22. לטענת המבקשים, המדינה לא הגיבה למכתבו של עו"ד אופינקרו, וכן לא התייחסה לסוגיית הקרינה.
23. לטענת המבקשים, ביום 21.5.2019, כעשרה חודשים מיום פנייתו של עו"ד אופינקרו, הודיעה המדינה, כי בידה חוות דעת לפיהן מערכת איכון הרכבים עומדת בתקני קרינה כביכול (חוות הדעת לא צרפו למכתבה) ועל כן, הודיעה המדינה, כי בכוותה להפעיל את המערכת החל מיום 2.6.2019.
--- סוף עמוד 8 ---
24. לטענת המבקשים, ביום 27.5.2019 פנה עו"ד אופינקרו למדינה והלין על העדר התייחסות לפנייתו. בפנייתו דרש שוב עו"ד אופינקרו מהמדינה להימנע מהפעלת הנוהל בצורה חד צדדית ולהסלמת יחסי העבודה. עוד טענו המבקשים, כי עו"ד אופינקרו דרש מהמדינה ליתן למבקשים מצד אחד שהות קצרה ללימוד את המידע המקצועי ומצד שני דרש לקיום ישיבה דחופה לשם דיון בסוגיות אשר מהוות את בסיס המחלוקות בין הצדדים.
25. לטענת המבקשים, משיחה שהתנהלה בין יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, מר אוריאל יעקבי (להלן - "מר יעקבי") לבין גבי שוחט, סגן החשב הכללי (להלן-"מר שוחט"), הודיע מר שוחט כי המדינה דוחה את דרישת ההסתדרות למתן שהות ללימוד הנתונים ו/או לקיום פגישה בנושא, תוך שהוא מבהיר, במעמד השיחה, כי המדינה מתכוונת להפעיל את המערכת החל מאותו יום, קרי – 2.6.2019, ללא כל דחוי נוסף.
26. לטענת המבקשים, עמדת המדינה להפעלת המערכת החל מיום 2.6.2019 מעוררת תמיהה, שהרי ברור כי אין כל דחיפות בהפעלת המערכת. לטענתם, המדינה התעכבה במשך שנים בגיבוש הנוהל ובחינת סוגיות הקרינה. על כן, לא ברור מדוע מסרבת המדינה לענות לדרישת המבקשים ולתת להם שהות קצרה ללמוד את ממצאי הדו"ח שהעבירה ואף מסרבת לקיים פגישה עם המבקשים בעניין זה.
27. לטענת המבקשים, המדינה מבקשת להפעיל את מערכות הפוינטר ברכביה, באופן שיש בו כדי לייצר קרינה. על כן, נדרשת המדינה, על מנת להפעיל מערכת זו, לקבל היתר מהגורם המוסמך לכך במשרד להגנת הסביבה. עוד טוענים המבקשים, כי לא רק שלא ניתן למדינה היתר הפעלה כנדרש, אלא המדינה אף לא פעלה כדי לקבל היתר זה.
28. לטענת המבקשים, חוות הדעת שמסרה המדינה למבקשים, המתיימרת להראות שהקרינה הנובעת מהפעלת מערכות הפוינטר באופן בו מבקשת המדינה להפעיל אותן, אינה עולה על המותר, היא חוות דעת מוזמנת על ידי המדינה. ככזו, כמובן שאין היא יכולה להוות תחליף להיתר כדין וכמובן, שהיא אינה יכולה להחליף את הצורך בהיתר מבעל הסמכות.