אי עמידת ה.ב. חדשנות בתנאי הניסיון הייתה גלויה על פני הדברים. ה.ב. חדשנות התאגדה ביום 6.12.16, היינו בסוף שנת 2016, ויחד עם זאת בהצהרה לעניין הנסיון צוין כי מועד תחילת מתן השירותים לנתיבי ישראל (השם היה חסר בתצהיר המקורי) הינו אפריל 15. נת"ע לא עמדה על כך במועד, בשלב בדיקת תנאי הסף. מהישיבות בהן נדונו אישור תנאי הסף, איש לא עורר כל תהייה בעניין זה על אף שניתן היה לראות בעייתיות גם בהצהרה על פניה. ההתיחסות לתנאי הסף של ה.ב. חדשנות בישיבת ועדת המכרזים מיום 8.8.19 נוגע אך ורק לעובדה שלא צוינו שמות הלקוחות להם ניתן השירות במפורש (על אף שכדברי חברי הועדה ניתן היה ללמוד על כך מכתובות המייל שנמסרו) וכן לכך שנוסח האישור של "עסק בשליטת אישה" לא תאם לנוסח הנדרש בחוק. סוכם לאפשר לה.ב. חדשנות להשלים את הדברים. ביום 11.8.19 התבקשה ה.ב. חדשנות להשלים פרטים אלו, ואותם בלבד.
הרעיון של בדיקת תנאי הסף, הוא אכן לבדוק כי תנאי הסף מתקיימים קודם לפתיחת ההצעות. לו הייתה נת"ע בודקת, בשלב בדיקת תנאי הסף את הניסיון עליו הצהירו המשיבות, הייתה מגלה כי תנאי הסף לא התקיים בה.ב. חדשנות או לכל הפחות כי העניין דורש הבהרה. במקרה כזה רשאית הייתה נת"ע, לבקש הבהרות ואף לאפשר לה.ב. חדשנות להוכיח את ניסיונה באמצעות לקוחות או פרוייקטים אחרים, כפי שאכן עשתה לגבי מרבית המציעות באותו שלב. לו באותו שלב הייתה ה.ב. חדשנות מבהירה את הנדרש ואף מגישה להוכחת נסיון פרויקטים אחרים, לא הייתה מועלית כל טענה, שכן הדבר נעשה טרם פתיחת ההצעות הכספיות, והאפשרות ניתנה באופן שוויוני לכלל המציעים.
אולם, בשלב בדיקת תנאי הסף אושרה הצעתה של ה.ב. חדשנות, כעומדת בתנאי הסף (בעקבות בדיקת תנאי הסף ע"י גורמי המקצוע נעשתה פנייה לועדת המכרזים לאשר את חמשת הזוכות
--- סוף עמוד 30 ---
שעמדו בתנאי הסף ולאפשר פתיחת ההצעות הכספיות (מכתב מנהל מחלקת מערכות ממשקי לקוח לועדת המכרזים מיום 30.1.20).
בישיבת ועדת המכרזים מיום 3.2.20 אושרו המציעות שעמדו בתנאי הסף, ביניהן העותרת והמשיבה 2. ההצעות הכספיות נפתחו ביום 10.2.20, ואז הוכרזה ה.ב. חדשנות כזוכה (פרוטוקול ועדת המכרזים צורף כנספח 7 לבקשה לצו ביניים).
רק לאחר הזכייה, ובעקבות פנייתה של סייפגארד. הסתבר לנת"ע כי על פני הדברים ה.ב. חדשנות אינה עומדת בתנאי הסף, בשל הניסיון שהתקיים בה.ב. יזמות, ואז פנתה נת"ע להליך של בירור, בעקבותיו אפשרה לה.ב. חדשנות להציג פרוייקטים נוספים המעידים על ניסיונה של ה.ב. עצמה. הבירור בועדת המכרזים נערך בהשתתפות נציגי ה.ב. חדשנות ביום 31.3.20 (נספח 16 לתגובת ה.ב. חדשנות לבקשה לצו ביניים). גב' בלום נשאלה מתי היה המעבר מה.ב. יזמות לה.ב. חדשנות והשיבה:
"אנחנו ציינו את התאריכים המדויקים במכתב ששלחנו אליכם. אני עוסקת בתוצרים שקורים בשטח, ויש לי עורך דין ורואה חשבון שמייעצים לי בעניינים הפורמלים של פתיחת או סגירת חברה..."
והוסיפה כשנשאלה האם יש פרוייקטים נוספים להעיד על ניסיונה של ה.ב. חדשנות:
"אני יודעת לעבוד ולייצר, ופתאום שאני בחוויה כזו זה מדיר שינה מעיני. זה לא הכסף אלא המהות....עכשיו לראות איך בגלל אולי טעות סופר, שלדעתי אף לא הייתה, לבוא ולעשות מהפכי עולם, זה נשגב מבינתי"
ובכן, אין מדובר בטעות סופר, ואין מדובר באי דיוק אחד – הגב' בלום אינה מתעניינת בפרטים, לא באיזו חברה התקשרה, לא למי בדיוק ניתנו השירותים, ואף לא לרישומי הדירקטורים ברשם החברות. כפי שחזרו וציינו בתי המשפט, הצעה במכרז יש להגיש במדויק, וככל שהדברים אינם ברורים יש לעשות שימוש בשלב שאלות ההבהרה.
יש להגיש כי על כל התצהירים בנוגע לדרישות במכרז חתומה גב' בלום. גב' בלום אינה יכולה לפטור עצמה בכך שהיא עובדת בשטח והפרטים האחרים כגון איזו חברה התקשרה עם נתיבי ישראל, אינם מעניינה. אביא שוב את עיקרי דבריו של המשנה לנשיאה, אלייקים רובינשטיין בעניין אפקון: "כמה קולמוסים צריכים להשתבר כדי שבעלי מכרזים יכינו לעצמם "רשימת בדיקות" (checklist בלע"ז) של טפסי המכרז, וידקדקו אחת לאחת אם עמדו בדרישות הסף ובפורמליות הנדרשת"
על כן על גב' בלום, וכל חברות הקבוצה, להקפיד הקפדה יתרה בכל מכרז שייגשו אליו בעתיד.
לסיכום חלק זה ניתן לומר כי ה.ב. חדשנות לא ייחסה חשיבות לפרטים עליהם הצהירה בהצעתה למכרז, וועדת המכרזים לא בחנה לעומק במועד את עמידת המציעים בתנאי הסף. השאלה אם התרשלות זו מחייבת התערבות בהחלטת ועדת המכרזים.
--- סוף עמוד 31 ---
6.ד. האם עומדת החלטת ועדת המכרזים בכללי המשפט המינהלי
במקרה זה השתלשלות הדברים מעלה רשלנות, הן מצד ועדת המכרזים, שלא בדקה כראוי את תנאי הסף, שאז הייתה יכולה לבקש את ההבהרות הנדרשות בשלב המתאים כאמור בתנאי המכרז, הן של ה.ב. חדשנות, שלא ביררה את הדברים במועד, והגישה הצעה רשלנית הן לעניין זה, הן לעניין התקיימות התנאים לעסק בשליטת אישה. השאלה אם התנהלות זו מחייבת התערבות בשיקול דעת ועדת המכרזים.
אני סבורה כי מדובר באחד ממקרי הגבול, בו ניתן, אם כי בקושי רב להכשיר את החלטת ועדת המכרזים. מהפרוטוקולים של ועדת המכרזים עולה כי הועדה, ולו לאחר מעשה, ערכה בדיקה מקיפה ורצינית, והתרשמה כי מצד ה.ב. חדשנות היו חוסר הבנה או מקצועיות בהגשת המכרז, אך לא מעבר לכך, וכי הטעויות שנפלו בהצעה היו בתום לב.
בדיון שנערך בין חברי ועדת המכרזים בתום הבירור מציין עו"ד ניר כהן: "צריך לזכור שהם אנשי בטיחות ולא אנשי מילוי מכרזים. אני לא רואה שיש פה משהו שקרי, הם סיפקו הסברים לכל שאלה". אני סבורה כי אין לנקוט גישה סלחנית כזו כלפי מציעה במכרז, שכן, כאשר מגישים הצעה למכרז נעזרים, כפי שגב' בלום עצמה הבהירה, באנשי מקצוע, ויש לעמוד על כל הדקויות. עם זאת, כל חברי הועדה התרשמו כי מדובר ברשלנות או חוסר מקצועיות ולא בתכסיסנות או חוסר תום לב, ועל כן אפשרו לה.ב. חדשנות להציג פרוייקטים נוספים לעניין הניסיון (כאלו שבוצעו קודם להגשת ההצעות למכרז).
על כן, ורק מאחר ולא מדובר בחוסר סבירות קיצונית, אני מאשרת את החלטת ועדת המכרזים ודוחה את העתירה. עם זאת אחזור על דברים שאמר כב' המשנה לנשיאה, אלייקים רובינשטיין בעע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל - הרשות הממשלתית למים ולביוב (פורסם בנבו, 2012):
"אך מבקשים אנו להשריש את התודעה של דיוק והקפדה מירביים בעמידה בדרישות המכרזים ובלשון הערבויות, ולמנוע מדרון חלקלק וגמישות שלא במקומה אצל ועדות המכרזים..... לא למותר לציין, כי דברים אלה תקפים גם באשר לשלב הכנת המכרז על-ידי הרשות, כדי שיהא בהיר כהלכה, והקורא בו יידע את דרכו, וזאת גם כדי שלא יישנו סיטואציות מביכות – וגם יקרות כלכלית – של ביטול מכרזים" ..... אכן, המלומד דקל (מכרזים א' (תשס"ד-2004)584 מזהיר מפני החמרה יתרה בדקדוקי ערבות וההפסד העלול להיגרם לקופת הציבור מפסילת הצעה נוחה לציבור מבחינה כלכלית (..... לדידי, הלקח הוא ההקפדה והדיוק המונעים פסילות".
טוב תעשה נת"ע, שלפניה עוד מכרזים רבים, עם תקפיד הקפדה יתרה הן בניסוח תנאי המכרז, הן בבדיקתם. יש להדגיש כי הכללת סעיף המקנה שיקול דעת לבקש הבהרות ותיקונים אינו יפה לכל פגם שהוא.
7. סוף דבר
העתירה אמנם נדחית. עם זאת, הרשלנות הן של ועדת המכרזים בבדיקת תנאי הסף בשלב הראשון, הן של המשיבה ה.ב. חדשנות בהגשת ההצעה, הן לעניין הניסיון, הן לעניין עסק בשליטת
--- סוף עמוד 32 ---
אישה, הם אלו שהביאו את העותרת, בצדק, להגיש את העתירה. על כן יישאו המשיבות בהוצאות העותרת. נת"ע בסכום של 70,000 שקלים וה.ב. חדשנות בסכום של 100,000 שקלים (סה"כ 170,000 שקלים).
סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן והודע לצדדים היום, ט' סיוון תש"פ, 01 יוני 2020.
מיכל אגמון גונן