6. בית המשפט ציין כי על פני הדברים, הערת אזהרה כשלעצמה אינה מקנה מעמד של נושה מובטח לזכאי על פיה, שכן לא מדובר בשעבוד או עיכבון במובנם המקובל. עם זאת, בהתאם לסעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין), בהליכי פשיטת רגל מי שלטובתו רשומה הערת אזהרה על נכס מקרקעין עשוי בנסיבות מסוימות להיחשב כנושה מובטח. צוין כי הדעה הרווחת בפסיקה ובספרות היא שכאשר מדובר בהערת אזהרה אשר נרשמה בגין עסקה במקרקעין, קרי הערת אזהרה "חיובית", היא אכן מקנה לזכאי על פיה מעמד של נושה מובטח כמשמעות המונח בסעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה). לעומת זאת, בכל הנוגע להערת אזהרה "שלילית", היינו התחייבות להימנע מביצוע עסקה במקרקעין, התשובה לשאלה האם היא מקנה לזכאי על פיה מעמד של נושה מובטח, תלויה בתוכנה. בעניין זה בית המשפט הבחין בין הערת אזהרה שלילית "אילמת" לבין הערת אזהרה "מדברת". בעוד שהערת האזהרה ה"אילמת" אינה מגלה מהי הזכות המהותית אותה נועדה להבטיח, הערת אזהרה "מדברת" מגלה את תכלית רישומה. במקרה דנן, הערת האזהרה השלילית שנרשמה לטובת המשיב הייתה הערת אזהרה "מדברת", משום שצורף לה הסכם המסגרת מכוחו היא נרשמה, אשר גילה באופן ברור וחד-משמעי כי הערת האזהרה נועדה להבטיח עסקת משכון. הערת אזהרה כזו, למרות היותה "שלילית", אינה נופלת מהערת אזהרה "חיובית" ובכוחה להעניק למי שהיא נרשמה לטובתו מעמד של נושה מובטח.
7. בנוסף על האמור, צוין בפסק הדין כי הפקודה מגדירה נושה מובטח כ"מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב...". לפיכך, גם אם אין בכוחה של הערת אזהרה שלילית ליצור שעבוד, היא יכולה בהחלט להיחשב כ"מעין עיכבון" על נכס המקרקעין שלגביו היא נרשמה, משום שהיא מהווה ערובה לפירעון החוב המגיע לזכאי על פיה ומונעת מבעליו של הנכס מלמכור אותו. על כן, אין מניעה עקרונית להכיר בנשייה מובטחת מכוחה של הערת אזהרה שלילית, כמעין עיכבון על מקרקעי החייב כערובה לתשלום חוב.
8. בסיכומם של דברים נקבע אפוא, כאשר מתעוררת שאלה האם יש מקום להכיר במי שנרשמה לטובתו הערת אזהרה שלילית כנושה מובטח, נדרשת בחינת השאלה לאיזו תכלית היא נועדה, ובדיקה האם התכלית משתקפת מן המסמכים שהופקדו בלשכת רישום המקרקעין, אשר מכוחם נרשמה ההערה. אם התכלית הגלויה והמוצהרת היא ליצור בטוחה לסילוק חוב, אין מניעה להכיר בזכאי על פי ההערה השלילית כנושה מובטח. הן מכיוון שיש לו מעין עיכבון על מקרקעי החייב בתור ערובה לסילוק החוב, והן מכיוון שמדובר בהערת אזהרה שלילית שוויתור עליה מגדיל את מסת נכסיו של החייב שעומדת לטובת נושיו. בענייננו אפוא, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש להכיר במשיב כנושה מובטח של החייב בגובה האשראי שהעמיד לו על פי הסכם המסגרת.