל הוא שסכומי הצעת שביט כללו מע"מ ועל כן, השוואת הסכומים על בסיס שאינו כולל מע"מ מביא את הצעת שביט ל- 13.73 מליון ש"ח ו-17.16 מליון ש"ח, בהתאמה וסכומים אלה אכן נמוכים מהצעת סקאל, כפי שציין עורך דין סאמט בפני שביט. בעקבות הערתו זו של עורך דין סאמט וכפי העולה מפרוטוקול ההתמחרות שיפרה שביט את הצעתה לעניין סכום האופציה והעמידה אותה על 20 מליון ש"ח במקרה של מימוש תוך 24 חודשים ועל 24 מליון ש"ח במקרה של מימוש תוך 36 חודשים. בניגוד לטענת המפרק, הצעה משופרת זו, גם אם מביאים בחשבון את המע"מ כרכיב הכלול בה, טובה מהצעתה של סקאל, והיא ההצעה ששולבה בעסקה (בהיות פרוטוקול ההתמחרות חלק ממסמכי ההסכם, כאמור), ואושרה על ידי בית המשפט.
--- סוף עמוד 9 ---
מהשתלשלות הדברים כפי שתוארה לעיל ברי, אפוא, כי ההצעה האחרונה שהציעה שביט לעניין סכום האופציה כללה מע"מ ומסקנה אחרת אינה מתיישבת עם מה שמשקף פרוטוקול ההתמחרות. אם לא די בכל אלה באה החשבונית מיום 31.3.2004 (שהוצאה למשביר החדש על ידי המשביר הישן בעקבות התשלום הרבעוני הראשון בסך 1,000,000 ש"ח שקדם להפעלת האופציה), וממנה עולה כי המשביר הישן התייחס לתשלום כתשלום הכולל מע"מ (על התנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם ובעת קיומו כאינדיקציה לאומד דעתם ראו: בג"ץ 932/91 קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מו(2) 430, 437-438 (1992); ע"א 2381/06 אי.אס.אי יעוץ והכוונה בע"מ נ' מכללת פתח תקווה בע"מ, פיסקה 30 ([פורסם בנבו], 12.7.2010)).
9. בשל כל הטעמים המפורטים לעיל אציע לחבריי לדחות את הערעור ולחייב את המפרק לשלם למשביר החדש שכר טרחת עורך דין בערעור בסך 35,000 ש"ח.
ש ו פ ט ת
השופט א' גרוניס:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט א' רובינשטיין:
א. אפתח בכך שמסכים אני לחוות דעתה של חברתי השופטת חיות ולתוצאה אליה הגיעה.
--- סוף עמוד 10 ---
ב. אבקש להוסיף דברים קצרים הנוגעים לצורך להקפיד בהסכמים כספיים למיניהם בעסקאות החייבות במס ערך מוסף, על התייחסות ספציפית ובהירה לנושא מס הערך המוסף. דבר זה יחסוך התדיינות מעין זו שלפנינו. הדברים נאמרים מתוך הניסיון השיפוטי, ומתוך שסיטואציה של אי בהירות עלולה לנבוע מחוסר תשומת לב.
ג. כך, למשל, עלה נושא המע"מ על השולחן השיפוטי בנושא הוצאות ושכר טרחתם של עורכי דין. אכן, תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (שבוטלה החל מ-17.11.10 בק"ת תשע"א 6933 מיום 18.10.10) קבעה כי לשכר טרחה יתווסף סכום השוה למע"מ המשולם עליו, אלא אם הורו בתי המשפט או הרשם אחרת. כך ציוה הדין עד לאחרונה. ואולם, אי בהירות נתעוררה כשדיבר פסק דין פלוני בלשון כוללת על הוצאות ושכר טרחה (ראו ע"א 6567/99 שטרנשיין נ' פישר ([פורסם בנבו], החלטת הרשם (כתארו אז) שחם). בע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391, 400-399, נדרש השופט גרוניס לנושא זה, ועמד על הצורך להבחין כהלכה לעניין מע"מ בין חיוב בהוצאות משפט למרכיב שכר הטרחה (לזה האחרון התווסף מע"מ על פי הדין שנהג, כאמור), והמליץ שלא להשתמש בביטוי "כולל" בהקשר של פסיקת הוצאות ושכר טרחה, דבר שיצר קושי. אף שהתקנה בוטלה וכיום נתון הנושא ליחסי הצדדים בלא מעורבות בית המשפט, הבאתי דוגמה זו כדי לציין כי ראוי לזכור את רלבנטיות נושא המע"מ בהקשרים כספיים שונים. הבהירות חשובה לא רק לעצם החיוב במע"מ, כמו בדוגמה, אלא גם - כבענייננו - לשאלת הגורם החייב.
ד. העצה יעוצה איפוא לבעלי הסכמים ולמנסחיהם להיות מודעים לעניין זה ולקבוע מראש באופן מוסכם ובהיר, והמהדר בכך תבוא עליו ברכה.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת א' חיות.
ניתן היום, כ"ב שבט, תשע"א (27.01.2011).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת