22. עד לחודש פברואר 2015 הוא התגורר יחד עם אחותו מלק ז"ל, בדירה נשוא תיק זה, כאשר היא לקחה על עצמה את האחריות להוצאות המגורים ולניהול ענייניו ודאגה לפרנסתו הואיל ואינו עובד ואין לו כל מקור פרנסה, כך לטענתו.
23. ביום 7.2.15 נפטרה אחותו מלק ז"ל ומאז הוא נעזר למחייתו בשלושת אחיותיו.
24. בחודש יולי 2015 פנה התובע אל נציגי עמידר וביקש להעביר את הזכויות בדירה על שמו כדייר מוגן, עמידר נענתה לפנייתו ואף נציגיה הודיעו לו כי באותם ימים יצאו במבצע מיוחד ובהנחה גדולה מאוד להעברת הבעלות בדירות על שמות הדיירים המוגנים והמליצו לו להגיש בקשה באופן מידי לרכישת זכויות הבעלות של עמידר, שאם לו כן יפורסם מכרז פומבי למכירת זכויותיה בדירה ואכן התובע הגיש את בקשתו לעמידר עוד באותו יום.
25. התובע ציין כי בקשתו לרכישת זכויות הבעלות בדירה מעמידר אושרה כנגד תשלום סך של כ- 190,000 ₪, שעליו לשלמו לעמידר עד ליום 11.1.16.
26. התובע טען כי לאור מצבו הכלכלי שלא מאפשר לו לשלם סכום כלשהו לעמידר, ניהל מו"מ עם שכנו עו"ד האני חזאן שישלם לעמידר את הסכום כחלק מהסכם בניהם, אך זמן קצר לפני תום מועד התשלום לעמידר הודיע לו עו"ד חזאן כי לא ישלם את הסכום לעמידר, לכן התובע נכנס ללחץ נפשי קשה שמא עמידר תפרסם מכרז פומבי ותמכור את זכויות הבעלות בדירה לצד ג'.
27. עוד טען התובע כי הנתבע 1 שהיה מודע לכל ההליך הנ"ל ולכל המצוקה שנקלע אליה התובע, הציע כי ילווה לתובע באופן מידי את הסכום הנדרש תשלומו לעמידר, ולאחר מכן יבחנו את הדרך להבטחת והחזרת הסכום.
28. לשם כך, מסר הנתבע 1 לתובע שיק משוך מחשבונו בבנק הפועלים ע"ס 187,000 ₪ שזמן פירעונו 10.1.16, התובע משך את הכספים מהבנק ביום 11.1.16 ושלם אותם עוד באותו יום לעמידר שהינו היום האחרון וחתם על הסכם.
29. התובע טוען כי סמוך לאחר התשלום נפגש עם הנתבע 1 על מנת לבדוק אפשרות החזרת הסכום, באותה תקופה הגיש התובע בקשה לקצבת נכות כללית לביטוח לאומי, ועל כן עלה הרעיון כי הנתבע 1 יקבל משכנתא לתקופה ארוכה והתובע ישלמה בתשלומים חודשיים מהקצבה אותה ציפה לקבל מהביטוח לאומי.
30. לאחר מספר ימים הודיע לו הנתבע 1 כי התייעץ עם עורך דינו מר והיב ח'טיב מסח'נין (להלן: "עו"ד ח'טיב") אשר המליץ להם כי על מנת שהנתבע 1 יקבל משכנתא עבור התובע עליהם לחתום על הסכם מכר שכביכול התובע מכר את הדירה לנתבע 1.
31. ביום 2.1.16 חתם התובע על הסכם המכר שלפיו, כביכול, מכר התובע את הדירה תמורת הסך של 600,000 ₪ , אך הדגיש כי שוויה של הדירה בשוק הנו לפחות 1,800,000 ₪.