סע (ב"ש) 8831-01-12 אבירן שדה נ' מועדון כדור-יד באר שבע

1. פסק דין זה עניינו בתביעה שהגיש מר אבירן שדה (להלן: "התובע") נגד עמותת מועדון כדור-יד באר שבע (להלן: "הנתבעת"); ובמסגרתה ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים, דמי פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, סה"כ סכום של 48,187 ₪. במוקד המחלוקת בין הצדדים, שאלת קיומם של יחסי עובד מעסיק בין התובע לנתבעת.

המסגרת העובדתית:

2. העובדות המהוות את המסגרת לדיון בטענות הצדדים אינן במחלוקת והן כדלקמן:

א.        התובע יליד 1987, היה תלמיד בבית הספר המקיף על שם רבין בבאר שבע; אשר בבעלות הרשות המקומית (להלן: "בית הספר המקיף").

ב.         הנתבעת הינה עמותה חברה בתנועת "מכבי ישראל" אשר הוקמה ביום 24.12.2006, ביוזמת מר טסלר והרשומה באיגוד הכדור-יד בישראל.

ג.         מר טסלר המוזכר לעיל, הוא מורה בבית הספר המקיף, ומי שהיה המורה של התובע. בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, יזם מר טסלר והפעיל חוגי ספורט מחוץ לשעות הפעילות של בית הספר המקיף, במתחם בית הספר – תחת הכותרת "מרכז הספורט תיכון רבין" (להלן: "מרכז הספורט"), במטרה לספק מסגרת לילדים ונוער משכבות מצוקה המהווים חלק מאוכלוסיית בית הספר, בשעות שלאחר סיום הלימודים בבית הספר.

ד.         הפעילות במרכז הספורט שכללה את חוגי הכדור-יד, התנהלה תחת המטריה של בית הספר המקיף, ועל כך נרחיב בהמשך. הפעילות בוצעה באמצעות מדריכים אשר התקבלו לעבודה על ידי מר טסלר ולהם שולם שכר בשיקים שמשך בית הספר, מבלי להגדיר את אותם מדריכים כעובדים. בעקבות כניסתה של גב' אלקבץ לתפקיד בית הספר המקיף, התקיימה באפריל 2011 פגישה בראשות ראש מנהל החינוך בבאר שבע, מר ליפשיץ, מנכ"ל החברה העירונית "כיוונים", מר טסלר, ונציגים נוספים מבית הספר המקיף (מנהלת בית הספר והגזבר). בפגישה הוחלט על העברה של מרכז הספורט לחברת כיוונים שקיבלה את הפעילות במרכז הספורט לניהולה, החל מאפריל 2011.

ה.        התובע שימש כמאמן כדור-יד במרכז הספורט, מחודש ספטמבר 2004 ועד לחודש יוני 2011. התקשרות שהסתיימה בפועל ביוני 2011 ולא חודשה לקראת שנת הלימודים המתחילה בספטמבר 2011.

ו.         בינואר 2012 הוגשה התביעה מושא פסק דין זה.

התביעה ותשובת הנתבעת:

3. בתביעה שהגיש התובע, טען האחרון לקיומם של יחסי עובד מעסיק בינו לבין הנתבעת מספטמבר 2004 שהסתיימו ביוני 2011 (ראה: סעיף 6 לכתב התביעה); במסגרתם שימש כמאמן כדור-יד.

4. לטענת התובע יחסי עובד מעסיק בין הצדדים הסתיימו ביוזמתו, בשל סירובו לשינוי שעות האימון שנקבעו לו לקראת השנה המתחילה בספטמבר 2011 (ראה: סעיפים 9 ו-10 לכתב התביעה). בנסיבות אלו טען התובע, כי הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים (ראה: סעיף 13 לכתב התביעה).

5. על רקע האמור ביקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים ואת זכויותיו כעובד - פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגובה הפרשות המעסיק לקרן פנסיה – בסכום כולל של 48,187 ₪.

6. לגישת הנתבעת דין התביעה להידחות משלא התקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובע לבינה. עוד טענה הנתבעת, כי גם אם התקיימו יחסי עובד מעסיק כאמור, לא היה התובע זכאי לפיצויי פיטורים משבחר להפסיק את ההתקשרות מיוזמתו בנסיבות שאינן מקימות לו את הזכות לפיצויי פיטורים.