לצד הסדרת סמכויות בית הדין – הבוחן את התנאי האחיד מ"מעוף החוזה", במסגרת בקשות אישור או ביטול כלליות – חוק החוזים האחידים שימר את סמכויותיו העיקריות של בית המשפט, לדון בטענת קיפוח המתעוררת במסגרת סכסוך קונקרטי בין ספק ללקוח. מטעמים מעשיים, הקשורים בנסיבות שבמסגרתן נדרשות ערכאות אלה לסוגיית הקיפוח, הניתוח שהן עורכות – שונה. בית הדין בודק את הסוגיה בצורה מופשטת יותר, ואילו בית המשפט בוחן את העניין בהקשר הספציפי של הסכסוך הניצב לפניו.
ראוי לציין כי התמורות שחלו בחוק החוזים האחידים במהלך השנים מאשררות ומחזקות את חשיבות הביקורת השיפוטית, המבוססת על העובדות הקונקרטיות, בהשוואה לבחינה הכוללנית של בית הדין לחוזים אחידים. חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 5), התשע"ה-2014, ס"ח 109, 110, ביטל כליל את "מסלול האישור" על ידי בית הדין – ושלל מן הספקים אפשרות לפנות מיוזמתם לבית הדין, ולזכות בחסינות מפני ביקורת שיפוטית. בלב התיקון עמדה התובנה "שהפעלת החוק ב-30 השנים האחרונות לימדה" שמסלול זה אינו אפקטיבי (דברי יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בעמוד 170 לפרוטוקול ישיבה 187 של הכנסת ה-19 (8.12.2014); פרוטוקול ישיבה 256 של ועדת החוקה חוק ומשפט, הכנסת ה-19, בין היתר, בעמודים 4, 6-8 ו-10 (12.11.2014)). עם זאת, בהליך החקיקה ניתן ביטוי ברור לרתיעה מאישור גורף ומוקדם של חוזה אחיד, ולהעדפת הביקורת הפרטנית בבתי המשפט – מה שמעצים, מטבע הדברים, את חשיבות הנסיבות האחרות והקונקרטיות של העניין, כפי שיורחב בהמשך (שם, בעמודים 7-9 ["בקשות האישור, מעבר לחולשה שלהן שהן מעניקות שריון [...]"; "האישור מראש הוא הטעיה כי כשאתה נותן אישור מראש זה נראה בסדר ואחר כך מתגלים הדברים"]). נגזר מכך כי ניתנה עליונות לזכות הלקוח לפנות לבית המשפט בבקשת סעד התואם את נסיבותיו הקונקרטיות.
ובחזרה לסעיפי החוק.
14. סעיף 3 לחוק החוזים האחידים, שכותרתו "תנאי מקפח וביטולו", מופנה הן לבית המשפט והן לבית הדין. ונביא שוב את לשונו: "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב למכלול הוראות החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח לקוחות" (ההדגשה אינה במקור).
לצד סעיף זה מופיע סעיף 19 לחוק החוזים האחידים – שכותרתו "ביטול ושינוי תנאי בבית המשפט" –המכיל הוראה המופנית לבית המשפט בלבד:
"(א) מצא בית משפט, בהליך שבין ספק ולקוח, שתנאי הוא מקפח, יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח.
(ב) בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן בנסיבות המיוחדות של הענין הנדון לפניו".