דיון והכרעה
49. זכיינות היא מודל עסקי אשר במסגרתו מקבל הזכיין את האפשרות לעשות שימוש במותג של הרשת המזכה שהיא בעלת מוניטין, במקום לפתוח בעצמו חנות שאינה מוכרת, על כל הקשיים הכרוכים בכך וההוצאות הנדרשות לצורך הקמתה ושיווקה של חנות חדשה. הזכיין מקבל זכות בלעדית לפעול בטריטוריה מסוימת תחת המזכה והלכה למעשה מייצג את המזכה באותו אזור ונתפס כפועל בשמו ומטעמו. מצד שני, הרשת המזכה מתרחבת ומקבלת תמורה בעד השימוש במוניטין שלה וסומכת על הזכיין שיפעל כמיטב יכולתו למקסום רווחיה [ראו ע"א 4232/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' בלום (פורסם בנבו, 29.10.2015)]. כך גם בהסכמי זכיינות לרוב ניתן לבעלי הרשת, בעלי הזיכיון, שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לאופן הפעלת החנויות בזכיינות.
50. הנה כי כן, הזכיינות, ככל הסכם בין צדדים ליחסים עסקיים ארוכי טווח, מגלמת בתוכה סיכונים שונים של הזכיין ושל בעל הזיכיון תוך פוטנציאל לרווחיות לשני הצדדים.
51. במקרה דנן, הסכם הזכיינות שנחתם בין הצדדים, הנושא את הכותרת הסכם ניהול והפעלה, לא הושתת על תשלום דמי זיכיון כלשהם על ידי התובעת אלא על בסיס יחסי הזכיינות החוזיים, כפי שהוגדרו בהסכם הזכיינות אשר במסגרתו נקבע, בין היתר, כי בתמורה להתחייבויותיה על פי ההסכם (הכוללים תשלום הוצאות התפעול לרבות דמי שכירות, שכר עבודה לעובדים והוצאות אחזקת המושכר), התובעת תהא זכאית לקבל מהנתבעת 31% מהפדיון החודשי שהתקבל ממכירות החנויות שבניהולה של התובעת (סעיף 2.6 להסכם).
52. ייאמר כבר עתה. לא מצאתי לקבל טענת התובעת העומדת, בין היתר, בבסיס התביעה, שלפיה על הנתבעת לקנות ממנה בחזרה את הזיכיון, שכן הנתבעת לא מכרה לה מעולם זיכיון ובהתאמה אף לא גבתה ממנה דמי זיכיון. זאת ועוד, טענתה של הנתבעת שלפיה מעולם לא גבתה מזכיין כלשהו ובהתאמה אף לא ויתרה לזכיין זה או אחר על דמי זיכיון כנגד תמורה כלשהי לא נסתרה על ידי התובעת.
53. על רקע האמור, אפנה לבחינת השאלה אם המעשים המיוחסים לנתבעת עולים כדי הפרה של הסכם הזכיינות, או של הסכמות אחרות בין הצדדים, וככל שהפרה הנתבעת את הסכמות אלו או אחרות, האם הפרות אלו מקנות לתובעת הסעדים הנתבעים על ידה.
54. שאלת הפרתו של הסכם הזכיינות נגזרת מפרשנותו של הסכם זה, עליה חלוקים הצדדים. פרשנותו של הסכם הזכיינות תיעשה לאור העקרונות שנקבעו בע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 20.11.2019) (להלן: "עניין ביבי כבישים"), במסגרתו חזר בית המשפט העליון על הלכת אפרופים, שלפיה יש לפרש חוזה לפי תכליתו הסובייקטיבית, כלומר על פי כוונת הצדדים כפי שהיא עולה מנוסחו של החוזה ונסיבות כריתתו. רק בהיעדר אפשרות לקבוע את תכליתו הסובייקטיבית של החוזה, על בית המשפט לפרש את החוזה לפי תכליתו האובייקטיבית, כלומר באופן המשלב בין לשון החוזה והמטרה המשתמעת ממנה לבין חובות ההגינות ותום הלב.
55. עוד נקבע בעניין ביבי כבישים, כי רמת הפירוט והחיובים אינה זהה בכל חוזה וחוזה. מקום בו מדובר בחוזה סגור עם התניה מלאה, לא נדרשת פרשנות יצירתית ויש להיצמד ללשון החוזה (ראו פס' 13 לפסק דינו של כב' השופט שטיין).
56. כמו כן, בפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף בעניין ביבי כבישים נקבע, כי יש להבחין בין חוזה עסקי, שהוא חוזה שכל הצדדים לו הם עוסקים (למשל חברות מסחריות), לבין חוזה פרטי או חוזה צרכני. על פי הקבוע בפסק הדין, דיני הפרשנות שראוי להפעיל נגזרים מסוג החוזה, כאשר ביחס לחוזה עסקי שאיפתם העיקרית של דיני הפרשנות צריכה להיות לשכלול ההתקשרות החוזית, בשים לב לכך שהמתקשרים הם צדדים רציונאליים המצויים במישור שווה, והם מתוחכמים דיים לעשות שימוש בכללים המשפטיים לצורך עיצוב החוזה כרצונם.
בחוזים עסקיים, בהם הצדדים מנהלים עסקים ומיוצגים היטב, קיימת חשיבות יתרה לכך שכללי הפרשנות שיופעלו ייצרו בסיס משפטי יעיל להתקשרויות עתידיות בין עוסקים. הסיבה לכך היא שהמתקשרים בחוזה עסקי הם צדדים מתוחכמים, אשר משקיעים זמן ומשאבים בניסוח החוזה ומודעים היטב לכללי הפרשנות החלים.
משכך, נקבע כי יש ליתן ללשון החוזה מעמד מכריע בפרשנות החוזה העסקי. כלל זה מקנה לצדדים שליטה מוגברת על תוכן החוזה תוך הבטחה כי פרשנותו תיעשה לאור הנחיותיהם הכתובות ולא מתוך ניסיון לגלות את העומד מאחוריהן, מקום בו יתגלע סכסוך ביניהם.
57. בענייננו, דומה כי תנאיו של הסכם הזכיינות הוסכמו על ידי הצדדים ונוסחו על ידם באופן ברור ומפורט. זאת ועוד, לא יכול להיות חולק כי הסכם הזכיינות נכרת בין שתי חברות מסחריות אשר יש להניח כי היו מיוצגות, לאחר מו"מ שהתקיים ביניהן, במסגרתו הוחלפו טיוטות רבות (ראו עמוד 66 לפרוטוקול הדיון מיום 22.4.2021, בשורה 18, וכן עמוד 67 לפרוטוקול, בשורות 22-26). בנסיבות אלה, הרי שעל פי פסיקת בית המשפט העליון בעניין ביבי כבישים, אין לקרוא לתוך הסכם הזכיינות הוראות שאינן כתובות בו ויש לפרשו בהתאם ללשונו.
58. ייאמר כבר עתה, התובעת מבקשת לקרוא לתוכו של הסכם הזכיינות הוראות שאינן כתובות בו ולהשית על הנתבעת חובות שלא חלות עליה על פי הוראות הסכם הזכיינות, הכל כמפורט להלן.