9. ברם, בכך לא תמו המחלוקות בין הצדדים ולאחר מתן פסק הדין התגלעה מחלוקת נוספת ביניהם, בשאלה האם יש להכיר גם בסכומי ריבית הפיגורים, הקבועה בהסכם ההלוואה הפרטני, שהצטברו לטובת המשיב, כחלק מהחוב המובטח. בהחלטה קצרה מיום 26.5.2019 דחה בית המשפט את טענת המערער שהריבית אינה נכנסת לגדרי החוב המובטח, בקבעו כי בדיון שנערך ביום 26.2.2019 קיבל המערער את המלצת בית המשפט והודיע כי יעמוד אך ורק על "הטענה הקניינית" של מהות הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיב. משכך, העובדה שהחוב נושא ריבית כנטען על ידי המשיב חדלה מלהיות שנויה במחלוקת, אין מקום או הצדקה לאפשר דיון מחודש בשאלה. לפיכך נקבע כי גם הריבית הנטענת היא חלק מן החוב המובטח.
מכאן הערעור שלפנינו.
תמצית טענות הצדדים
10. המערער טוען כי בפסיקת בית משפט זה נקבע כי אין בכוחה של התחייבות לרישום משכנתא שבידי נושה כדי להפוך אותו לנושה מובטח. כך, אין בכוחו של רישום הערת אזהרה שלילית לתת לנושה מעמד של נושה מובטח. מעצם טבעה, הערת אזהרה שלילית אינה מעידה על קיומו של חוב אלא רק על הצורך בהשגת הסכמה של בעל הערת האזהרה ותו לא. היינו מטרתה של הערת האזהרה שלילית היא רק לקבל את הסכמתו של מי שלטובתו נרשמה ההערה מקום שבו מבקש בעל הנכס למכור את המקרקעין. כמו כן, לנושה אין גישה לנספחים המצורפים להערת האזהרה ואדם החפץ לעיין בהערה, חייב לקבל את אישור בעל הנכס ולהגיש בקשה לשם כך בהתאם. האינטרס הציבורי מחייב אפוא שלא ליצור מעין זכות חדשה במקרקעין ולהעניק למשיב עדיפות בסדר הנשיה. כאשר נושה מבקש להבטיח אשראי באמצעות בטוחה, הוא חייב לעשות זאת בדרך המלך באחת הדרכים הקבועות בדין ולפרסם בריש-גלי על אופיה ומהותה של הבטוחה שיש בידיו ואין מקום להכיר בדרכים חלופיות שאינן קבועות בדין.
11. בטיעון שהתקיים לפנינו בעל-פה הוסיף המערער טענה נוספת לפיה הערת אזהרה שלילית נרשמת בלשכת רישום המקרקעין לפי סעיף 128 לחוק המקרקעין, הדן בהערות המפרטות התנייה בקבלת הסכמת צד שלישי לביצוע פעולות במקרקעין, כאשר לעמדת המערער סעיף זה אינו מקנה לזוכה על פי ההערה עדיפות נשייתית על פני נושי החייב בפשיטת רגל.
12. באשר להחלטת בית המשפט המחוזי בקשר לריבית הפיגורים, לטענת המערער הוא לא ויתר מעולם על טענתו כי הריבית אינה חלק מהנשייה המובטחת של המשיב. הריבית לה זכאי המשיב מקורה בהסכם ההלוואה הפרטני אשר נחתם בינו לבין החייב ביום 5.7.2016, והסכם זה לא הופקד מעולם אצל רשם המקרקעין, בניגוד להסכם המסגרת מכוחו נקבע מעמדו של המשיב כנושה מובטח (אם כך ייקבע בערכאה זו).