בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 6069/21
לפני: כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט א' שטיין
המערער: מיכה לוי
נ ג ד
המשיב: יצחק לוי
המשיבות הפורמאליות: 1. חברת מלונות שלום בע"מ
2. חברת אולמי נוף ירושלים בע"מ
3. חברת ש.ר.י. ניהול בע"מ
4. חברת אולמי בית וגן בע"מ
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ת' בזק-רפפורט) בת"א 34835-01-16 [פורסם בנבו] שניתנה ביום 2.8.2020 ועל פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי ירושלים אשר ניתן ביום 18.8.2021
תאריך הישיבה: י"ד בשבט התשפ"ב (16.1.2022)
בשם המערער: עו"ד גיורא ארדינסט; עו"ד תומר ויסמן; עו"ד ניר פרידמן; עו"ד דפנה תדמור
בשם המשיב: עו"ד ד"ר אביגדור קלגסבלד; עו"ד זמיר בן בשט; עו"ד דון סוסונוב
פסק-דין
השופט י' עמית:
ערעור על החלטה ופסק דין משלים שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ת' בזק-רפפורט) בת"א 34835-01-16, [פורסם בנבו] שבגדרם נקבע כי אין למי מהצדדים עדיפות לרכישת חלקו של האחר בחברות שבבעלות הצדדים (החלטה מיום 2.8.2020), וכן נקבע מנגנון היפרדות שלפיו יוכרע מי מהצדדים ירכוש את חלקו של מי (פסק דין משלים מיום 18.8.2021).
תמצית הרקע העובדתי והשתלשלות ההליכים
1. המערער והמשיב, מיכה ויצחק לוי, הם שני אחים המחזיקים כל אחד במחצית מהמניות של המשיבות הפורמאליות, שהן חברות שבבעלותן מספר נכסים ובכללם בית מלון, בית דיור מוגן ואולם שמחות. המניות הועברו לאחים לוי בירושה מאביהם (בתחילה הועברו המניות בירושה לידי האלמנה וכלל הילדים, ובהמשך נותרו המערער והמשיב בעלי המניות היחידים). במשך שנים שימש המערער כמנכ"ל של החברות, והוא מחזיק במניות ההנהלה של החברות. המשיב עבד אף הוא בחברות במשך חלק מהתקופה.
2. בשנת 2013 פרץ סכסוך בין האחים שהביא להגשת תביעה נגזרת ותביעות הדדיות, שנדונו יחד בבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' דרורי). לאחר הליך הוכחות ארוך (המתועד על פני כ-2600 עמודי פרוטוקול), הוציא בית המשפט תחת ידו פסק דין מקיף ומפורט האוחז כ-400 עמודים. למקרא פסק הדין עולה תמונה המלמדת על האמוציות וסערת הרגשות שליוו וליבו את הסכסוך ואת הדיונים שהתקיימו באולם בית המשפט.
בשורה התחתונה, בית המשפט המחוזי ציין כי לאחר מאות שעות שבהן שמע את הצדדים, מסקנתו הברורה היא כי המשיב דובר אמת וכי המערער הוא שסטה מן האמת. בין היתר, נקבע כי הוכחו עיקר טענותיו של המשיב לגבי התנהלותו של המערער בנוגע למשכורתו, ובתוך כך הוכחה עילת הקיפוח וניתן הסעד שנתבקש בדבר הפסקת כהונתו של המערער כמנהל ומורשה חתימה יחיד. עוד נקבע, כי אמנם היתה הסכמה לגבי משכורתו של המערער בסך של 60,000 ₪ לחודש בתקופה הרלוונטית, אך זו נמשכה על ידי המערער באמצעות דיווחים פיקטיביים (לרבות באמצעות שיקים על שם אמם של הצדדים); כי חלק מהנסיעות לחו"ל של המערער שהועמסו על חשבון החברות, היו נסיעות פרטיות, באופן המהווה קיפוח ועושק של המשיב; כי יש למחוק שני שלישים מסך ימי החופשה הצבורים הרשומים על שם המערער; כי על המערער להעביר למשיב סכום של כחצי מיליון ₪ בגין מכירת רדיו ירושלים; כי הועברו כספים מקופת החברה לבתו של המערער המתגוררת בלונדון ואינה עובדת, באופן המהווה קיפוח; וכי אי חלוקת דיבידנדים בחברה ואי מסירת הדוחות המלאים של החברה במועד לידי המשיב מהוות קיפוח. בנוסף לאמור, נקבע כי יש להסיר את הקיפוח נגד המשיב שהתבטא בכך שהמערער נהג בבית המלון כבתוך שלו ולאורך שנים עשה שימוש פרטי בסוויטה ובעובדי המלון לצרכיו הפרטיים, בעוד שמנגד הוא מידר את המשיב, פיטר אותו והורה לקב"ט המלון לעקוב אחריו. באשר לתביעת המשיב בנוגע לזכויותיו כעובד, נקבע כי על החברות לשלם לו סך של כ-550,000 ₪. התביעה שכנגד שהגיש המערער נדחתה.