מכאן הערעור שלפנינו.
טענות המערערת
6. תחילה, טוענת המערערת שהעתירה לא הוגשה בשיהוי, וזאת בהינתן שלאחר ההכרזה על ההצעה הזוכה, מיצתה פנגיה את הליכי הבירור למול הרשות. לפיכך, לטענתה, את פרק הזמן עד להגשת העתירה יש למנות רק מהתשובה הסופית השלילית שניתנה על ידי הרשות ביום 15.9.2020 (ואשר הועברה לה, לדבריה, ביום 16.9.2020). לגופם של דברים, טוענת פנגיה כי היה על בית המשפט לעניינים מינהליים ליתן משקל לגרסאות הסותרות שהובאו בכל הנוגע לשירותים שיסופקו על ידי רמב"ם – ולכך שבאלו יש כדי ללמד שהצעת אומגה לא עומדת בתנאי הניסיון המקדמי. עמדת הרשות שלפיה עבודת רמב"ם כקבלן משנה יכולה להתמצות למעשה בשירותי ליווי מקצועי מהווה שינוי בדיעבד של תנאי הסף במכרז. עוד טוענת פנגיה שהיה ליתן משקל לשינוי הגרסאות הפסול של הרשות ולכך שמשרד הבריאות ורמב"ם בחרו לא להביע עמדה לגופה של העתירה. לבסוף, טוענת פנגיה כי אף אם תפקידו של רמב"ם בהקמת המעבדה מתמצה בכוח האדם שיספק, הרי שמדובר בשימוש במשאבי תשתיות לאומיות ולכך נדרש אישור משרד הבריאות.
טענות המשיבים
7. הרשות סומכת ידיה על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים. בכל הנוגע לשיהוי, טוענת הרשות שבדין נקבע כי העתירה הוגשה בשיהוי, וזאת בשים לב לסד הזמנים שנקבע במסמכי המכרז ובמועד שבו נשלחה לפנגיה ההחלטה לדחות את טענותיה. לעמדתה, טענות המערערת בהליך דנן חורגות מהטענות שהובאו לפני בית משפט קמא ואף לפני הרשות בהליכים שקדמו להגשת העתירה. הרשות מדגישה כי אומגה הקימה מעבדה חדשה, ייעודית ועצמאית – שאינה חלק ממערך הבדיקות הלאומי. אין ולא הייתה כל מניעה להסתמך על בית חולים ציבורי כעל קבלן משנה – ובהסתמכות זו אין שימוש במשאב התשתיות הלאומיות. פרשנות תנאי המכרז מלמדת שניתן היה להסתמך על ניסיונו של בית החולים רמב"ם – מאחר שמכרז נועד להבטיח שירות מקצועי ואיכותי. ממילא, גם בפועל, הקמת המעבדה החדשה לא כרוכה בגריעה של יכולות או תשומות מהמעבדה. הרשות טוענת שקיבלה התייחסות מפורטת ומקצועית מטעם נציגי אומגה ושוכנעה כי אין ממש בטענה כי ההסתמכות על רמב"ם תפגע במשאב התשתיות הלאומיות. הרשות מוסיפה וטוענת שמדובר בסוגיה מקצועית, אשר מצויה בגרעין הקשה של מתחם הסבירות.
אומגה סבורה אף היא כי דין הערעור להידחות – בשל שיהוי או בשל היעדר עילה להתערבות בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים. בכל הנוגע לשיהוי, טוענת גם אומגה כי העתירה לקתה בשיהוי סובייקטיבי ניכר שבא לידי ביטוי בין היתר ב"תכתובות סרק" מטעם פנגיה עם הרשות. הפרויקט בשטח הוא מצב מוגמר, ולכן אף טעמי השיהוי האובייקטיבי תומכים בדחיית העתירה. לגופם של דברים אומגה מבהירה כי הצעתה עומדת בתנאי המכרז ולצורך עמידה בתנאי הניסיון המקדמי התקשרה עם בית החולים רמב"ם כקבלן משנה. בהקשר זה מציינת כי אין מניעה, בהתאם למסמכי המכרז להסתמך "על הניסיון המקצועי של רמב"ם" וכי רמב"ם יעניק שירותי ייעוץ ופיקוח. משכך, נטען גם כי אומגה לא עשתה ולא תעשה שימוש במשאבים ציבוריים לאומיים. עוד טוענת אומגה כי דין הערעור להידחות בהיעדר עילה להתערבות בשיקול הדעת של ועדת המכרזים וגם בשל שימוש לרעה של המערערת בהליכים המשפטיים.