10. בנוסף, חתם התובע על הצהרה על מכירת זכויות בדירה לנתבע מס' 1, שדווחה לרשויות המס כדין וזאת ביום 21.1.16 כעולה ממוצג נ/15, ואף חתם על בקשה לקבלת הסכמה להעברת זכויות והתחייבויות בדירה לצורך העברת הבעלות בדירה על שם הרוכש – נתבע מס' 1.
11. ביום 20.4.16 חתם התובע על מוצג ת/5 המעיד כי התובע מאשר לבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ כי עד מועד זה שולם לו מלוא התמורה לרכישת הדירה על פי החוזה בין הצדדים.
12. ביום 9.5.16 נרשמו הזכויות בדירה בספרי עמידר על שם נתבע מס' 1 ואף הוצא אישור זכויות בהתאם.
13. התובע המשיך לגור בדירה לאחר מכירתה לנתבע 1, כשוכר בלתי מוגן לתקופה קצובה של שנה, תמורת דמי שכירות חודשיים בסך 1500 ₪ בהתאם לחוזה שכירות בלתי מוגנת מיום 20.1.16, כעולה ממוצג נ/12.
14. נתבע 1 נטל הלוואה למימון רכישת הדירה על סך 300,000 ₪ מבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ונרשם משכון, להבטחת פירעון ההלוואה ביום 1.6.16 לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט אצל רשם משכונות וכן נרשמה הערת אזהרה לטובת הבנק בספרי עמידר ביום 5.6.16.
15. ביום 27.8.17 נחתם הסכם מכר בין נתבע 1 לנתבע 2, לפיו רכש נתבע 2 את זכויותיו של נתבע 1 בדירה, זאת תמורת 1,700,000 ₪.
16. באותו מעמד חתם נתבע 1 על הצהרה על מכירת הדירה לנתבע 2, כעולה מהמוצג שצורף לתצהיר נתבע 2.
17. נתבע 2 דיווח על עסקת המכר במשרדי מיסוי המקרקעין, שילם מס רכישה וקיבל אישור מס שבח לרכישת הזכויות על שמו ואף רשם הערת אזהרה בספרי עמידר ביום 28.8.18.
18. התובע טוען, כי הסכם המכר נערך למראית עין, לצורך קבלת משכנתא מהבנק ע"י נתבע 1 והסכם המכר חסר כל נפקות וכי התובע נפל קורבן למעשה מרמה והונאה מצד נתבע 1 שתכנן את העוקץ בצורה מתוחכמת.
19. מנגד טוען הנתבע 1, כי הסכם המכר הנו הסכם כשר לחלוטין, תקף וחוקי וכי מלוא התמורה שסוכמה בין הצדדים לפי ההסכם, שולמה בפועל לתובע. עוד טוען הנתבע 1 כי הוא כבר מכר את זכויותיו בדירה לצד ג' שהספיק לרשום הערת אזהרה.
עיקר טענות התובע בכתב התביעה המתוקן
20. התובע טען כי אביו נפטר בשנת 1959, כאשר הוא היה בן עשרה חודשים ובשנת 1963 רכשה אמו מעמידר את זכויות דייר מוגן בדירה נשוא תיק זה, הנמצאת בסמוך לים בבניין בן שתי קומות.
21. בשנת 1973 הלכה אמו לעולמה כאשר הוא היה קטין בן 15, ומאז הוא התגורר יחד עם אחותו מלק ז"ל בדירה כדיירים מוגנים כאשר הזכויות רשומות בעמידר על שם אחותו מלק ז"ל.