פסקי דין

תפ (ת"א) 59453-07-19 מדינת ישראל נ' אבי מוטולה - חלק 9

22 יולי 2020
הדפסה

הבדיקות שביצעה הקבוצה, הן אלו שהביאו לגילוי מרבית העבירות בכתב האישום.  אלמלא נעשו בדיקות אלו, ספק רב אם ניתן היה לגלותן.  לא מדובר ברישומים כוזבים פשוטים לגילוי.  כתב האישום מתאר רישומים כוזבים שנעשו תוך אכיפת מערכת המחשוב – חשבוניות בהן זויפו חתימות הלקוחות; העברות מלאי לפני סוף רבעון והחזרתן, כך שיתרת המלאי נראית לכאורה מאוזנת; תיארוכים לאחור של חשבוניות ותעודות משלוח – כל אלו הם מעשים שקיים קושי רב לגלותם.

לדברי ב"כ המאשימה, הקבוצה לא רק גילתה ודיווחה על העבירות, אלא אף העבירה את ממצאי העבירה וראיותיה לידי גורמי האכיפה.  כך, החקירות שביצעה הקבוצה, הקלו לא רק על גילוי העבירות, אלא גם על מלאכת איסוף הראיות הקשורות להוכחתן ועל העמדת הנאשמים לדין.  לדבריו, מדובר במקרה יוצא דופן של גילוי מרצון ושל שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה שהביא לגילוי העבירות וסייע באופן משמעותי עם הבאת הנאשמים לדין.

ב"כ המאשימה עמד על השיקולים השונים בענישת תאגידים, כפי שפורט בפסק דיני בעניין סימנס (ת"פ ")מחוזי ת"א) 4368-05-16 מדינת ישראל נ' סימנס ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 20.11.2017, להלן: גזר דין סימנס), וכן הפנה לעניין זה למאמרי: מיכל אגמון גונן,"התאגיד במשפט הפלילי - חישוב מסלול מחדש", בתוך: ספר יורם דנציגר, 65 (לימור זר-גוטמן ועידו באום, עורכים, 2019).  ב"כ המאשימה טען, כי לאור שיקולים אלו, סברה המאשימה שהחומרה הרבה שבמעשי הנאשמות ותרבותן התאגידית הקלוקלת מחייבת את העמדתן לדין, הרשעתן והטלת קנס עליהן, אלא שבצד זאת סברה שלנוכח שיתוף הפעולה הרחב שלהן, ישנו אינטרס ציבורי רב במתן הקלות לנאשמות.  ההסדר, אם כן, מבקש לבטא את עמדת המאשימה ביחס לאינטרס זה ולעודד תאגידים אחרים לאתר ולדווח על עבירות המבוצעות בקירבם.

3.ב.  טיעוני הנאשמות

ב"כ הנאשמות הצטרף לנימוקי ב"כ המאשימה, והדגיש כי התנהלותן עם הגילוי, ובהמשך על ידי בעלי המניות שרכשו את החברה הייתה ללא רבב.  עוד הדגיש כי כתוצאה מביצוע העבירות התועלות לנאשמות 15-13 היו שוליות, ומאידך הנזק שנגרם להן היה קולוסאלי, כלשונו.

לטענת ב"כ הנאשמות היחידה שנהנתה, ולו בתחילה ממעשי הנאשמים בני האנוש הייתה אפריקה תעשיות שנהנתה מעליה משמעותית בשערי מניותיה בתקופה הרלבנטית ומגיוס הון של עשרות מליונים מציבור המשקיעים ומחיזוק האמון שלהם ושל חברות דירוג האשראי כשכל אלה התבססו על מצגי השווא.  ב"כ הנאשמות הביא כתמיכה לטענתו נתונים לעניין זה בזמן אמת.  לטענתו, החברות האחרות בקבוצה רק נפגעו מהמעשים.  ב"כ הנאשמות הוסיף וטען כי רוב הפעולות שבוצעו על ידי נושאי המשרה, בוודאי הבכירים שבהם, קרובים יותר למעשים של הפרת אמונים כלפי התאגידים שהתבטאה בהעדפת האינטרסים האישיים שלהם על פני אלו של הקבוצה.  ב"כ הנאשמות הפנה לעניין זה לאישומים החמישי והשישי שהם בעלי נופך פרסונלי, לדבריו, ומתארים את המאמצים הכבירים שעשו נושאי המשרה כדי להסתיר את מצבה האמיתי של החברה ולהעלים את מעשיהם שלהם באמצעות מרמה ושיבוש מהלכי משפט.  ב"כ הנאשמות מוסיף כי גם האישומים השביעי והשמיני ממחישים איך הקבוצה נוצלה כדי לקדם את מאוויהם האישיים של הנאשמים בני האנוש, ששלחו יד בכספיה כדי להעניק לעצמם ולאחרים טובות הנאה שהמריצו את המנגנון העברייני.

עמוד הקודם1...89
10...47עמוד הבא