91. בענייננו, חיברה המדינה נוהל לעניין הפעלת מערכת האיכון, אשר מפרט את הרקע להטמעת המערכת, ייעודה של המערכת, תצורות ההפעלה של המערכת, אמצעי אבטחת המידע המופק מהמערכת, הרשאות השימוש והצפייה במידע המופק מהמערכת לפי סוגיו השונים, חובת היידוע לנהג ועוד.
92. בחקירתו הנגדית התייחס מר הופר לאיזונים שבצעה המדינה עת כתיבת הנוהל, בין הזכות הקניינית של המדינה לבין זכות העובדים לפרטיות. בעדותו העיד כך:
"עו"ד א. גורביץ: .. האם אתה אישית שקלת את האינטרס הזה כשאתה שוקל כאיכות סביבה ומנהל הרכב, מול הפגיעה בפרטיות של העובד שהעבודה שלו זה לנהוג באותו רכב והוא עמד באיזשהו מקום שעה ודקה?
העד, מר הופר: בוודאי.
עו"ד א. גורביץ: האם שקלתם את המשקל של זה מול הפגיעה בפרטיות ואם אין לכם אמצעים אחרים לטפל בכזה בחור?
העד, מר הופר: בוודאי. כל מהותו של הנוהל היא לעשות את המשקל הזה בין האינטרס של המדינה לניהול יעיל של צי הרכב ושאר התכליות המצוינות, לבין שמירה על פרטיות העובד.
עו"ד א. גורביץ: אז תראה לי פה איך עשיתם את האיזון. איך עשיתם את האיזון הזה? כמה זמן אתם תשמרו את המידע הזה על עובד שעמד והמתין למנהל שלו שעתיים ברכב? כמה זמן אתם תשמרו את המידע הזה עליו?
העד, מר הופר: אני מניח ששנתיים כמו רוב הדברים.
--- סוף עמוד 25 ---
עו"ד א. גורביץ: שנתיים. אז איך שקלתם את הפגיעה בפרטיות שלו מול הרצון שלכם שהוא יכבה את הרכב?
העד, מר הופר: איך שקלנו? שקלנו. שנתיים זה זמן סביר, זה מאפשר לנו לעשות בדיקות רוחביות כדי להבין דפוסי פעילות במשרדי ממשלה כאלה ואחרים ולבוא אליהם ולהגיד להם "אתם צריכים לייעל את השימוש שלכם" ובשביל זה זה שנתיים" (ע"מ 100 לפ' ש' 9-27)
93. בסיכומיה שבה המדינה וטענה בעניין זה, כי:
"במסגרת האיזונים שהובאו בנוהל. מר הופר אף השיב במסגרת עדותו על כל סעיף וסעיף הקיים בנוהל: מה התכלית העומדת מאחורי כל סעיף, מדוע הוא צוין בנוהל, אילו איזונים בוצעו לצד שמירה על הנתונים והגבלות, וזאת על מנת לעמוד בתכליות חשובות מאין כמותן, בוודאי בשירות המדינה, כגון – אפקטיביות השימוש של כלי הרכב" (סעיף 4 לסיכומי המשיבה).
94. כן טענה המדינה בסיכומיה לגבי הנוהל כי –
"נוהל זה מפרט בתוכו את סוג המידע שייאסף, עבור איזו קבוצת רכבים, למי תהיה גישה למידע ובאליו מקרים – והכול על מנת להבטיח את פרטיות העובד ואת אבטחת המידע. מדובר בנוהל מידתי ומאוזן, המסביר באופן ברור את מדיניות המשיבה בדבר אופן והיקף השימוש במערכת" (סעיף 56 לסיכומי המשיבה).
95. מנגד, טענו המבקשים בסיכומיהם כי הנוהל שנוסח על ידי המשיבה לא קובע מדיניות ברורה ומאוזנת מול זכויות הפרט.
"בהליך הקודם, לא הוגדרה כל מדיניות באשר לאופן הפעלת המערכת והשימוש בה. לאחר מכן, יצרה המדינה באופן חד צדדי את הנוהל שבמרכזו הליך זה, שכותרתו "תפיסת ניהול לתפעול מערכת לאיכון ורישום נסיעות ברכב ממשלתי". כפי שעולה מתוך הנוהל עצמו, ומעדותו של מר הופר, הנוהל התבסס במידה רבה על דו"ח מבקר המדינה מס' 61ב' לשנת 2010, שהיה אחד הקטליזטורים המשמעתיים להחלטה לעבור לפוינטר" (סעיף 47 לסיכומי המבקשים).
...
"גם שינוי שם הנוהל על ידי המדינה במהלך ההליך כאן, מ"תפיסת ניהול לתפעול מערכת לאיכון ורישום נסיעות ברכב ממשלתי" ל"נוהל פרטיות איכון רכבים – ספטמבר 2019" , מעיד על היעדר מדיניות ברורה הקבועה בו, וניסיון חסר תום לב להציג
--- סוף עמוד 26 ---
מצג שווא לפניו הנוהל עוסק בפרטיות הנהגים לאור כותרתו, למרות שלא כך הדבר" (סעיף 51 לסיכומי המבקשים).
96. עיון מעמיק בנוהל מלמד אותנו, כי במסגרת חיבור הנוהל ע"י המדינה, נעשה ניסיון מצד המדינה לאזן בין התועלות של המערכת עבורה כמעסיקה, לבין זכות הפרטיות של העובדים, ובהתאם לאיזון המוצע נקבעו השימושים המותרים במידע המופק באמצעות מערכת האיכון.
97. במסגרת ניסיונה של המדינה לקבוע מדיניות ברורה ומאוזנת, ביצעה המדינה הבחנה ברורה בין סוגי הרכבים העומדים לשימוש העובדים ורמת הפרטיות הנגזרת מכך, תוך שהיא קובעת הוראות מפורטות לגבי סוג המידע שייאסף, משך הזמן בו יעמוד המידע לשימוש המדינה וכן בפני מי יעמוד המידע.
98. נמצא, כי הנוהל קובע מדיניות בנוגע לניטור המידע שנאסף באמצעות מערכת האיכון והשימושים בו, באופן מפורט.
99. לעומת זאת, ביחס למדיניות הנוגעת להקצאת השימושים הפרטיים ברכבי המדינה לעובדים, לרבות גבולות המותר והאסור לעובד לעשות ברכבי המדינה, לא עוסק נוהל זה, למעט בסעיף 7 לנוהל תחת "ביטול זמני של הנעת רכב". בכך עוסקים ככל הנראה הוראות תכ"ם, אליהם מפנה נספח א' לנוהל, אשר לא הוצגו בפנינו.
100. לפיכך, אנו סבורים כי במידה והמדינה מעוניינת לעקוב אחר פעילות העובדים ברכביה, עליה להציג בפני העובדים את הכללים הברורים בדבר המותר והאסור בכל הנוגע לשימוש שלהם ברכבים לצרכים פרטיים.
הכלל השני - עקרון הלגיטימיות
101. כך הוסבר עקרון זה בעניין איסקוב ענבר –
"עקרון הלגיטימיות מגדיר את תכלית המעקב על נתוני תקשורת ותוכן והנסיבות בהן יעשה שימוש במידע שהפיק המעסיק כתוצאה מחדירתו לתכתובת האי-מייל האישית של העובד. עקרון הלגיטימיות כולל דרישה להגבלת איסוף המידע במעקב
--- סוף עמוד 27 ---
למטרות חיוניות למקום העבודה והגבלת השימושים אשר ייעשו בהמשך באותו מידע" (עמ' 30).
...
קביעת מטרה כוללנית, חסרת זיקה לאינטרסים הלגיטימיים של מקום העבודה, לא תוכר כ"תכלית ראויה" המצדיקה מעקב אחר תכתובת אי-מייל של העובד, איסוף מידע ושימוש במידע שהפיק המעסיק מאותה תכתובת." (עמ' 30).
102. בענייננו, הגדיר הנוהל את מטרת מערכת האיכון, כך:
"מערכת האיכון נועדה לאפשר פיקוח, בקרה ותיעוד אלקטרוני של כלי הרכב שבאחריות מינהל הרכב הממשלתי ויחידות הסמך, על מנת:
· לשפר את אפקטיביות השימוש של כלי הרכב – בין היתר תאפשר המערכת, בדיקה של נצילות הרכבים, מבחינת תקינות כלי הרכב במשרדים וביצוע התאמה לצרכי המשרדים וחסכון בדלק.
· לשפר את בטיחותם האישית של הנוהגים – המערכת תאפשר קבלת משוב לנהג על אופן הנהיגה, על מנת לייעד הכשרות מתאימות לנהגים.
· לאפשר שימוש ברכב על ידי גורמים מורשים בלבד – המערכת תאפשר בקרה על הנוהגים ומתן הרשאות לכל נהג בהתאם לסוג הרישיון שברשותו.
· לבצע מעקב ובקרה אחר נהיגה חריגה לשם פיקוח על בטיחות הנסיעה ברכב – המערכת תאפשר קבלת מידע על נהיגה חריגה באופן בלתי סביר במובהק לפי פרמטרים שיקבעו ובהם: מהירות נסיעה, האצה, בלימה, וכו', בשים לב לסוג הרכב המדובר.
· לבצע תחקור ושחזור של היסטוריית השימוש ברכב – המערכת תאפשר ניתוח ושחזור נסיעה מסוימים, בשים לב לסוג הרכב המדובר, בכדי לתחקר תאונות ואירועי בטיחות שונים."
103. למעשה, הציגה המדינה שתי תכליות עקרוניות לשימוש במערכת האיכון. האחת, תכלית כלכלית (המוצגת לעיתים ע"י המשיבה כתכלית תפעולית) – ייעול ניהול צי הרכב של המדינה בשים לב להיקפו המשמעותי, והשנייה תכלית בטיחותית – בעיקר מניעת תאונות דרכים בהם מעורבים רכבים של המדינה, וכפועל יוצא מכך מניעת פגיעה בגוף ובנפש.
104. לעניין התכלית הכלכלית, הסבירה המשיבה כי החיסכון הכספי ייווצר כתוצאה משיפור האפקטיביות של השימוש בכלי הרכב (למשל, איתור רכבים
--- סוף עמוד 28 ---
העומדים ממונעים ללא תנועה זמן רב), מבקרה אחר השימוש ברכב על ידי גורמים מורשים בלבד (למשל, השבתת רכבים שנגנבו) ומניתוח נתונים רוחביים לגבי אופי השימוש ברכבים. לצורך הצגת התכלית הכלכלית, טען בתצהירו מר הופר כך –
"להבנת תועלת המערכת, יצויין כי נתונים שנמסרו ממשטרת ישראל, נמצא כי השימוש במערכת ברכבי המשטרה הביא לחיסכון של מיליוני ש"ח בשנה מכספי הציבור" (סעיף 3 לתצהיר עדות ראשית מטעם המשיבה).
105. לעניין התכלית הבטיחותית, הסבירה המשיבה כי המערכת תאפשר לשפר את בטיחותם האישית של הנוהגים ומשתמשי הדרך בכלל באמצעות בקרה בזמן אמת ובדיעבד אחר נהיגת כביש חריגה.
106. לצורך הצדקת התכלית הבטיחותית, התייחסה המדינה בסיכומיה לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - "תקנות התעבורה") וטענה, כי-
"תקנות התעבורה מחייבות ציי רכב בהעסקת קצין בטיחות לצורך הגברה והעמקת הבטיחות וקובעות בין היתר את תחומי אחריותו, ביניהם:
· פיקוח על הנהגים.
· פיקוח על בטיחות הנהגים והרכבים.
· הדרכת נהגים בכל הקשור לנהיגה נכונה.
· המלצה על השתלמויות והכשרת נהגים"
(ס' 20 לסיכומי המשיבה)
107. לעניין תפקידי קצין הבטיחות מפרטת תקנה מספר 585 (א) לתקנות התעבורה וקובעת כי –
"585. (א) אלה תפקידי קצין בטיחות:
(1) לפקח על כך שהנהגים המועסקים על ידי המפעל או הנוהגים ברכבו ימלאו אחר הוראות פקודת התעבורה והתקנות על פיה (להלן - דיני התעבורה);
(2) לפקח על כך שהרכב של המפעל או המופעל על ידו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה;
(3) לפקח על הוראות כל דין הנוגע לבטיחותם של עוברי דרך ולתקינותו של רכב בתחום המפעל;
(4) לפקח על כך שמצב בריאותם של הנהגים כאמור בפסקה (1) יהיה תואם את דרישות דיני התעבורה;
--- סוף עמוד 29 ---
(5) להדריך את הנהגים כאמור בפסקה (1) בעניני נהיגה, טעינה, פריקה, טיפול ברכב ודיני תעבורה;
(6) להמליץ בפני בעל המפעל בכל הנוגע להכשרתם ולהשתלמותם של הנהגים במפעל ולהנהגת סדרי בטיחות במפעל ובכל הנוגע לבטיחותם של הנהגים ושל הרכב;
(7) להגיש דינים וחשבונות לבעל המפעל בכל הנוגע לתפקידיו לפי תקנה זו;
(8) לנהל כרטסת ורישומים לגבי רכב ונהגים על פי הפרטים שהורתה הרשות;"
108. בסיכומיה טענה המשיבה כי –
"המדינה מחוייבת בכובעה כמעסיק לתקנות התעבורה שמטילות על מפעיל צי רכב הוראות בנוגע לשמירה על בטיחות ביתר שאת – ועל כן יש חשיבות בהפעלת מערכת איכון לטובת מענה לדרישה זו באופן אפקטיבי וממשי" (סעיף 21 לסיכומי המשיבה).
וכן הוסיפה וטענה כי –
"מערכות מתקדמות כמתואר לעיל, והמידע שניתן להפיק מהן, מהוות כלי המאפשר לקצין הבטיחות למלא את תפקידו בצורה טובה יותר, בהתאם לקבוע בתקנות התעבורה ולפקודת התעבורה" (סעיף 30 לסיכומי המשיבה).
109. מנגד, טענו המבקשים בסיכומיהם כי –
"המדינה כמעסיקה אינה חופשית לנהוג כמדינה בכובעה כגורם האכיפה, והמטרה של שמירת החוק ואי ביצוע עבירות תנועה, גם אם היא ראויה כשלעצמה, היא מטרה שאינה חיונית לעבודה ולא מקיימת את עקרון הלגטימיות" (סעיף 55 לסיכומי המבקשים).
110. איננו מקבלים את טענת המבקשים בעניין זה ואנו סבורים כי שתי התכליות שבבסיס רצונה של המשיבה להטמיע את מערכת האיכון – הכלכלית והבטיחותית – הן, ככלל, תכליות ראויות וחיוניות במסגרת פעילות צי הרכב כחלק מעיסוקיה של המדינה. המדינה, ככל עסק, נדרשת לנהל את עסקיה – כפי שקבע בצדק רב מבקר המדינה בדו"ח - דו"ח השנתי 61ב לשנת 2010 (ראו: סעיף 11 לתגובת המשיבה) – באופן יעיל. כך גם התכלית הבטיחותית, במסגרת החובות המוטלות בעניין זה על המדינה כמעסיק עפ"י תקנות התעבורה – בכובעה כמעסיק.
--- סוף עמוד 30 ---
הכלל השלישי – עקרון צמידות המטרה
111. בעניין איסקוב ענבר הוסבר עקרון צמידות המטרה, באופן הבא:
"עקרון צמידות המטרה חל במסגרת עקרון הלגיטימיות שעניינו במטרת המעקב ואיסוף המידע. על פי עקרון צמידות המטרה, יש לראות במטרת האיסוף הראשונית, כמוצמדת למידע שנאסף בכל גלגוליו. על כן, המעסיק אינו רשאי לעשות שימוש במידע החורג מן המטרה הראשונית לשמה נאסף" (עמ' 39).
112. עקרון צמידות המטרה זוכה לביטוי בסעיף 2(9) בחוק הגנת הפרטיות, בו נקבע כי פגיעה בפרטיות כוללת גם "שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר שלא למטרה שלשמה נמסרה".
113. בעניינו, המבקשים טענו בסיכומים כי –
"יש כוונה ברורה של המדינה להשתמש במערכת הפוינטר גם לצורך צעדים משמעתיים כנגד עובדים, הטלת קנסות, השעיה מעבודה ואף פיטורין!" (סעיף 35 לסיכומי המבקשים).
114. מנגד בתצהירו טען מר הופר כי –
"התקנת המערכת לא נועדה כדי לנקוט צעדים משמעתיים כנגד העובדים, אלא ככלי לאיסוף מידע לטובת ניהול יעיל של צי הרכב הממשלתי, כפי שאף העלה מבקר המדינה כאמור לעיל. עם זאת, ברור שעובד שעושה שימוש לא ראוי ברכב ועובר על תנאי השירות נציבות שירות המדינה או נהלים אחרים שהוא מחויב בהם – מעמיד עצמו בפני אפשרות לנקיטת צעדים משמעתיים נגדו" (סעיף 37 לתצהיר מטעם המשיבה).
115. כהמשך לדבריו, הדגיש מר הופר בפני בית הדין בחקירתו הנגדית, כי תכליתה של המערכת הינה ניהול צי הרכב ולא כלי משמעתי, וכך העיד:
"עו"ד א. גורביץ: אני מציג בפניך הודעת דואר אלקטרוני שהיא מוצג מ.ש/3 לתשובה של המדינה, שבו נאמר בסעיף 5 "המידע המתקבל מהמערכת יכול לשמש גם לצרכי משמעת, כולל מידע בנוגע לבטיחות בנהיגה. ראה לעניין זה הערתנו בנושא משמעת".
--- סוף עמוד 31 ---
העד, מר הופר: תראה אני מכיר, זה מייל שאני הוצאתי.
עו"ד א. גורביץ: אז תחליט, המטרה היא לצרכי משמעת גם או המטרה היא לנהל צי רכב?
העד, מר הופר: אמרתי המטרה היא לנהל צי רכב וגם כתבנו את זה, אין בפניי את ההערה, אבל אם אני זוכר נכון זה גם במייל הזה. שברור שאם כתוצאה מהפעלת המערכת, שזה לא תכליתה, זה לא מטרתה, לא לשם כך אנחנו מתקינים אותה. אבל אם המערכת מצביעה בפנינו על עבירת משמעת משמעותית אנחנו לא יכולים לטמון את ראשנו בחול ולהתעלם ממנה. (עמ' 92 לפ' ש' 9-19)