17. המבקשות וגאבי טוענים כי חברת בני פאוזי מתמחה בבניית מותגים והטמעתם בציבור. עוד נטען כי לאחר החתימה על הסכם ההפצה בין החברה לסאן אויל, פעלה בני פאוזי לקידום המותג אנטואן שוקחה ובניו בע"מ (סעיף 6 ל-ע/4). נטען כי בני פאוזי השקיעה סכומים נכבדים בקידום המותג, ולעדות גאבי פעולות אלו "[...] יצקו למעשה ערך כלכלי ותוכן למותג ולשם המסחרי "אנטואן שוקחה ובניו בע"מ", עליו אין חולק" (שם).
18. מעיון בהסכם ההפצה עולה כי על אף כותרתו, הרי שלא מדובר בהסכם להפצת מוצריה של החברה, אלא בהסכם ולפיו ניתנה לסאן אויל הרשאה להפיץ שמן צמחי המיוצר על ידה תחת השם "אנטואן שוקחה ובניו". בהסכם ההפצה נאמר מפורשות כי הוא יחול רק על מוצרי "שמן צמחי" וכי ההרשאה לעשות שימוש בשם המסחרי בשיווק ומכירה של מוצרים נוספים, תיעשה רק אם תושג הסכמה על כך (סעיף 3). עוד נקבע כי סאן אויל תשלם לחברה עמלות (סעיף 4), אך בהסכם שהוצג לעיוני, וכאמור אינו חתום על ידי סאן אויל, לא מצוינים סכומי העמלה. עם זאת, נטען כי החברה קיבלה עמלה בסך של 20,000 ש"ח כל חודש (עמ' 66). חשוב להדגיש כי לטענת ענאן שמשום, סאן אויל גם העסיקה את האני שוקחה ושילמה לו שכר (עמ' 66, 67). בתחילה ניתן היה להבין מעדותו כי העמלה שולמה באמצעות השכר אך בהמשך הבהיר כי שכרו של האני שולם בנוסף לתשלומי העמלה.
19. עוד נספר כי בניגוד לטענת גאבי לפיה הסכם ההפצה נכרת עם חברת סאן אויל העוסקת בייצור ובמילוי שמן צמחי, העיד מר שמשום כי מי שהייתה אמורה לחתום על הסכם ההפצה הייתה חברת בני פאוזי (עמ' 68). בהמשך דבריו לא ידע בדיוק מי חתם ואף אישר כי הנוסח שהוצג לבית המשפט אינו הנוסח המלא של ההסכם שנחתם (שם). עוד העיד כי לאחר חתימת הסכם ההפצה שעסק בשיווק ומכירה של מוצרי שמן, הסכימו הצדדים להרחבת ההרשאה לקבוצת בני פאוזי כך שההרשאה לעשות שימוש בסימן המסחרי תחול גם על שיווק ומכירה של אורז ושימורים על ידי החברות בקבוצה (עמ' 69). אין כל אסמכתה להסכמות כאלו.
20. מהעדויות עולה עוד כי במשך שנים רבות התנהלו הליכים משפטיים שונים בין החברה לבני ג'ורג' בנוגע לעשיית שימוש בשמות המסחר הכוללים את השם שוקחה.
21. מעדותו של איהאב שוקחה, היועץ המשפטי ובעל זכויות בבני ג'ורג', מתברר כי בין הצדדים התנהל הליך בבית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 24032-02-11, שבגדרו הושגה הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין לעניין השימוש בשם שוקחה בשיווק ומכירה של מוצרים (פסק דין זה לא הוצג לעיוני). מאחר ובני ג'ורג' סברו כי ההסכמות שהושגו אינן מקוימות, הם פנו בדרישות לחברה. לדברי העד, בשנת 2015 התנהלו ביו הצדדים מגעים להשגת הסדר חדש (נספח 1 ל-נ/2). בסופו של יום, שלח עו"ד עמיר פרידמן, בא כוחה של החברה, הצעה לבני ג'ורג' לפיה תרכוש האחרונה את זכויות השימוש בשם אנטואן ג'ורג' ובניו בע"מ תמורת סך של 19,200,000 ש"ח בצירוף מע"מ (נספח 2 ל-נ/2). גאבי אף שלח לבני ג'ורג' את הדו"חות הכספיים של החברה לשנים 2015-2014 על מנת לאפשר לבני ג'ורג' להעריך את שוויין של הזכויות.