תשלום סך של 1.5 מיליון ₪ לעורך הדין של החברה
130. במסגרת הבקשה נטען לתשלום סך של 1.5 מיליון ₪ לעורך הדין של החברה, מתוך כספי הפיצויים אשר נפסקו לטובת החברה במסגרת הליך הבוררות.
131. החברה הכחישה את תשלום הסכום האמור (ס' 215 לכתב התשובה).
132. מנספח 32 לכתב התשובה (כרטסת הנה"ח של עו"ד שי כהן בחברה), עולה כי שכר הטרחה הכולל ששולם לעו"ד כהן, משך השנים בהן שימש כב"כ החברה (או ליתר דיוק בין התאריכים 26.1.12-27.6.17), נאמד בסך כולל של 972,105 ₪.
133. במסגרת סיכומיהם, זנחו המבקשים את הטענות הנוגעות לתשלום שכר הטרחה של עו"ד כהן, ומשכך אין עוד צורך להידרש אליהן במסגרת החלטתי זו.
תשלום סך של 2 מיליון ₪ למר צומן ולחב' תל-דר
134. במסגרת הבקשה נטען, כי מתוך כספי הזכייה בבוררות, הועבר סך של כ- 2,000,000 ₪, לחשבונה של חב' תל-דר - חברה המצויה בשליטתו ובניהולו של מר צומן.
עוד נטען כי מר צומן מרוקן את קופת החברה בעסקאות בעלי עניין מפוקפקות עם עצמו, אשר לא אושרו כדין, כי למבקשים אין מידע כלשהו לגבי הסכם עם חב' תל-דר, אשר מכוחו שולם סך אסטרונומי של 2 מיליון ₪, כי לא ברור מי אישר את ההתקשרות בין הצדדים, איזה שירותים נתנה חב' תל-דר לחברה ואיזו הצדקה הייתה לשכור את שירותיה, כאשר לחברה עורכי דין ורואה חשבון אשר נותנים לה שירותים בשכר וכן דירקטורים שאמורים לנהל את פעילותה (ר' ס' 88-92 לבקשה).
במסגרת סיכומיהם חזרו המבקשים וטענו כי מר צומן נטל לעצמו סך של כ-2.17 מיליון ₪, בהסתר ושלא כדין.
135. בחקירתו הנגדית אישר מר עיני כי כל פעילותה של החברה, מבוצעת מזה כ- 20 שנה במשרדי חב' תל-דר, וכי בגין כך הוסכם על תשלום של פרומיל אחד מהמכירות של הנכסים בפרויקט (ר' ע' 26 ש' 22-24, 27-30 וע' 27 ש' 4 לפרוטוקול הדיון).
136. נספח 33 לכתב התשובה הוא פרוטוקול ישיבת דירקטוריון החברה מיום 7.12.2001. באסיפה זו, בה נכחו כלל המנהלים, לרבות מר עיני, עמד על סדר היום, בין היתר, התשלום לחב' תל-דר עבור השירותים הניתנים על ידה לחברה, לרבות חוזים וחתימה, חתימה על ערבויות מכר, בדיקת תכניות וחתימה, ניהול התקבולים וחשבון הבנק ומעקב אחר המכירות ותקבוליהן.
במסגרת ישיבה זו הוחלט כי "תל דר תקבל מהחברה 0.1% על כל חוזה מכירה בפרוייקט או דירה שתקבל החברה כעמלה עבור שירותיה דלעיל".
החלטה זו התקבלה על דעת כלל המנהלים, לרבות מר עיני, ופרוטוקול הישיבה נחתם על ידם.
137. מר צומן העיד כי מדובר בפרויקט רחב היקף, אשר נמשך במשך כ- 20 שנה, כי במסגרת הפרויקט נבנו למעלה מ- 900 יחידות דיור, כי היקף המכירות בפרויקט עמד על סך של 776,140,350 ₪ ללא מע"מ ולמעלה מ- 908 מיליון ₪ כולל מע"מ, וכי חלקה של החברה בתקבולים עמד על סך של כ- 121 מיליון ₪ (ר' ס' 126-127 לתצהירו; וכן ר' אישור חב' קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ, מיום 19.11.2019 (נספח 34 לכתב התשובה), לעניין היקף המכירות).
כ- 12 שנה לאחר מכן, ביום 27.8.2013, התקיימה ישיבת דירקטוריון, אשר על סדר יומה עמדה, בין היתר, קבלת החלטה בעניין תשלום דמי ניהול למר צומן ולחב' תל-דר (נספח 35 לכתב התשובה). מר עיני לא נכח בישיבה, על אף שכעולה מהפרוטוקול הוא זומן אליה.
בישיבה זו, הציג מר צומן את דרישתו, בשמו ובשם חב' תל-דר, לקבלת דמי ניהול בפרויקט, עבור כל תקופת ניהול הפרויקט, החל משנת 1995.
במסגרת ישיבה זו, לא התקבלה החלטה המאשרת את תשלום דמי הניהול, אלא אך הובהרה הבקשה בעניין זה:
"על סמך החלטת חברת גני הנשיא הראשון בע"מ שאבשלום צומן ינהל את החברה מתוך משרדיו ומשרדי חב' תל-דר בע"מ וכפי שסוכם שהם יתוגמלו עבור עבודתם, וזאת בנוסף לתפקידו כמנהל החברה (דמי הניהול כוללים), עבור כל הטיפול שבוצע על ידו וע"י צוות עובדיו הכולל ניהול החברה, חש' הבנקים, הנהלת חשבונות, תקבולים של כל ההכנסות – הן של כל הפרויקט והן של החברה, בנוסף, ניהול מול כל בעלי המקצוע ובהם החברות קרדן/חותם, כולל טיפול שוטף בכל החוזים – הן של הלקוחות והן בין השותפים, עו"ד, ניהול מול רשויות המס, מע"מ, רו"ח של החברה, יועצים, דיירים, תביעות, תכניות וכן ניהול הבוררות מול קרדן / חותם שלבדן גזלו מאות שעות של עבודה וישיבות בוררות – הן בקשר לחילוקי הדעות והן בקשר למרכז המסחר וזאת מיום תחילת העסקה מ-1994 ועד היום.
כתמורה לכל הפעילות הנ"ל שארכה כ- 20 שנה, מבקשים אבשלום צומן ותל-דר עבור הניהול 0.5% (חצי אחוז) מכל התקבולים שנתקבלו ויתקבלו בפרויקט וזאת מסך כל הסכומים של מכירת כל הדירות והמרכז המסחרי בפרויקט, כולל דירות שנמכרו ע"י החברות וכן דירות שנמכרו ע"י גני הנשיא הראשון בע"מ, כולל סכומים שיתקבלו בבוררות שמתנהלת עם חותם/קרדן וכן מכל הכספים שנתקבלו וזאת בניכוי הסכומים ששולמו עד להיום ע"ח הניהול".
על הפרוטוקול חתומים שלושה מתוך ארבעת הדירקטורים של החברה (ללא מר עיני).
ביום 1.12.2013 התקיימה ישיבות דירקטוריון נוספת, בה נכחו כלל המנהלים או נציגיהם, לרבות מר עיני. (נספח 36 לכתב התשובה).
על סדר היום של האסיפה (עליו נשלחה הודעה מראש), עמד, בין היתר, תשלום החזר ההוצאות ושכר הטרחה לחב' תל-דר.
במסגרת הישיבה "הוחלט לאשר את בקשת תל-דר בע"מ ואבשלום צומן לתשלום שכ"ט על פי פרוטוקול מיום 27.08.2013 שבו מפורטת בקשתם עבור כל תקופת עבודתם בפרויקט אחוזת הנשיא וכן בחברת גני הנשיא הראשון בע"מ. השכר כולל כל העבודות עד לסיום מכירת כל הדירות בפרויקט וכן סיום הבוררות עם החברות קרדן/חותם".
כעולה מהפרוטוקול, הדיון בבקשת צומן ותל-דר לתשלום דמי ניהול, כמו גם קבלת ההחלטה בעניין זה, נעשו ללא נוכחותו של מר צומן.
ההחלטה התקבלה על דעת שניים מתוך שלושת הדירקטורים שנכחו בהצבעה (כאשר מר צומן יצא החוצה ומר עיני אינו חתום על הפרוטוקול). בהתאם לתקנון החברה וס' 91 לתוספת השניה של פקודת החברות, מדובר במניין חוקי של נוכחים, וההחלטה נתקבלה ברוב קולות (2/3).
138. יצוין כי על אף נוכחותו של מר עיני בישיבה זו (כאשר הזימון לישיבה גם נשלח אל בתו, באת כוחו – עוה"ד כהן), הוא העיד כי לא ידע דבר על העלאת שיעור דמי הניהול ל- 0.5% (ר' ע' 26 ש' 31-ע' 37 ש' 2 ו-ע' 37 ש' 5-6 לפרוטוקול הדיון).
139. עוד יצוין, כי בניגוד לטענת המבקשים, לא מדובר בהתקשרות של חברה עם דירקטור בנוגע לתנאי העסקתו, אשר טעונה אישור האסיפה הכללית. כעולה מפרוטוקול אסיפת הדירקטוריון מיום 27.8.2013, השכר הנוסף, אשר התבקש על ידי מר צומן וחב' תל-דר, לא התבקש עבור תפקידו כדירקטור בחברה, אלא עבור ניהול שוטף של החברה, הפרויקט, הבוררות מול קרדן וחירם וכיו"ב – תפקיד המבוצע בדרך כלל ע"י מנכ"ל החברה ולא ע"י הדירקטוריון.
140. המבקשים טענו בסיכומיהם, שלא הוצגה כל החלטה של החברה, לשלם את הסכומים המגיעים לתל-דר ולצומן, מתוך כספי הבוררות דווקא, וכי היה על צומן, כיו"ר מועצת המנהלים של החברה, לנתב כספים אלו לטובת רכישת הקרקע, ולא לטובתו האישית.
ואולם מהחלטות הדירקטוריון מיום 27.8.2013 ומיום 1.12.2013, עלה כי התשלום לתל-דר הוא מתוך כלל הכספים שהתקבלו ויתקבלו בפרויקט, כולל סכומים שיתקבלו במסגרת הבוררות, ולא הוצגה מניעה לכאורית לכך שדמי הניהול ישולמו מתוך כספים אלו.
עוד נחזה היה, מתוך כלל הנתונים שהונחו בתיק בית המשפט, כי לכאורה לא היו לחברה מקורות כספיים נזילים אחרים, ולא ברורה ציפייתם של המבקשים כי מר צומן ותל-דר, ימשיכו לנהל את ענייניה של החברה, תוך השקעת זמן ומשאבים, ללא כל תמורה, ולו מצדם של המבקשים עצמם.
141. מקום בו לכאורה עמד היקף המכירות בפרויקט על סך של 776,140,350 ₪ ללא מע"מ ולמעלה מ- 908 מיליון ₪ כולל מע"מ, שיעור של 0.5% מתקבולים אלה, גבוה בהרבה מהסך של 2.314 מיליון ₪ אשר הועברו לתל-דר (וזאת בין אם הוא מחושב מתוך הסכום הכולל מע"מ ובין אם בלעדיו). בשולי הדברים אציין כי לכאורה, בגין הסכומים אשר שולמו לחב' תל-דר, הוצאו על ידה חשבוניות מס/ קבלה.
142. בשולי הדברים יצוין, כי דרישת המבקשים לקבל פירוט, של הסכומים ששולמו לתל-דר משך השנים עד לאותו מועד, ככל ששולמו, ומועדם, היא דרישה הנחזית כדרישה סבירה של מי שהינו בעל זכויות בחברה.
עם זאת, בהינתן ההחלטות אותן קיבלה מועצת המנהלים של החברה, מתערערת במידה רבה טענת המבקשים על פיה הסכומים ששולמו לתל-דר ניטלו על ידה, ללא כל בסיס חוזי או חוקי לעשות כן. לנקוב יוסף כי אי הצגתם של מכלול המסמכים הנוגעים להעברתם של אותם כספים לרבות פרוטוקולים של ישיבות בהם נכח מי מהמבקשים, מעוררת חוסר נוחות.
תשלום החזר הוצאות משפטיות לבעל שליטה בעניין שאינו קשור לחברה
143. בעניין זה נטען כי החברה מימנה הליך משפטי אותו ניהל מר שמשון גבאי, בתקופה בה היה אחד מבעלי מניות הרוב ודירקטור בחברה, כנגד מר עיני, וזאת בהתייחס לטענה על פיה העביר מר עיני מניות, בניגוד לתקנון החברה, תוך שלילת זכות הראשונים שניתנה לבעלי המניות, לרכוש את המניות במקרה כזה.
144. מתוך כלל הנתונים והמסמכים שהונחו בפני לא הובהר כדי הצורך מדוע יש לראות בתשלום זה כתשלום בו היה על החברה לשאת.
145. החברה כלל לא התייחסה לכך בתשובתה.
במסגרת סיכומיה, אוזכר נושא זה תחת סעיף ה'עוללות', תוך שהחברה אינה מכחישה באופן ברור את טענות המבקשים, אך טוענת כי מדובר בהוצאות משפטיות זניחות אשר בטלות בשישים אל מול הסכומים בהם חבה החברה כלפי מר גבאי. כעולה מכרטסת הנה"ח, נספח כז לבקשה, מדובר בסך של 14,535 ₪, אשר שולמו ביום 3.8.2015. ואולם, שיעור הסכום לבדו, אינו מהווה טעם לדחיית בקשת המבקשים.
זליגת כספים בין החברות
146. המבקשים טענו לגזלת כספי החברה, בין היתר, באמצעות העברות כספיות שנעשו, מחשבון החברה לחשבון ויצמן סנטר.
147. להוכחת טענתם זו, צירפו המבקשים דף חשבון, מחשבון הבנק של החברה, ממנו נלמד על ביצוען של ארבע העברות כספים לחב' ויצמן סנטר, בסכום כולל של כ- 500,000 ₪.
148. מהמסמכים והעדויות אשר הוצגו במסגרת הליך זה, עלו הנתונים הלכאוריים הבאים:
במסגרת אסיפת בעלי המניות של החברה מיום 9.7.2015 (נספח 14 לכתב התשובה), הוחלט על התקשרות החברה בהסכם שיתוף עם ויצמן סנטר בכל הנוגע להקמת המרכז המסחרי, ע"י יצירת שותפות, במסגרתה יישא כל אחד מהשותפים בנטל היחסי של עלויות התכנון, ההקמה, הניהול והשיווק של הפרויקט, ותוך שכל אחד מבעלי הזכויות (דהיינו ויצמן סנטר מחד והחברה מאידך) יזכו ויקבלו עם סיומו של הפרויקט את אותו חלק יחסי בתמורה.
149. ביום 27.9.2016, נחתם הסכם שיתוף במקרקעין בין החברה לבין ויצמן סנטר, לצורך הסדרת שיתוף הפעולה ביניהן, והוסכם כי חלקו של כל אחד מהצדדים בפרויקט המשותף, לרבות ההשתתפות בחובות ובזכויות על פיו הן: 70% לחברה ו- 30% לאחוזת ויצמן (נספח 15 לכתב התשובה).
באשר להוצאות הפרויקט נקבע כי הן תכלולנה את מכלול ההוצאות הנדרשות לצורך קידום הפרויקט המשותף לרבות הוצאות תכנון, רישוי, בנייה, שיווק ומכירה, תשלומי מיסים, שכר יועצים ונותני שירותים, דמי ניהול וכיוצא באלו.
עוד נקבע בהסכם כי עד לקבלת היתר בנייה, ובמידת הצורך גם לאחר מכן, יישא כל אחד מהצדדים בהוצאות הנדרשות בגין חלקו במקרקעין, כי ייפתח חשבון בנק מיוחד ונפרד לצורך הפרויקט, אשר ממנו תבוצענה ההוצאות ואליו תופקדנה ההכנסות.
150. החברה ביקשה לטעון כי כלל העברות הכספים נעשו על בסיס אותן הסכמות בין הצדדים ונדרשו לצורך ניהול הפרויקט המשותף. לשיטת המשיבה, בהצגתן כהעברות כספים שבוצעו שלא כדין, יש כדי הטעיה ועזות מצח.
מר צומן הוסיף והעיד כי עת הוחל בקידום הפרויקט המשותף, ועוד בטרם נפתח חשבון משותף לשתי החברות, בוצעו תשלומים לספקים ונותני שירותים שונים, לצורך קידומו, באמצעות ויצמן סנטר, כאשר החברה החזירה לה את חלקה (ס' 106 לתצהירו).
נקודתית הוא הפנה לכך שביום 15.2.2016, בו הועבר סך של 252,789 ₪ מחשבון החברה לחשבון ויצמן סנטר, שולם ע"י ויצמן סנטר, למשרד האדריכלים אבנר שר, סכום של 226,472 ₪ (חשבונית המס צורפה כנספח 27 לכתב התשובה).
ואכן, שתי העברות הכספים אשר בוצעו באותו היום, עשויות ללמד על כך שהעברת הכספים אשר נעשתה על ידי החברה, קשורה להעברת הכספים שבוצעה על ידי ויצמן סנטר למשרד האדריכלים, ומהווה השתתפות של החברה בהוצאה זו.
עם זאת, קיימת אי התאמה של הסכומים, שכן חלקה של החברה בתשלום למשרד האדריכלים, בהיקף של 70%, אמור לעמוד על סך של 158,530.4 ₪ בלבד, ולא על סך של 252,789 ₪, כפי שהועבר. להפרש זה, לא ניתן הסבר ע"י החברה.
יתרה מכך, חשבונית המס בגין מלוא התשלום, בסך של 226,472 ₪, הוצאה לויצמן סנטר, ולא הוצגה כל חשבונית מס או קבלה אשר הוצאה, ע"י ויצמן סנטר לחברה, בגין תשלום חלקה.
151. ביום 24.2.2016 הועבר סך של 15,151 ₪ מחשבון החברה לחשבון ויצמן סנטר, וזאת לצורך השתתפות בשכר טרחתם של יועצי המיגון ולצורך ביצוע קידוחי ניסיון בפרויקט בסך של 21,645 ₪ (חשבוניות מס/ קבלה צורפו כנספח 28 לכתב התשובה), אשר שולם ביום 25.2.2016.
סמיכות התאריכים והתאימות בין הסכומים, עת הועבר על ידי החברה סכום ששיעורו שווה בדיוק ל- 70% מהסכום שהועבר ליועצי המיגון, מלמדים כי לכאורה יכול ואכן מדובר בהשתתפות של החברה בהוצאה זו. גם ביחס להוצאה זו לא הוצגו חשבונית מס או קבלה שהוצאו לחברה.
152. בהתייחס לסכום נוסף של 242,360 ₪, אשר הועבר מחשבון החברה לחשבון ויצמן סנטר ביום 18.4.2016, לא ניתן על ידי החברה מענה של ממש ולא הובהר אם הוא הועבר בקשר עם הוצאה כלשהי ומהותה.
153. מהנתונים אשר נמנו לעיל עולה כי לכאורה, לפחות חלק מהסכומים אשר הועברו על ידי החברה לויצמן סנטר, הועברו בקשר עם הוצאות הפרויקט, ויכול ויש לראותן כהעברות כספים אשר באו לשרת בפועל מטרה זו.
עם זאת, לא ניתן לכחד כי המדובר בהתנהלות חסרה וכזו אשר היה בה כדי לעורר סימני שאלה, באשר למועדי וטעמי העברות הכספים. כל זאת מקום בו לא היה בתשובת החברה כדי להסיר באופן מלא את העננה סביב סוגיות אלו.
154. המבקשים הוסיפו וטענו, כי מפרוטוקול אסיפת בעלי המניות אשר התקיימה ביום 16.12.2018, עולה קיומה של "סימביוזה כספית" וזליגת כספים מהחברה לויצמן סנטר, תוך שהם מפנים לדברים שנאמרו בעמודים 3 ו- 4 לתמליל הישיבה, נספח יד3 לבקשה.
אלא שמקריאת הדברים שנאמרו, מצטיירת תמונה שונה, מזו המתוארת על ידי המבקשים, לפיה, מאחר שלחברה לא היו כספים נזילים, והיא הייתה אמורה לשאת בתשלום 70% מהוצאות הפרויקט, בעלי מניות הרוב היו אלה אשר העבירו את הסכומים הנדרשים, בשמה של החברה, כאשר סכומים אלה, נרשמו לזכותם, כהלוואות בעלים שלהם לחברה. לא ברור מדוע מתקיימת במקרה זה הצדקה להתערבות משפטית.
155. המבקשים הוסיפו וטענו לעירוב התחייבויות בין החברות תוך שהם מפנים להסכם הפשרה אשר נחתם בין החברה לבין קרדן וחירם, במסגרת הליך הבוררות, בו נקבע כי עיכוב בביצוע התשלום על פי הסכם הפשרה על ידי הנתבעות (קרדן וחירם), יביא לעיכוב מקביל בתשלום יתרת התמורה מויצמן סנטר לנתבעות ולהפך.
הגם שהתנאה כאמור, עשויה לעורר סימני שאלה, עלה מתוך הראיות כי כספי הזכייה בהתמחרות, הועברו לחברה. יתרה מכך, מקום בו השתתפותה של ויצמן סנטר בהתמחרות נעשתה מטעם החברה, לא ניתן לשלול, מקדמית, קיומו של רציונל בכריכת ההתחייבויות.
156. עוד טענו המבקשים, לשימוש בכספים אשר התקבלו במסגרת הבוררות, בסך של 3.9 מיליון ₪ לצורך תשלומים לעורך הדין ולחב' תל-דר. בעניין זה ראה התייחסותי לעיל.
157. טענות נוספות הועלו על ידי המבקשים באשר לחשש לקיומם של אי סדרים בהיבטי מס ולרישומים כוזבים בספרי החברה (ר' ס' 84-89 לבקשה), אלא שטענות אלה נטענו בעלמא, ולא די בהן כדי לבסס תשתית ראייתית לכאורה, המצדיקה גילוי מסמכים כשלב מקדמי להגשתה של בקשה לאישורה של תביעה נגזרת.
158. באשר לטענות המתייחסות לשעבוד של הקרקע, אכן עולה מתנאי המשכנתא שנחתמו מול בנק מזרחי (ר' נספח 5 לתגובה לתשובה), כי שעבוד הקרקע נועד לכאורה להבטיח, לא רק את התחייבויות כל אחת מהחברות כלפי הבנק, בקשר עם הפרויקט, אלא אף התחייבויות של כל אחת מהן בנפרד ואף עם צדדים אחרים, ולא רק בקשר לפרויקט.
התחייבות כאמור אכן מעוררת קושי, ולכאורה יש בה כדי להעמיד את החברה (כמו גם את ויצמן סנטר) בפני חשיפה לא מבוטלת, הגם כי בהינתן שיעור חלקה של כל אחת מהחברות בזכויות במקרקעין לא מן הנמנע כי היקף החשיפה של ויצמן סנטר גדול יותר מזה של החברה. כל זאת שעה שלא הובהר כדי הצורך האם התקבלו האישורים הנדרשים לצורך כך על ידי האורגנים השונים.
היות התביעה וניהולה לטובת החברה
159. מהותית, בבסיס ההליך שבפני טענות המבקשים על פיהן קיים מצע ראייתי המצדיק ביטולה של ההתקשרות של ויצמן סנטר לרכישת זכויות קרדן חירם, תוך מתן אפשרות לחברה לעשות כן. לחילופין, יש לכאורה לחייב את רוכשי הזכויות או מנהלי החברה הרלוונטיים לשאת בתשלום הנזק שנגרם לחברה מכוחה של התקשרות זו.
עוד ובנוסף, ביקשו המבקשים לטעון כי נוכח קיומן של ראיות המלמדות על שימוש בכספים והעברת כספים בין החברה לוויצמן סנטר או מהחברה לצדדים שלישיים, קיימת הצדקה לניהולו של הליך משפטי, אשר יהא בו כדי להיטיב עם החברה.
160. השאלה האם ייטב לחברה בניהולו של הליך משפטי המתייחס לאיזה משתי הסוגיות המרכזיות דלעיל, נבחנת באופן לכאורי תוך מתן הדעת, בין היתר, לשאלת סיכויי ההליך, התועלת הצפויה לחברה בניהולו של ההליך (תועלת כלכלית או אחרת) אל מול העלות הצפויה, השלכות ניהולו של ההליך על מכלול נכסיה ופעילותה של החברה, ויכולתם של המבקשים הפרטניים לשמש כאמצעי המיטבי לניהולו של אותו הליך.
ניצולה של הזדמנות עסקית
161. בהתייחס לכל אלו, ובכל הנוגע לסוגיית ניצולה של ההזדמנות העסקית, לא נמצא כי הוצגו ראיות של ממש מהן ניתן היה להסיק דבר קיומה של היתכנות ממשית כי החברה תרכוש בעצמה את הזכויות במקרקעין, וזאת שלא על דרך של קבלת הלוואה מבעלי המניות, אשר כאמור אינם חבים לעשות כן.
עובדתית, נרכשו הזכויות במקרקעין על דרך של השקעת הון עצמי של בעלי מניות הרוב, בסכומים ניכרים, ולא סביר, בנסיבות שנוצרו, כי הם יהיו מוכנים להשקיע הון זה עבור החברה אך בשל העובדה כי המבקשים מעוניינים בכך.
כפי שצוין לעיל, המבקשים מצדם, לא הבהירו, כי הם היו מוכנים לשאת בעצמם ולבדם בהשקעת ההון הנדרשת, או אפילו לשאת בכך כפי שיעור חלקם במניות החברה.
162. על הנקוב יוסף כי לצד סוגיית המבקשים, החברה ובעלי מניות הרוב, קיימות גם קרדן וחירם, כאשר לעת הזו, כלל לא ברור האם וכיצד ניתן יהיה להחזיר בעניינן את הגלגל לאחור, והאם לא יהיה בנקוב כדי לייצר הליכים משפטיים מורכבים נוספים, אשר החברה אך יצאה מהם.
למעלה מכך, ואף ככל והיה נמצא כי קיימת התכנות כאמור, לא ניתן להתעלם גם מהעובדה כי לצד הסיכוי של החברה (ככל וכלכלית קיים סיכוי כזה), קיים גם סיכון, במסגרתו תיאלץ החברה, במקרה של התמחרות חוזרת, למכור את זכויותיה במקרקעין, על כל הנובע מכך.
163. בנסיבות אלה, יקשה עלי לראות כיצד יהיה בביטול ההתמחרות ותוצאותיה, כדי לשרת את האינטרסים של החברה.
164. חלופה נוספת אשר יש להידרש אליה לכאורה במסגרת ניהולו של הליך משפטי, היא שאלת זכאות החברה לעתור לחיוב בעלי מניות הרוב או הדירקטורים האחרים בחברה, לפצות את החברה בגין הנזק שנגרם לה עקב המחאת זכות ההתמחרות לחב' ויצמן סנטר, וזאת בין אם על דרך של רכישת זכויות קרדן/חירם על ידי ויצמן סנטר, ובין אם על דרך של הימנעות ממכירת זכויות החברה לקרדן/חירם.
ואולם בהתייחס לרכישת זכויותיהן של קרדן/חירם, היה על החברה להקדים ולהניח מצע ראייתי ממנו ניתן היה להסיק, ולו לכאורה, כי החברה אכן יכולה הייתה להשתתף באותה התמחרות באופן עצמאי, וכאמור גם לזכות בה תוך העמדת המימון המתאים על ידה. כפי שהוצג לעיל הסיכוי של החברה להניח מצע ראייתי ממנו ניתן יהיה להסיק קיומה של התכנות ראלית למימון רכישת זכויות קרדן חירם על ידה באופן עצמאי נחזה כנמוך מאוד.
ובהתייחס לאפשרות מכירת הזכויות לקרדן/חירם, ממילא לא הובהר מדוע נדרשים למבקשים מסמכים נוספים, ולכאורה המחיר המרבי שהוצע על ידי קרדן וחירם במסגרת ההתמחרות, ומשכך הסכום שהיה מתקבל בידי החברה, ברור וידוע. כל זאת, עוד קודם שאדרש לשאלה מדוע, לשיטת המבקשים, עדיפה הייתה לחברה החלופה של מכירת הזכויות במקרקעין על פני רכישת יתרת הזכויות.
ההעברות הכספיות
165. סימני השאלה אשר התעוררו, באשר להעברות הכספיות אשר בוצעו בין החברה לבין ויצמן סנטר, ערבותן ההדדית, האחת לחובות האחרת, ומימון הוצאות המשפט של מר גבאי ע"י החברה, משליכים באופן מובהק על שאלת היות הליך התביעה לטובת החברה, עד כדי הצדקה לניהול ההליך, ולו לצורך בירור אותם סימני שאלה, כמו גם התנהלות דומה בתחומים ובהיקפים נוספים.