על מבקש סעד הצהרתי להצביע על אינטרס לגיטימי שלו לקבלת הסעד ועל כך שלא ייפגע למעלה מהמידה אינטרס הצד שכנגד וציבור המתדיינים. למשל לאור התחזית שיידרש הליך נוסף של סעד אופרטיבי בכדי להשלים את המלאכה. דברי כב' השופט גרוניס בתיק רע"א 2307/04 אילונית פרויקטים תיירותיים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' (ניתנה ביום 22.6.2004, פורסמה בנבו), שם בפיסקה 7.
בהחלטתי בת"א 35269-12-14 חרשי ברזל בע"מ נ' שועלי ואח' (ניתנה ביום 12.12.2017 פורסמה בנבו) קבעתי, כי בתובענה לסעד הצהרתי אשר זכייה כלכלית לצדו, מדובר בפועל בתובענה לסעד כספי ויש לשום אותה בהתאם.
13. אך בעניין הנדון לפני כאן, הזכייה הכלכלית אינה מובהקת ומיידית. הסעד העיקרי הנדרש הוא קביעת הבעלות במניות. סעד זה הוא במובהק סעד הצהרתי ואף המדינה הכירה בכך ב סעיף 15 לתשובתה.
כן ראו בעניין זה בספרו של המלומד ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית 1995, שם בעמ' 396 – 397:
"למשל: התובע עתר לחייב את הנתבעות להעביר לו מניות-על שם. נקבע, בניגוד לטענת המדינה, שמדובר בהליך ששווי הסעד המבוקש בו אינו ניתן לביטוי בכסף, שאין לגביו הוראות מיוחדות. ושוב, נקבע כי תביעה לפסק דין הצהרתי על זכות לקבל סעד כספי נחשבת אף היא, לעניין האגרה, הליך ששוויו אינו ניתן לביטוי בכסף".
--- סוף עמוד 6 ---
עם זאת, בה"ש 57 א' שם, הפנה המחבר לרע"א 417/92 פד"י מ"ו(3) עמ' 414, שם נקבע כי אם לא יוכלו התובעים להצביע על קיום אינטרס לגיטימי לקבלת סעד הצהרתי במקום כספי לא יוכלו לקבל את מבוקשם.
14. כבוד השופט ע' גרוסקופף נדרש לנושא שווי המניות כסעד לצורכי אגרה בתיק רע"א 6397/18 סוגו סרוויסס בע"מ ואח' נ' ענבל רייכברג ואח' (ניתן ביום 28.10.2018, פורסם בנבו).
גם שם כבענייננו, עתרו המשיבים בה.פ. להורות למבקשים בה.פ. לשלם אגרה בשיעור של 2.5% משווי מניות סוגו סרוויסס שנמכרו בעסקה בין רייכברג לרוכשת, חלף תשלום אגרה בסך של 1,141 ש"ח, אשר שולם בפועל, שכן ההליך הוגדר כתובענה לסעד הצהרתי אשר אינה ניתנת לכימות כספי.
כבוד השופט ע' גרוסקופף פסק, כי יש לקבל את עמדת בית המשפט המחוזי ולהותיר את האגרה כפי ששולמה, עבור תובענה לסעד הצהרתי ולא עבור תובענה לסעד כספי.
נדחתה טענת המשיבים בה.פ., כי המרצת הפתיחה נופלת לסיפא של סעיף משנה 1, בהיותה תובענה לסעד כספי, "בהיקש מעניין סיריל כהן סולל. בית המשפט עמד על ההבדלים בין המקרים. כך, עניין כהן סולל עסק בתביעה בעניין קיפוח המיעוט, בגדרה נתבקש בית המשפט ליתן הוראות לרכישת מניות התובע על ידי המשיבים. בענייננו מדובר בהמרצת פתיחה, שהסעד המבוקש בה הוא אכיפת רישום העברת מניות. המשיבים אינם מתבקשים "להוציא כסף מן הכיס", אלא לבצע את העברת הרישום, פעולה שאת שוויה לא ניתן לשום בכסף. סכומי הכסף אותם עתידה המשיבה לקבל, לוּ תתקבל התובענה, אינם מבטאים את שווי הסעד המבוקש (אכיפת הרישום), אלא את שווי המניות שהיו בבעלותה במועד ביצוע העסקה, בעלות שאינה שנויה במחלוקת ואינה תלויה בתוצאות המרצת הפתיחה. לפיכך, בדין נדחתה הבקשה בעניין האגרה". ראו פסקה 11 שם.