חתימת ההסכם השני היתה ביום 4.2.2016.
44. בשלב זה, עמד אבידן בתנאי סעיף 3א(1) להסכם, ומשכך היה אבידן זכאי, בחלוף חודש מיום 4.2.2016, קרי, תחילת מרס 2016, לרישומו כבעלים של 7% מהון המניות של חברת KTH בהתאם לחוזה.
מעבר לכך, לשון ההסכם בסעיפים שלעיל איננה מותירה מקום לספק, שגם אם דובר על הון התחלתי בסך 4.5 מליוני ₪ שיושקע על ידי צד ב', לצד ב' (התובעת), היתה אופציה להחליט כי הוא איננו מעוניין להגדיל את סכום ההשקעה עד לסך של 4.5 מליון ₪, ולהיוותר בעל מניות בשיעור של 7% בלבד.
45. במכתב התשובה להודעת הביטול המותנית, מיום 4.7.2017 מאשר לוי כי הסכים למתווה זה, וכי ההסכם מעגן הסכמה זו שבין הצדדים.
46. עוד אוסיף בנקודה זו, כי ביום 24.3.2016 העביר אבידן, לפי בקשת לוי, סכום נוסף בסך 680,000 ₪, כהלוואה, לפקודת חב' לוז (נספח ט לכתב התביעה המתוקן). לכך אתייחס בהמשך.
47. אבידן עשה אפוא, את המוטל עליו לקיום חובתו החוזית על פי ההסכם. אבידן נשאל על כך, והעיד בעקביות:
ש. .....מפנה לסעיף 3.1 א' בהסכם הראשון ואותו דבר גם בהסכם השני, מצטט מ – 3.1 א', האם אתה חוזר בך שהסכום הזה של 4.5 מיליון זה סכום שלא קיים?
ת. לא חוזר בי, כתוב בפירוש שהתשלום יהיה 3,150,000 ₪ ל – 7 אחוז ואם ארצה יש לי את האופציה לרכוש עוד 3 אחוז בסכום נוסף של 1,350,000 ₪ או לחילופין אביא משקיע ואקבל את ה – 3 אחוז בחינם, לכן לא הייתה דרישה ל – 4.5. זה שחור על גבי לבן, תקרא את זה, אתה עו"ד. (עמ' 12 שו' 34-28).
לוי בחקירתו העיד אף הוא בהקשר זה:
"... ואז דיברנו על הכספים, הוא אומר לי אני לא נכנס פחות מ – 10 אחוז, לא שווה לי להיכנס פחות מ – 10 אחוז, לקנות אחוז, שתיים, שלוש לא שווה לי הוא אמר, ואיך אתה מתחשב בי ונותן לי מחיר כניסה נמוך יותר, אני יכול להביא משקיעים מהר, אתה רואה את היכולות שלי ואז הוא אמר לי על איזה סכום אתה מדבר, אמרתי לו תשמע, אני לא מדבר אתך על סכום של שווי אלא מדבר על סכום של צורך כרגע, מהשלב הזה כדי להתקדם ודיברנו על סכום של צורך, ואז אמרתי לו הסכום של הצורך זה 4.5 מיליון ₪ ואז הוא אמר או.קיי 10 אחוז 4.5 מיליון ₪ ואחרי זה אמר לי בנוכחות העו"ד שלו, ..... שמע, יש לי את הכסף ואני מארגן את כל הכסף מידית ונרד ל – 4 מיליון שווי של ה – 10 אחוז. אמרתי לו אשר אני הולך אתך לא לפי שווי אלא לפי צורך ולכן אנו מדברים על 4.5 מיליון ₪ ששווים 10 אחוז לכניסה שלו ולא 4 מיליון כפי שהוא ביקש. אז התקדמנו, סגרנו על 4.5, סיכמנו על 4.5 וזה נכתב בחוזה, מפנה לסעיף 3.1 א'. (עמ' 23 שו' 34-14)
פרשנות זו של לוי, כאילו "סיכמנו על 4.5 וזה נכתב בחוזה" איננה מתיישבת עם לשון ההסכם. גם כשנשאל לעניין ההלוואה, שב וחזר על הדברים:
ש. עד כאן דיברת על ההשקעה, אנו יודעים שהיה עוד 680,000 ₪, תספר מאיפה זה צץ?
ת. מלכתחילה כל הבסיס וכל הרעיון של הכניסה לשו[ת]פות היה הבסיס של הצורך של אותם 4.5 מיליון ₪ שהיה צריך כדי לקדם את המיזם, חלק מהדברים היו צריכים להיעשות בתשתיות, חשמל, מים, ביוב, חלק היה עבור תשלום למינהל ומזה היה נגזרת של 4.5 מיליון ₪. כשהגענו לשלב של הביצוע בפועל אחרי שנחתם החוזה ועברו הכספים כמו שאמרתי אז הייתה לו את האופציה של ההשלמה של היתרה של המיליון שלוש מאות חמישים ל- 4.5 מיליון, ואז מה שזה קרה שזה דחה את ההתקדמות בביצוע הדברים בשטח ואמרתי לו תשמע, אם יש את הכסף שנתת ככניסה כשותף ובעל מניות את היתרה של 1,350,000 עד שיכנס המשקיע שאנו רואים אותו לפי מה שאתה מתאר שאמור להגיע מהר מאוד עם מערכת הקשרים והיכולות שלך, אז תיתן לנו את הסכום של 1,350,000 כהלוואת בלון, עד שיבוא המשקיע. אז בשלב מסוים הוא אמר שאין לו כרגע את כל הכסף, יש לו יכולת של חלק מהכסף וניסיתי לראות, אמרתי לו בוא לפחות נתקדם עם מה שיעבור והוא שאל אותי תוך כמה זמן זה יחזור ואמרתי לו זה יחזור מהר, 3, 4 שבועות כמו שאנו צופים לפי האינפורמציה שאתה נותן לנו שהמשקיעים יבואו כל כך מהר. משפחת טולוב היו צריכים לנחות שם ולבוא ואחרי שראו את החומר כמו שהוא אמר, על אותו משקל אמרתי לו זה יגיע מהר, שלושה שבועות, חודש, זה יגיע מהר. (עמ' 26 שו' 23-8, וכן ראה שם שו' 31-28, 35-32) .
48. לטעמי אין כל אחיזה לפרשנות החוזה המוצעת ע"י לוי. לפי גרסת לוי אבידן לכאורה התחייב להשקיע 4.5 מליון ₪ אבל לשון ההסכם סותרת את פרשנותו זו, כפי שפורט לעיל. מכל מקום נראה כי בהמשך חזר בו לוי מכך (עמ' 32 שו' 16-1).
49. הדברים עולים גם מחילופי התכתובות בין השניים ביום 18.9.2016, מהם ברור שאחזקותיו של אבידן תרדנה לשיעור של 7% עם אופציה להגדלת האחזקות לשיעור של 10%.
בהמשך עדותו מאשר לוי את גרסת התביעה :
"ש. מפנה לסעיף 2 להסכם שבו כתוב שלשם כך יחתמו הצדדים על כל המסמכים הדרושים, מצטט - חודש אחד ממועד חתימת הסכם זה ושאלתי, למה אתה טוען שהרישום צריך להיות עד אמצע אוגוסט כאשר חוזה זה נחתם ב- 4.2.16?
ת. אני מפנה אותך לסעיף 3.1 סיפא, מצטט.
ש. כלומר, עד 15.7.16 קיימת לו האופציה להחליט אם הוא נשאר ב – 7 אחוז או שהוא משקיע את היתרה והוא מקבל 10 אחוז, אבל את ה – 7 אחוז הוא רשאי לקבל כנגד התשלום של 3,150,000 ₪?
ת. כן. " (עמ' 33 שו' 27-24, כך עולה גם ממכתב לוי מיום 4.7.2017 שלעיל)"
כך או כך, לא יכול להיות חולק, כי את 7% הון המניות צריך היה לרשום עפ"י המועדים הנקובים בהסכם, חודש לאחר חתימת ההסכם השני, או לכל המאוחר עד מחצית אוגוסט 2016. הרישום בשני המועדים כאחד, הופר.
על מי חלה חובת הרישום ?
50. אבידן אישר במהלך חקירתו כי את ההסכמים ערך עורך דין שהוא הביא "בחור בשם חנן בנאי שיושב במודיעין" (עמ' 13 שו' 5-2). משנשאל האם חתם במהלך חתימת הסכם כלשהו על שטרי העברת מניות השיב: "מה זה? אני לא יודע מה זה, זה צריך להיות באחריות הנתבעת 1, אני לא צריך לעשות את זה, הנתבעת 1 צריכה לעשות את זה. אני לא מעביר מניות" (עמ' 13 שו' 9-6)
לדבריו הוא ביקש "...מספר פעמים בעל פה ולא העבירו, אחרי שעברו 30 יום מאז הסכם" (עמ' 13 שו' 15-13). הדבר אמנם ניכר מחלופי הדברים בינו לבין לוי (18.3.16, 9.9.16, וכן בהודעת הביטול המותנית מיום 29.6.17).
משנשאל אבידן בחקירתו האם הוגשה בקשה לרישום אשר סורבה השיב כי עו"ד יערי "ביקש ביוני" (שו' 12), והסביר :
ת. הוא [עו"ד בנאי] לא ביקש והסיבה לכך זה מאחר שעבדתי עם מר לוי מתוך הערכה והבנה שהוא בחור הגון ולא הכנסתי עורכי דין לסיפור אלא עד שכלו כל הקיצים, אחרי שנה וארבעה חודשים ואז שלחנו לו בקשה כזאת. (עמ' 13, שו' 20-18).
לוי העיד כי עו"ד בנאי היה מעורב בכל ההתקשרות וראה להטיל את האחריות לאי-הרישום על עורך הדין:
הוא [אבידן] עבר תהליך של התבשלות והתקבלה החלטה שהוא רוצה להיכנס לפרויקט, הוא אומר אני כבר עניינתי את משפחת טולוב, הם מאוד מעוניינים ולהערכתי תוך פחות מחודש הם יבואו לארץ, זה היה לקראת סוף דצמבר 2015. אז הוא הציע שניפגש עם עו"ד כדי להתקדם, הוא אמר שהוא מעדיף שנעשה את כל ההתקשרות עם עו"ד שלו, יש לו עו"ד בשם חנן בנאי נדמה לי אם אני לא טועה בשם, שהוא עשה אתו כמה עסקים, הוא רכש דרכו כמה דירות במודיעין, בת"א והוא מעדיף שנעשה את זה עם עורך דין שלו ככה זה ילך יותר מהר, אמרתי לו אשר אין בעיה, אני סומך עליו בעיניים עצומות. נפגשנו עם העו"ד שלו, העו"ד ביקש מסמכים לצורך בדיקת נאותות, העברתי לו את כל המסמכים שהוא ביקש וישבנו לדבר על הצדדים המסחריים... (עמ' 23 שו' 23-14)
וכן:
"כל הקטע של רישום המניות שהיה צריך להיעשות באמצע אוגוסט ראיתי בו פרט שולי וטכני שהעו"ד שלו היה צריך לבצע אותו כי זה מה שחתמנו בהסכם, שבמעמד החתימה שנחתם בנוכחותו של העו"ד של אשר, נכתב גם בפירוש שיביא טפסים של העברת המניות וכל מה שקשור להעברת המניות. די סמוך, לא הרבה חודשים אחרי המועד שהיה צריך להיות של רישום המניות התפוצצה כל הפרשייה של אשר שהוא נעצר ונחקר ואז יכול להיות שזה נתן הסבר למה לא הזדרז ברישום המניות כי זה עבר לידיים שלו הצד הטכני של רישום המניות." (עמ' 24 שו' 30-24).
וגם בהמשך העיד,
ש. מכיוון שאין בינינו מחלוקת שכנגד 3,150,000 ₪ הוא זכאי לקבל 7 אחוז ממניות לוז ומכיוון שסעיף 2 אומר שהרישום יהיה תוך חודש ממועד חתימת ההסכם, אז תסביר או שיש טעות בחוזה או שהוא היה צריך להירשם עד ליום 4 או 5 במרץ 2016 כבעל 7 אחוז ממניות לוז?
ת. היות ועו"ד שייצג אותנו שהכין את החוזה, שטיפל בכל, שהיה אמור לטפל גם בזה זה היה עו"ד שלו אז היה ברור לי שזה היה צריך להיות אחריות שלו, זה העו"ד היחידי שטיפל בהסכם הזה. ראיתי בעורך דין שלו אחראי לטיפול של הרישום וזה גם אף פעם לא הפריע לאשר והוא לא לחץ על זה. אחרי ששמחנו אתמול לשמוע שאשר אמר שנסגר כל התיק שלו פה בארץ ושחררו לו את הכל והחזירו לו את הכל, מבחינתי אין לי שום מניעה לקחת אליי את האחריות ולרשום אותו ברמה המהירה ביותר כבעל מניות בחברת לוז, כפי שסוכם. (עמ' 34 שו' 10-1)
אם כן, אין חולק כי הרישום לא בוצע ולגרסת לוי מדובר ב"צעד טכני" או ב"פרט שולי וטכני" (עמ' 24 שו' 16, 25 בהתאמה). לוי "מזגזג" בין הסיבות לאי-הרישום: פעם המניעה נעוצה בהתנהלות עורך דינו של אבידן ופעם בהיעדר אישור מטעם נאות קדומים. במהלך עדותו נשאל לוי שאלה ישירה על ידי בית המשפט וענה כי חתימת החוזה היתה מותנית, כאמור בהסכם העקרונות:
"לביהמ"ש - ככל שאני הבנתי הוא שילם עד היום 3,150,000 ₪ והוא לא ניצל את האופציה, בסעיף 2 סיפא להסכם נספח א' או נספח ז' כתוב שהוא צריך להירשם אצל רשם החברות בתוך 30 יום מהמועד האמור, דהיינו, 30 יום מיום 15.7.16. נוכח העובדה שהכספים שולמו והתאריך עבר מדוע התובע עדיין לא רשום ברשם החברות, אני משיב – כמו שציינתי החוזה נחתם עם אשר היה מותנה באישור של נאות קדומים, הכנסת בעל מניות, זה כתוב בהסכם עקרונות. מפנה לסעיף 5 להסכם עם אשר, מצטט."(עמ' 23 שו' 36-35; עמ' 24 שו' 4-1)
לוי לא השיב כאן, כי אין זה מתפקידו או מתפקיד KTH לטפל ברישום המניות.
בהמשך העיד: "המחויבות שלי עם אשר כדי להעביר לו את המניות היתה לאשר אותו מול נאות קדומים, שמאשרים את אשר כבעל מניות בחברה" (עמ' 24 שו' 9-7).
בה בעת, טוען לוי, כי מבחינתו מאותו רגע שאישרו את אבידן (17.3.16, ובטעות נרשם 13.7) הוא ראה בו "כבעל מניות ושותף לכל דבר" (עמ' 24 שו' 15-14). אם כך לא ברור מדוע לא נרשמו המניות ע"ש התובעת. העובדה שלוי ראה בתובעת שותפה ובעלת מניות לא מעלה ולא מורידה, שכן כנגד הסכום הנכבד ששולם – למעלה משלושה מיליון ₪ הייתה התובעת זכאית להירשם כבעלת מניות.
בהמשך, שינה לוי טעמו וטען כי המניות לא נרשמו מאחר שנאות קדומים לא אישרו את ההסכם עם התובעת ובלשונו:
"במצב הנוכחי אם אנו רואים שיש לנו מישהו שנעצר בפרשיות בינלאומיות אנו לא מוכנים שתעביר לו את המניות" (עמ' 24 שו' 34-32).
טענה זו של לוי, שלא התקבל אישור מנאות קדומים לעסקה, ולכן לא יכול לרשום את המניות על שם התובעת מעלה מספר תמיהות שיש בהם כדי להצביע על התנהלותו של לוי.
51. לוי העביר את קורות החיים של אבידן לנאות קדומים רק לאחר שכבר נחתם ההסכם (השני הקובע) עם התובעת וזאת למרות שבהתאם להסכם בינו לבין נאות קדומים היה אמור לקבל את אישורה עובר לחתימת ההסכם.
הטענה לפיה המניעה ברישום נוצרה מפאת החשדות כנגד אבידן איננה יכולה לעמוד לנתבעים שכן עניין זה ארע מאוחר יותר (דצמבר 2016) חודשים רבים לאחר חתימת ההסכם (תחילת פברואר 2016, או כחמישה חודשים לאחר המועד להעברת 7% מהון המניות ע"ש התובעת מכח ההסכם (אוגוסט 2016).
לא זו אף זו, הטענה לפיה אבידן העלים מידע, נסתרה מאליה בעדותו של לוי (עמ' 36 שו' 32-21), עמ' 37 שו' 15-1) שכן הלה העיד כי אבידן שיתפו ולא העלים כל מידע "כפי מה שהוא סיפר לי כשנפגשתי אתו, הוא סיפר לי בפירוש שזה תיקים ישנים שהיו והוא נחקר עליהם בחו"ל והם נסגרו בחו"ל, זה מה שהוא טען. " (עמ' 37 שו' 15-6).
אם כן, משתמע כי אבידן לא העלים כל מידע. משהתבקש לוי להציג פרסום כלשהו שלפיו אבידן נחשד במעשה פלילי כלשהו בחודש פברואר 2016, נאלץ להודות כי אין ברשותו מידע כזה (עמ' 37 שו' 22-20) .
אבידן העיד בהקשר זה כי "בזמן החתימה ביננו לא היתה עלי שום חקירה לא בארץ ולא בחו"ל הייתי פנוי לעשות מה שברצוני לעשות אזרח מן השורה......ונהפוך הוא אני גיליתי בדיעבד שבזמן החתימה ביננו, למר לוי יש הרשעה בפלילים שגם הורשע ונידון למאסר שהומר בעבודות שירות ואת זה הוא לא סיפר לי ..." (עמ' 7 שו' 19-15).
לוי אישר את הדברים בחקירתו (עמ' 37 שו' 35-33, עמ' 38 שו' 1) וכן אפנה אל בג"צ 1560/12 דיקן נ' פרקליטות המדינה (מיום 29.5.2012) . לוי אישר את נסיבות הרשעתו על פי הודאתו בהונאת משקיע, והדברים מדברים בעדם (עמ' 38 שו' 12-9).
52. פניותיו של אבידן לעניין הרישום, כמתחייב מהעברת כספי ההשקעה, הושבו ריקם, ובמסגרת חילופי הדברים בין לוי לאבידן כלל לא נאמר לאחרון ע"י לוי, כי עורך דינו אחראי לרישום, ואף לא בתשובה להודעת ביטול החוזה. גם אם עורך הדין ייצג את התובעת/אבידן בלבד, ההסכם נערך עבור שני הצדדים. עדותו של אבידן באשר לנסיבות העניין מהימנות עלי.