העדים והראיות
10. מטעם התובעים העידו הם עצמם וכן אלירן. הנתבעים העידו בעצמם ולא העידו עדים נוספים. נתבע 3 העיד בעצמו והעיד עובד ממשרדו ביחס לשאלה כיצד הגיעו הצדדים למשרדו. כן הגישו הצדדים מסמכים. אינני רואה צורך בפירוט העדויות והראיות בשלב זה, אלא הדבר ייעשה כמידת הצורך בעת הדיון בטיעוני הצדדים.
סיכומי הצדדים
11. הצדדים הרחיבו בסיכומיהם את היריעה העובדתית מעבר לנדרש לצורך הכרעה. אפרט להלן את הטענות הרלוונטיות בלבד לצורך הכרעה.
12. התובעים משתיתים את תביעתם כנגד הנתבעים 1,2 (אשר יכונו להלן – הנתבעים) על מספר רב של עילות ובהן טעות; הטעיה; עושק; תרמית; עשיית עושר; והשבה בשל הפרת ההסכם ולחלופין, אי התקיימות תנאי מתלה. הדיון כולו נסוב סביב שאלות עובדתיות ללא כל דיון משפטי בדבר התקיימות יסודות העילות החוזיות באופן שהקשה מאוד להבין עד תום את הטענות. עם זאת אציין כי טענתם (העובדתית) המרכזית היא שהנתבעים מכרו להם את זכויותיה של ראנה בזיכיון מבלי שהיו רשאים לעשות כן ללא הסכמת קופיקס וזאת תוך שהציגו מצג שווא שקרי לפיו אין כל מניעה להעביר את הזכויות. נטען כי בסופו של דבר הזכויות לא עברו לבעלותם בשל כך שלא התקבל אישורה של קופיקס ולא בשל כל סיבה אחרת כנטען על ידי הנתבעים. כן טוענים הם שלנתבעים היו חובות עתק כלפי קופיקס אך הם לא גילו עובדה זו אלא דווקא הציגו את העסק כרווחי וכי רצונם במכירתו נובע מהיעדר זמן להפעילו.
13. ביחס לעורך הדין טוענים התובעים כי הוא ערך הסכם המוטה לטובת הנתבעים 1,2 ולא יצר מנגנון להבטחת כספם עד קבלת אישורה של קופיקס להעברת הזכויות. בעניין זה טוענים התובעים כי לו היה עורך הדין מסביר להם את הסיכון שבהעברת התמורה טרם קבלת הסכמת קופיקס, היו נמנעים מלשלם את יתרת התמורה ויתכן שאף היו מצליחים לקבל חזרה את ששילמו עד מועד זה. בעניין זה אדגיש שבסיכומים אישרו התובעים שקיבלו חזרה את סכום המע"מ כך שתמורת ההסכם הכוללת היא 300,000 ₪ בלבד.
14. אף נתבעים 1,2 התמקדו בסיכומים בשאלות עובדתיות בלבד ללא כל דיון משפטי. הנתבעים טוענים שהתובעים רכשו את זכויותיהם בעסק לאחר ניהול משא ומתן, במסגרתו מסרו להם את כל המסמכים שביקשו, וכי הם ידעו שנדרשת הסכמת קופיקס ואף קראו את התנאי בהסכם הקובע כך. כן טוענים הם שקופיקס סירבה לחתום על הסכם מול התובעים בשל האופן בו התנהלו בניהול העסק. בעניין זה טוענים הנתבעים כי התובעים בחרו שלא להביא לעדות את נציגי קופיקס ויש לזקוף מחדל זה לחובתם ולקבל את טענתם בדבר הסיבה בגינה קופיקס סירבה לאשר את העברת הזכויות. כן טוענים הם שהיה בידי התובעים להקטין את נזקם אך הם לא עשו כן. ביחס לאפשרות שיתקבל סעד ההשבה המבוקש, נטען שהדבר אינו אפשרי לאור כך ש"התובעים לא יוכלו להשיב לנתבעים את מה שקיבלו" אלא את שוויו של העסק שהוא כגובה התמורה ששולמה ומכאן שהדבר לא ישנה את מאזן הזכויות.