6. ביום 4.6.2019 ועדת המכרזים המליצה לפסול את הצעתה של בן ארי, מחמת אי צירוף כתב הערבות המקורי. ממסמכי הישיבה שהתקיימה באותו יום עולה כי ועדת המכרזים המליצה על שלוש חברות אחרות, הן המערערות בענייננו, כזוכות במכרז. ביום 11.6.2019 אישר ראש העיר את החלטתה של ועדת המכרזים. בהמשך לכך, ביום 12.6.2019 פנתה בן ארי לוועדת המכרזים בבקשה כי תשוב ותבחן את עמדתה. לפנייה זו צרפה בן ארי מכתב מהבנק, שלפיו "לצורך מימוש הערבות שבנדון אין צורך להציג בפנינו את כתב הערבות במסמך מקורי. לפיכך אם המציע הגיש לכם עותק מצולם של כתב הערבות אין בכך כדי למנוע או לעכב את מימושה". העירייה דחתה את בקשתה של בן ארי מחמת הפגם המהותי שנפל, לשיטתה, בהגשת ההעתק הצילומי חלף המקור.
7. ביום 23.6.2019 הגישה בן ארי עתירה כנגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עת"ם 49193-06-19).
8. בית המשפט המחוזי (השופט ע' שחם) קיבל את העתירה בקבעו כי הגשת ההעתק הצילומי לא פגעה בעקרון השוויון מאחר שלא הקנתה כל יתרון לבן ארי, ואף לא פגעה ביכולתה של העירייה לממש את הערבות. זאת, בהתחשב בכך שעוד ביום 4.4.2019 הבנק הוציא ערבות בנקאית התואמת את דרישות המכרז, ומימוש הערבות הבנקאית ממילא אינו מותנה במסירת כתב הערבות המקורי לבנק. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי בתנאי המכרז לא נקבע במפורש כי על המציעים להגיש את כתב הערבות המקורי, ולפיכך חלה במקרה זה ההלכה הפסוקה המצדדת בהעדפת הפרשנות המקיימת הצעות על פני פרשנות הפוסלת אותן. בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי הורה על ביטול החלטת ועדת המכרזים ועל השבת הדיון בבחירת הזוכות במכרז לוועדת המכרזים, על יסוד ההנחה שהצעתה של בן ארי היא תקפה.
9. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו הערעורים שבפנינו המכוונים כולם לביטולו ולהשבת ההחלטה על פסילת הצעתה של בן ארי על כנה – מצד משתתפות אחרות במכרז, הן המערערות בעע"ם 7230/19, עע"ם 7582/19 ו-עע"ם 7694/19, ומצד העירייה, ועדת המכרזים וראש עיריית ירושלים – הם המערערים בעע"ם 7634/19. כלל המערערים טוענים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו מתיישב עם הגישה המחמירה והקפדנית הנוהגת בפסיקתו של בית משפט זה ביחס לפגמים בערבויות בדיני המכרזים.
10. להשלמת התמונה יצוין כי המערערת בעע"ם 7230/19 הגישה בקשה לעכב את ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי. ביום 11.11.2019 ניתנה החלטתי שבה הוריתי על מתן עיכוב ביצוע כמבוקש. החלטה זו הייתה מבוססת על שיקולי מאזן הנוחות, אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור. הטעם המרכזי לכך היה שמערך ההתקשרות שעליו נסב המכרז הוא מורכב וכרוך בהתקשרות עם קבלני משנה ובהיערכות לביצוע עבודות פיזיות בשטח, באופן שקרוב למאפייניו של מכרז "הקמה". לצד זאת, החשיבות הנודעת לביצוען של העבודות בהקדם הובאה בחשבון בקביעת מועד הדיון בערעור.