פסקי דין

תא (חי') 28265-05-20 אביבה ארועים-השכרת ציוד 2003 בע"מ נ' חברת גב-ים לקרקעות בעמ - חלק 3

22 יוני 2020
הדפסה

דיון

8. מצויים אנו בשלב הסעד הזמני. לטעמי לא חלים שיקולי שיהוי או חוסר ניקיון כפיים, אולם כבכל סעד זמני יש לבחון הפרמטרים של מאזן הנוחות, וסיכויי תובענה לכאורה. בחינת הפרמטר של מאזן הנוחות חייבת להיעשות לאורו של צו המניעה הקונקרטי המתבקש - מניעת חילוט ערבות בנקאית. בהמשך אעמוד על מאפייני הערבות הבנקאית הגוזרים לטעמי כי יש לדחות הבקשה בנסיבותינו, מבלי שכמובן יש בכך משום קביעת מסמרות ביחס לתובענה העיקרית (שלאור דחית הבקשה אמורה להתנהל כתביעה השבה כספית, היה ותחולט הערבות. ואם לא תחולט, ויגיעו הצדדים לכדי הבנה זו אחרת שתייתר התדיינות המשך – מה טוב. ימי פורענות כלכלית ואנושית הם ימים אלה, ולאורם יפה הסכמה מהכרעה. אלא שלהסכמה לא עלה בידי להביא הצדדים בדיון).

אפתח בפרמטר של קיום ראיות מהימנות לכאורה לתמיכה בעילת התובענה: היש לתובעים סיכויים, במשקפי הלכאורה בשלב זה, לזכות בטענה שפטורה המבקשת 1 מתשלום דמי השכירות לחודשים מרץ עד מאי (לטענתה בכוונתה לשלם דמי השכירות לחודשים יוני ואילך , כפוף להתפתחויות נוספות חוזרות ולא צפויות ממן "סגירת" המשק).

את טענת המבקשים לפטור מתשלום דמי השכירות (כרגע למרץ עד מאי), משתיתה הבקשה על סע' 15 של חוק השכירות והשאילה, ולחלופין על סע' 18 של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).

9. הטענה הנסמכת על סע' 15 של חוק השכירות והשאילה שגויה משפטית לטעמי, ואוריד אותה מן המדוכה כבר בשלב זה. טענת הסיכול החוזי מורכבת יותר, ואדון בה בהמשך. ימים יגידו אם וכיצד תתפתח בפסיקה לאור משבר הקורונה (שמא תוך שינוי חקיקתי זה או אחר, אם וככל שיבוא אל העולם).

10. סע' 15 של חוק השכירות והשאילה כותרתו "פטור מחובת תשלום", וזו לשונו:

" (א) היה הנכס המושכר מקרקעין ונמנע מן השוכר להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד הזמן שהשימוש נמנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי השכירות.
(ב) הפטור האמור יחול רק אם בעת כריתת החוזה לא ידע השוכר על הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען."

סע' 15 דן בסוג של סיכול ספציפי, ואף בסוג חוזה ספציפי, הוא חוזה שכירות מקרקעין. לשם תחולת הסע', אין די שנמנע מן השוכר להשתמש במושכר למטרת השכירות, ולו מסיבות אובייקטיביות שלא היו תלויות בו. זה תנאי הכרחי אך לא מספיק לתחולת הסע'. לא מספיק גם שיתקיים תנאי מצטבר נוסף, שמדובר יהא במניעות שלא היתה צפויה, ולא היתה ניתנת לצפיה, בפועל ובכוח. כעולה מן ההדגשה שהדגשתי בציטוט הסע', נדרש במצטבר גם שהמניעות תהא נעוצה בנסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו. ברי כי סוג המניעות בה דן הסע' והיא אשר שיווה המחוקק לנגד עיניו, הנה מניעות הקשורה בתשתיות המושכר או בדרכי הגישה אליו. למשל מפולת בוץ שקברה תחתיה המושכר, למשל רעידת אדמה שניתנה תשתיות של מים וחשמל או פגעה במושכר עצמו או חסמה דרכי גישה וכיוצ"ב.

עמוד הקודם123
4...14עמוד הבא