הכרעה
32. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מסקנתי היא כי הסכם המכר השלישי הוא ההסכם היחידי המחייב את הצדדים. אין זה בגלל ששני הסכמי המכר הקודמים שימשו כטיוטות בלבד, שכן הראיות שהציגו בייטלר מתיישבות עם העובדה שבעת חתימה עליהם ראו הצדדים בהסכמי המכר הקודמים מחייבים. ואם בכל זאת ראיתי בהסכם המכר השלישי כהסכם היחידי המחייב את הצדדים הרי זה מהטעם המשפטי כי הסכם זה ביטל את ההסכמים הקודמים, ועם חתימתו קיבלו הצדדים על עצמם את ההסכמות שבו וההסכמות הקודמות בוטלו במשתמע ובדרך ההתנהגות ככל שלא בוטלו במפורש.
33. המחלוקת בין הצדדים בשאלה איזה מהחוזים מחייב היא למעשה השאלה ששאלה חברתי השופטת י' בלכר בת"א (ת"א) 28200-04-16 לוגיקום ווירלס בע"מ נ' יצחק גווידו רקח (17.7.2017) (להלן: "לוגיקום"): "השאלה שיש לשאול בכגון דא היא, האם השינוי שנעשה בהוספת התוספת הוא מהותי במידה כזו עד שההסכם המתוקן מהווה למעשה הסכם חלופי" (עמ' 12).
כך ככל שעסקינן בתיקון חוזה בענייננו, הרי שהסכם המכר השלישי הוסיף להסכמות שהיו בהסכמי המכר הקודמים על ידי תיקון חלק מהתנאים שבהם, והוספת אחרים. כלומר, הסכם המכר השלישי הוא חוזה חדש שלא ביטל את ההסכמים הקודמים, אלא רק תיקן אותם או הוסיף להם. לאחר כריתתו ההסכמות המחייבות את הצדדים כוללות גם את ההוראות שבהסכם המכר השלישי, וגם את ההוראות שבהסכמים הקודמים אשר לא תוקנו. לעניין זה ראו את דברי הנשיא ברק בדיון שעניינו הסכם עבודה אישי: "יש שהצדדים לחוזה העבודה האישי כורתים ביניהם חוזה חדש, לפיו יחול שינוי בתניה פלונית בחוזה הישן תוך שמירת שאר הוראותיו בעינן." (בג"ץ 239/83 מילפלדר ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ''ד מא(2) 210, 216 (1987)); וראו גם את הדברים בעניין לוגיקום: "אין חולק שלפי הדין גובר הסכם מאוחר על הסכם מוקדם, אלא שאין פירוש הדבר, כי הוספת התוספת להסכם המקורי עולה כדי עריכת חוזה חדש חלופי" (בעמ' 13).
שונה המצב אם עסקינן בשינוי החוזה הקיים בחוזה חדש עד כדי החלפתו, אז גובר ההסכם המאוחר על ההסכם המוקדם, ומבטל את כלל הוראות ההסכם המוקדם. אין פירוש הדבר כי ההסכם המוקדם הוא טיוטה, שכן בשעתו גמרו הצדדים בדעתם לכרות את החוזה המוקדם. פירוש הדבר הוא שלאחר כריתת החוזה המוקדם ראו הצדדים לשנות את ההסכם, ולהביא תחתיו הסכם חדש המבטל את ההסכמות הקודמות, והוראות ההסכם החדש מהוות את כלל ההסכמות המחייבות את הצדדים.