20. ביום 28.10.2015 פנה בלס באמצעות בא כוחו ודרש מבייטלר לשלם את התמורה שהיה עליהם לשלם עד מועד זה (450,000 ₪ לרשות המיסים ו-200,000 ₪ לבלס) והבהיר כי ככל שלא ימלאו את חיוביהם יהווה הדבר הפרה יסודית של ההסכם, וכן ביקש כי טרם בירור המחלוקת בערכאות יפנו הצדדים לגישור כפי שהוסכם בסעיף 14 להסכם המכר (נספח 7א לתצהיר בלס; פניה נוספת נעשתה ביום 1.11.2015, נספח 4 לתצהיר פריד). בין הצדדים התנהל משא ומתן בנסיון לפתור את המחלוקת, כך למשל, בשיחה בין עורכי הדין של הצדדים הוצע כי בייטלר יפקידו סכום של 650,000 ₪ בחשבון נאמנות, וסכום זה יעבור לבלס לכשימציא את האישור מרשות המיסים (ראו מיילים של ב"כ בלס מיום 19.11.2015 ו-22.11.2015; נספחים 7ב ו-7ג לתצהיר בלס). על הצעות אלה של בלס לא נתקבלה תגובת בייטלר שהמשיכו לדבוק בלשון ההסכם לפיו העברת הכסף מותנה בהמצאת אישור רשות המיסים המבטיח כי חובות בלס לרשות המיסים לא יהיו מכשול לרישום הדירה על שמם.
21. מהמורה נוספת ביחסי הצדדים היתה סמוך למועד האיכלוס, עת בייטלר התבקשו לערוך סיור בדירה כדי לבדוק את הדירה והתאמתה להסכם. לטענת בלס, בייטלר סירבו לשתף פעולה והודיעו כי בכוונתם להמשיך להתגורר בדירה המושכרת על חשבון בלס; ואלו בייטלר טענו כי בלס הוא זה שסירב לבקשתם לבצע בדק בית טרם מסירה ולערוך פרוטוקול מסירת החזקה בדירה.
22. ביום 27.1.2016 ניתנה תעודת גמר לבניין, וסמוך למועד זה גם הושלם צו הבית המשותף וניתן היה לרשום את זכויות בייטלר בדירה; למעשה הגיע מועד התשלום השלישי הוא יתרת התמורה לפי הסכם המכר. אלא שהדירה לא נמסרה, לא שולם התשלום השני, כלומר כבר חלק זה של ההסכם לא בוצע, ובהמשך גם לא נרשמו הזכויות על שם בייטלר ויתרת התמורה לא שולמה. לטענת בלס הדירה לא נמסרה והזכויות לא נרשמו מאחר שבייטלר הפרו את ההסכם הפרה יסודית ולמעשה ההפרה היתה כבר משלא שולם התשלום הראשון במלואו, ומנגד, והגם שכאמור ניתן היה לרשום את הזכויות, בייטלר לא שילמו את יתרת התמורה.
כפי שנראה מהעובדות, שורש הסכסוך הוא במחלוקת שלא נפתרה בנוגע לתשלום לרשויות המס שהיה על בייטלר לשלם כחלק מהתשלום הראשון, ואותו סירבו לשלם שלא נגד השובר כאמור בהסכם, וזאת, לטענתם, כדי להבטיח הם זכויותיהם הקנייניות.
23. בסמוך לאחר מכן, ביום 1.2.2016, הגיש בלס את התביעה דנא המהווה מבחינתו הודעת ביטול הסכם המכר מחמת הפרה יסודית. כפי שציין במסגרת כתב התביעה בו עתר לבטל את ההסכם, אי תשלום התמורה במועד והסירוב לקבל את החזקה בדירה מהווים הפרה יסודית המצדיקה את ביטול ההסכם. בהמשך תיקן בלס את כתב התביעה, ובנוסף לסעד של ביטול הסכם המכר עתר לפיצויים הכוללים פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של ההסכם; תשלום עבור השימוש שעשו בני הזוג בייטלר בדירה המושכרת מהיום בו יכולים היו לקבל את החזקה בדירה; החזר הוצאות שונות בגין שינויים והתאמות שבוצעו לבקשת בייטלר במהלך בניית הדירה; פיצוי בגין סיכול עסקה שנמנעה מבלס בנכס ברחוב רוני בתל-אביב, בשל משכון לזכות בייטלר; ופיצוי בגין נזק לא ממוני בשל פגיעה במוניטין. בהמשך, לאחר חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, צמצם בלס את שיעור הפיצוי המבוקש בהתאמה לממצאי המומחה.