10. בכל הנוגע לסוגית שיעור היעילות של חומצה פולית במניעת מומי NTD, נשמעו דעות שונות לאורך השנים. בנושא זה נרחיב במסגרת הדיון בשאלת הקשר הסיבתי. עם זאת, אין מחלוקת שמאז הוצאת התדריך, בשנת 2000, ההמלצה לנטילת חומצה פולית במינון של 0.4 מ"ג ליום לכלל אוכלוסיית הנשים ובמינון של 4 מ"ג ליום לנשים בקבוצת הסיכון, לפני הכניסה להיריון ובחודשי ההיריון הראשונים, היא בגדר פרקטיקה מקובלת שאין עליה עוררין.
ומן הכלל אל הפרט - עובדות שאינן שנויות במחלוקת
11. כאמור, התדריך הכולל המלצה לנטילת חומצה פולית לפני כניסה להיריון ובשלושת החודשים הראשונים להיריון, פורסם לראשונה באוגוסט 2000, כשמונה חודשים לאחר הולדת התובעת.
אימה של התובעת לא קיבלה המלצה ליטול חומצה פולית עובר לתחילת ההיריון או בשלושת החודשים הראשונים של ההיריון.
מדובר בהריונה הראשון של האם שהייתה כבת כ-20 בעת ההיא.
ביום 3.3.1998, האם פנתה לרופא הנשים בקופ"ח, ד"ר דוד ישי (להלן: "ד"ר ישי"), ודיווחה לו על רצונה להרות. בתיק הרפואי נרשם כי מדובר במטופלת בת 20, נשואה מזה 5 חודשים, מקבלת ווסתות סדירות ש"פנתה בגלל שעדיין לא הרתה". בסיכום הביקור נרשם: "תנסה להרות עוד 5-4 ח'. אם לא תצליח תחזור עם בעלה".
כשנה לאחר מכן, האם הרתה באופן ספונטני.
ביום 7.6.1999, האם פנתה לראשונה למעקב היריון בתחנת טיפת חלב. צוין כי מדובר בשבוע 11 + 2 להיריון. תועדה המלצה לייעוץ גנטי ונרשם כי ניתן הסבר על נטילת ברזל, בדיקות אולטרסאונד וסקר ביוכימי.
בדיקת חלבון עוברי הדגימה ערך גבוה של Alpha Feto Protein, המחשיד למום פתוח בעמוד השדרה.
ביום 5.7.1999, האם ביצעה בדיקת סקירת מערכות שהדגימה מום פתוח בעמוד השדרה מסוג ספינה ביפידה, הרחבת חדרי המוח הלטרליים ו - Club Foot. האם הופנתה לייעוץ גנטי בבית החולים כרמל.
ביום 26.7.1999, הורי התובעת פנו לייעוץ גנטי. בסיכום הביקור נרשם: "בני הזוג קיבלו הסבר על משמעות הממצאים, נדונו האפשרויות: הפסקת היריון ובדיקת מי שפיר החליטו להמשיך את ההיריון. לא חזרו לבדיקת מי שפיר לשלילת רקע כרומוזומלי למומים".
הורי התובעת סירבו לבצע הפסקת היריון מטעמים של אמונה דתית.
ביום 3.1.2000, התובעת נולדה בניתוח קיסרי ואובחנה כסובלת מספינה ביפידיה.
על פי חוות דעת הרפואיות, התובעת סובלת מפרפלגיה קשה, אי שליטה על הסוגרים ופיגור שכלי, ונכותה מגעת כדי 100%.
פרק ב' - התביעה נגד המדינה
12. התביעה נגד המדינה, כפי שפורטה בכתב התביעה, התבססה על שתי עילות: התרשלות של משרד הבריאות בתפקידו כרגולטור והתרשלות של המדינה כמפעילה של תחנת טיפת החלב שבה בוצע חלק ממעקב ההיריון, בהיעדר הנחייה לאימה של התובעת ליטול חומצה פולית.