67. אשר לסוגיית ההתיישנות – התובענה דנא הוגשה בתאריך 20/07/2020, ולכן היא התיישנה בכל הנוגע לעילות שנוצרו לפני 20/07/2013, מכאן שבהקשר דנן יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, ככל שהיא מתייחסת לחודש 06/2013, שעילתו נוצרה בתאריך 15/07/2013 (החודשים 03-05/2013, הם שלושת חודשי הניסיון, שבעדם התובע כלל לא היה זכאי להפקדות).
68. אשר להסדר החוזי - אין מחלוקת בין הצדדים, כי במסגרת הסכם העסקה הראשוני הוסכם ביניהם כי לתובע תהא זכות להפקדות לקרן השתלמות, בשיעור של 5%, לאחר 3 חודשים עבודה. הצדדים לא הגדירו בהסכם את הבסיס לחישוב ההפקדות. הנתבעת טענה כי הבסיס הוא שכר יסוד, התובע לא טען אחרת, ובטענותיו מתייחס אף הוא לשכר יסוד, ומשכך אנו קובעים כי הבסיס המוסכם הוא שכר היסוד.
69. אשר למועד שבו החלה הנתבעת להפקיד – התובע הגיש לתיק דוחות שנתיים של אקסלנס השתלמות, ומדו"ח שנת 2015 עולה כי ההפקדה הראשונה בוצעה אומנם בתאריך 15/02/2015, אך אותה הפקדה התייחסה לחודש 01/2015. מכאן שהנתבעת אכן הפקידה בעד חודש 01/2015 – כפי שטענה.
70. אשר לתקופה שבה הנתבעת הפקידה בעד התובע (ינואר 2015 ועד תום תקופת העבודה) – מטענות התובע ותחשיבו עולה כי הוא דורש פיצוי, על יסוד הטענה כי באותה תקופה היה על הנתבעת לשלם לו שכר יסוד בסך 38 ₪ לשעה. משנדחתה טענה זו של התובע, אין הוא זכאי לפיצוי שמבוסס על יסודה, כך שיש לדחות את התביעה נדחית, ככל שהיא מתייחסת לתקופה זו.
71. אשר לתקופה שבה הנתבעת לא הפקידה בעד התובע ושלא חלה לגבי התיישנות (יולי 2013 – דצמבר 2014) – העובדה שהנתבעת לא הפקידה לקרן השתלמות לאחר 3 חודשי עבודה – מהווה הפרה של חוזה העבודה. אלא שבניגוד לסוגיית הפרשי השכר, בהקשר דנן הנתבעת לא טענה כי התובע הסכים לשינוי ההסכם, כשלמעשה לא ברור כי התובע בכלל היה מודע להפרה בזמן אמת. לפיכך, אנו קובעים כי בעד החודשים 07/2013 – 12/2014, התובע זכאי לפיצוי בגובה ההפקדות אותן היה על הנתבעת להפקיד. אשר לסכום הזכאות – כאמור על פי טענת הנתבעת ככל שייקבע שהתובע זכאי לפיצוי – סכומו עומד על 5,037.41 ₪. על פי תחשיב התובע בעד השנים 2013 – 2014 שולם לו שכר בפועל בסך של 97,572.6 ₪, אשר 5% מתוכם מהווים כ-4,879 ₪. לפיכך, בהתאם לסכום אותו חישבה הנתבעת, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בעד הפקדות בחסר לקרן השתלמות – בסך של 5,037.41 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, אשר משיקולי יעילות יחולו מתאריך 06/05/2014 (אמצע התקופה בקירוב), ועד מועד התשלום בפועל.
ד. לסיכום
72. התביעה נדחית ברובה המכריע, ואנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי-הפקדה לקרן השתלמות, בסך של 5,037.41 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 06/05/2014 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
73. אשר להוצאות משפט – בשים לב ליחס בין הסכום שנתבע לבין הסכום שנפסק, שקלנו לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת, אך בשים לב למצבו הרפואי ולכך שעבד בשירות הנתבעת לשביעות רצונה, ולכך שהתביעה התקבלה בחלקה הקטן - אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.
74. ככל שמי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, רשאי הוא להגיש ערעור לבית הדין הארצי בירושלים, בתוך 30 ימים מן היום שיומצא לו פסק הדין.
ניתן היום, כ"ט סיוון תשפ"ב, (28 יוני 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
_________________ ___________________ ____________________
גב' נגה בוטנסקי לובנא תלחמי סוידאן מר ראובן גבריאל כהן
נציג ציבור עובדים שופטת נציג ציבור מעסיקים