(2) נטילת חלק בהכנסה ברוטו מנכס, היא בלבד אינה יוצרת קשרי שותפות, בין שנוטלי החלק יש להם בנכס זכות או טובת הנאה משותפות ובין שאין להם;
(3) הנפרע חוב או סכום קצוב אחר, בין בשיעורין ובין בצורה אחרת, מתוך רווחיו הנצמחים של עסק, איננו נעשה בשל כך בלבד שותף בעסק או חב כשותף בו;
(4) חוזה, שעל פיו עובדו או שלוחו של בעל עסק יקבל את גמולו בחלק מרווחיו של העסק, אין בו בלבד כדי לעשות את העובד או את השלוח שותף בעסק או חב כשותף בו;
(5) בן זוגו או ילדו של שותף שנפטר או התלוי בנפטר, המקבל בדרך של אנונה חלק מרווחי העסק שהנפטר היה שותף בו, אינו נעשה משום כך בלבד לשותף בעסק או חב כשותף בו;
(6) המלווה כסף למי שעושה עסק או עומד לעשות עסק, ועל פי החוזה שביניהם יקבל המלווה ריבית בשיעור משתנה לפי רווחי העסק, או יקבל חלק ברווחים – אין המלווה נעשה משום כך בלבד שותף בעסק או חב כשותף בו;
(7) המקבל, בדרך של אנונה או בדרך אחרת, חלק ברווחי עסק כתמורה בעד מכירת המוניטין של העסק, אינו נעשה משום כך בלבד לשותף בעסק או חב כשותף בו;
(8) חוץ מן האמור לעיל בסעיף זה, תהא קבלת חלק ברווחי עסק, או כל תשלום התלוי ברווחי עסק או המשתנה לפיהם, ראיה לכאורה שהמקבל הוא שותף בעסק, אלא שניתן לסתור ראיה זו בשים לב לכל נסיבות העסקה שבין הצדדים".
24. בנוסף לאינדיקציות הנ"ל, נקבעו בפסיקה מספר סימני היכר אשר יכולים ללמד על קיומה של שותפות ובהם: כוונת הצדדים להיות שותפים, הצגתם כלפי הציבור כשותפים, השתתפות הצדדים ברווחים ובהפסדים, משכם של הקשרים העסקיים בין הצדדים, השתתפות בשימוש ובהחזקה בנכסי השותפות, השתתפות בניהול העסקים, זכות הדדית של הצדדים להטיל חובות הנובעים מהעסק האחד על השני, ועוד (ע"א 609/78 לעיל; ע"א 654/88 לעיל; ע"א 727/88 לעיל; ע"א 682/87 הפניקס נ' אקרמן, פ"ד מג(2) 825). כן נקבע, כי חלוקת רווחים נטו והשתתפות בהפסדים המסכנים את ההשקעה הן מסימני ההיכר של השותפות (ע"א 532/83 יהודה סיני השקעות בע"מ נ' ישראל ויהודית פישל, פ"ד מ (4) 319, בעמ' 324). עוד נקבע כי לצורך הכרעה בדבר קיום שותפות, המבחן החשוב הוא זה של חלוקת הפסדים (ע"א 682/87 לעיל).
25. אשר לנטל ההוכחה: נקבע בפסיקה כי הנטל להוכחת קיומם של יחסי שותפות מוטל על הטוען זאת, ובענייננו – על התובע (ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2711/06 סדלינסקי נ' מלינגר (פורסם במאגרים, 3.4.11); ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2154-07 אופקים סוכנות לביטוח בע"מ נ' תשובה (פורסם במאגרים, 21.8.11); ת"א (ת"א) 29617-04-10 אברהימי נ' גלזר (פורסם במאגרים, 23.1.14)).
26. בנוסף, יש לציין כי על כל הסכם שותפות חלה מערכת דינים כפולה: כחוזה שותפות, חלים עליו הדינים המיוחדים הקבועים בפקודת השותפויות. בנוסף, יש להחיל את דין החוזים הכללי (ז' יהודאי, דיני שותפות בישראל, הוצ' תמר, תשמ"ט, בעמ' 32). כמו בכל חוזה, כך גם בחוזה שותפות, מצויה דרישה יסודית כי תהיה לצדדים גמירות-דעת להתקשר בהסכם. הכוונה אינה לרצון מופשט להיקשר בהסכם כלשהו (ג' שלו, דיני חוזים, מהדורה 2, תשנ"ה, בעמ' 86). זאת ועוד, את גמירות הדעת יש לבחון דרך עיניו של מתקשר סביר במעמדם של המתקשרים (ע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חמדן ואח', פ"ד נ (5)).
מן הכלל אל הפרט, לענייננו:
27. יישום הכללים הנ"ל לענייננו, מלמד כי לא עלה בידי התובע להרים את הנטל הרובץ לפתחו להוכחת קיומה של שותפות עם הנתבע בזכויותיו בחברות 2-4, ואפרט;
28. ראשית, אציין כי בגרסת התובע נפלו תמיהות ותהיות רבות וכן סתירות בנוגע למועד ולאופן יצירת השותפות הנטענת שיש בהן כדי לפגום במהימנות התובע. כך, בתחילה, טען התובע כי הוא פנה בשנת 2010 לאחיו הנתבע והציע לו להצטרף "לעסקיו" ולשתף עמו פעולה במיזמים שונים (סעיף 4 לכתב התביעה; סעיף 5 לתצהיר התובע), אולם לאחר מכן שינה את גרסתו וטען שהכל נעשה יחד וכי הוא ואחיו הנתבע "יוזמים ביחד". כך מתוך עדותו:
"ש: אני רואה שרק בשנת 2010 אתה טוען שהצעת לאחיך ג' לשתף פעולה במיזמים עסקיים.
ת: נכון.
ש: האם הכוונה שהוא יצטרף אליך או הכוונה שאתה תצטרף אליו?
ת: שהוא יצטרף אלי, ביחד, שיתוף פעולה. אחים זה דם. דם זה לא מים.
ש: אני יודע.
ת: אז זהו,
ש: בייחוד במשפחת ל'. בייחוד כשהולכים לדבר על זה.
ת: (לא ברור) ככה עקום, ישר.
ש: עכשיו,
..
ש: זאת אומרת שהיוזם זה אתה.
ת: יוזמים ביחד.
ש: אבל אמרת מקודם שהוא הצטרף אליך.
ת: אני והוא עושים הכל ביחד..." (עמ' 30, ש' 31- עמ' 31, ש' 11).