מנגד, פייסבוק מותחת ביקורת חריפה על עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לגבי הצורך בבחינה פרטנית של נסיבות ההתקשרות. לדבריה, עמדה זו מנוגדת ל"תקדימים מושרשים" המציגים "סטנדרטים אובייקטיביים לבחינת קיפוח" – ואף אינה מעשית. היא תגזור על הצדדים אי ודאות מתמשכת לגבי הדין החל עליהם, תוביל להתדיינויות מיותרות, ותחתור תחת עקרונות היסוד של דיני החוזים. פייסבוק מבליטה את ההבחנה "המושרשת היטב" בין צרכנים לצדדים מסחריים; עומדת על כך שאין בעצם החלתו של דין זר, שלא הוכח כי הוא מכיל הסדרים פוגעניים, משום קיפוח; ודוחה את טענות היועץ בדבר הכרסום שחל באינטרס ריכוז ההתדיינויות תחת קורת דין מהותי אחד. בהקשר זה, היא טוענת כי הסכם השימוש החדש שהזכיר היועץ נכרת מול ישות משפטית שונה לחלוטין – Facebook Inc. – וכי גם בו נותרה תניית ברירת דין לגבי לקוחות מסחריים, מסוגם של המבקשים. מעבר לכך, פייסבוק סבורה כי, בניגוד לטענת היועץ, הערכאות הקודמות – לרבות בית משפט זה בעניין בן חמו – נתנו את הדעת על פערי הכוחות בין הצדדים, ולא הסתפקו רק במבחן ההרתעה. היא מסכמת כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה חורגת מהדין הנוהג, וטוענת כי את השינוי שהציע ניתן לקדם רק במסלול חקיקתי – כפי שעולה מקול קורא שפרסם בעניין זה היועץ המשפטי עצמו, בחודש פברואר 2021.
6. לאחר קבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה ותשובות הצדדים, החליט השופט מ' מזוז להביא את בקשת רשות הערעור לדיון לפני הרכב, "נוכח ההשלכות הרחבות לכאורה של ההכרעה" בה; על מנת "להבהיר את גדריה של ההלכה שנקבעה בענין בן חמו"; ולאור עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
ודוקו, במהלך הדיון בבקשת רשות הערעור, טען ב"כ פייסבוק כי הבקשה אינה מעוררת שאלות עקרוניות, משום שמרשתו כבר אינה מספקת שירותים לשוק הישראלי – ומשום שהסכם השימוש החדש מול חברת Facebook Inc. מכיל תנאים "שונים לחלוטין גם לעניין ברירת הדין" (פרוטוקול הדיון מיום 25.7.2021, עמוד 6). לדבריו, הוא אינו יודע על "מקרים נוספים שמחכים להכרעת בית משפט זה" בסוגיה שעל הפרק (שם, בעמוד 7). אף על פי כן, יש לזכור כי פייסבוק טענה בתגובתה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שההסכם החדש אינו משנה את המצב לגבי "משתמשים מסחריים (כגון המבקשים)". מבלי להביע, אפוא, עמדה לגבי פרשנות הסכם זה – סוגיה שלגביה נקבעו ברע"א 7470/20 Facebook Ireland Limited נ' גל, פסקאות 19-20 ו-22 (3.1.2022) [פורסם בנבו] להלן: עניין גל), רק קביעות לכאוריות – די בכך כדי להבהיר שהשאלות שמעוררת בקשת רשות הערעור חורגות מגבולות ההליך דנן. זאת, הן במישור הקונקרטי של היחסים בין משתמשי הרשת החברתית של פייסבוק ללקוחותיה בישראל, והן בהקשר הרחב יותר של מעמד תניות ברירת דין בחוזים אחידים.