השתלשלות הדיון
10. ההליך המשפטי נגד המכרז נמשך זמן רב, בשל שורה של עיכובים, חלקם נעוצים בסוגיות דיוניות וחלקם נעוצים בהליכים תכנוניים שהתנהלו במקביל להליך המשפטי. אסקור את השתלשלות העניינים בקצרה.
המבקש הגיש תחילה את ההליך המשפטי (ביום 19.11.2019) כעתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (עת"מ 45671-11-19). בית המשפט (כב' השופטת י' רז-לוי) הורה (ביום 19.12.2019) על מחיקת ההליך על הסף, בשל העדר סמכות עניינית.
ביום 23.12.2019 הגיש המבקש את ההליך שבכותרת, לרבות בקשה לצו מניעה זמני. ביום 8.1.2020 ניתן פסק דין הדוחה את המרצת הפתיחה על הסף (כב' השופט א' ואגו, ס"נ), בשל העדר יריבות "אזרחית" בין הצדדים. נקבע כי בית משפט הדן בהמרצת פתיחה צריך להכריע במחלוקות מתחום המשפט הפרטי ה"אזרחי", ואינו כלי לבירור עתירות המוגשות בידי "עותר ציבורי".
11. ביום 5.2.2020 עתר המבקש לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (בג"ץ 1001/20) [פורסם בנבו]. בפסק דין מיום 6.2.2020 (מפי כב' השופטת ד' ברק-ארז, כב' השופט ד' מינץ, כב' השופט א' שטיין) העתירה נדחתה על הסף, בנימוק כי עתירה לבג"ץ אינה האכסניה המתאימה לדון בטענותיו של העותר. נפסק כי הסמכות לדון במכרזים פומביים של תאגידים עירוניים נותרה בידיהם של בתי המשפט האזרחיים, אך הדין המהותי החל הוא דיני המכרזים הציבוריים, מכוח עיקרון הדואליות הנורמטיבית, לרבות הכרה במעמדו של עותר ציבורי, במקרים המתאימים. בית המשפט העליון קבע כי הדרך למצות את הדיון בטענותיו של העותר הייתה הגשת ערעור על פסק הדין מיום 8.1.2020. אולם הוער כי טוב יעשו הצדדים אם יפנו בבקשה לביטול פסק הדין ולהמשך ההליך.
בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לביטול פסק הדין מיום 8.1.2020. הבקשה התקבלה (ביום 13.2.2020) וההליך נותב לטיפולי.
12. ביום 13.2.2020 הוגשה בקשה מתוקנת למתן צו מניעה זמני, בשל חלוף הזמן והשינויים שחלו מאז הגשת הבקשה בחודש דצמבר 2019. בבקשה עתר המבקש להפסיק באופן מיידי את העבודות במבנה החוף ולאסור על אור השמש להפעיל מזנון או כל פעילות מסחרית אחרת במבנה החוף.
13. במקביל להליכים המשפטיים התנהלו הליכי הסדרה תכנונית והסדרה קניינית מול רמ"י. ביום 8.12.2019 אושרה בוועדת הרישוי בקשה של עיריית אילת באמצעות החברה הכלכלית אילת, לשינוי שימוש מ"שירותי חוף" ל"מזנון חוף" בשטח של עד 90 מ"ר.