"...אותו קליק שדיברתי עליו בהתחלה של מישהו פתאום שמסתנכרן, מנהל גדול, מיליונר גדול, אגב גם היחסים בינו עם בעל השליטה היו מהסוג הזה, של מישהו שמאוד מתרשם מהצורה שהוא מציג, מדבר, יודע בהיבטים הטכניים" (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 76, שורות 5-8) [הדגשה לא במקור, ח.כ.].
77. אין חולק כי בין הנתבע לבין מנכ"ל DRDO, ד"ר סרסוואט, נוצרו יחסי אמון וקשר אישי, ועל בסיס קשר זה הובעה נכונות DRDO להתקשר עם החברה בעסקה לשיתוף פעולה.
צוקרמן מעיד כי היחס ב-DRDO אל נתבע היה כאל דמות מפתח: "כשאני הייתי ב-DRDO כל הזמן דיברו איתי על אפרים מנשה" (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 74 שורות 22-23).
עמדת DRDO כי הם מעוניינים בשיתוף פעולה עם החברה כשהנתבע מייצגה התבטאה במספר דרכים:
א) בפגישות שנתקיימו בין נציגי DRDO לבין נציגי החברה - המנכ"ל צוקרמן והנתבע, התנהל עיקר השיח עם הנתבע. צוקרמן מתאר בעדותו כי על אף שהוא היה מנכ"ל החברה ובעל רקע עשיר ומעמד בכיר בתעשייה האווירית בארץ, במהלך הפגישות רוב הקשר והשיח היה בין ד"ר סרסוואט לנתבע. צוקרמן מתאר ש-80% מהזמן היה קשר עין בין מנכ"ל DRDO לבין הנתבע ורק ביתר הזמן המנכ"ל "עשה טובה" והתייחס גם אליו (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 79 שורות 6-10). הנתבע עצמו מתאר את התנהלות ד"ר סרסוואט בפגישה ככזו ש"הוא לא דיבר איתו אפילו חצי אחוז, הוא לא התייחס אליו, הוא התייחס רק אליי" (פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 202 שורות 5-6) ומגדיר את יחסיו עם ד"ר סרסוואט כ"מעולים" (שם, עמוד 223 שורה 23).
ב) שני מכתבים שנשלחו מהנספח הצבאי ההודי לחברה בימים 20.2.2012 ו-24.2.2012 (ת/8 ו-ת/9 בהתאמה) מוענו ישירות לנתבע ולא למנכ"ל החברה. במכתבים מזמין הנספח הצבאי ההודי את הנתבע להעביר את פרטי המידע הדרושים לקידום העסקה (ת/8) וכן להיות מוכן
--- סוף עמוד 19 ---
לנסיעה להודו לשם הצגת העסקה בפני אנשי DRDO (ת/9). צוקרמן העיד כי תוכן המכתבים היה חיובי והעיד על רצינות כוונות DRDO ביחס לקידום העסקה, יחד עם זאת צוקרמן ראה בעיתיות בהפניית המכתבים אל הנתבע ולא אליו כמנכ"ל החברה. לטעמו מדובר היה במסר חד משמעי מצד DRDO לפיו הם מעוניינים לעבוד עם הנתבע וכי מבחינתם הוא איש הקשר ואין בלתו:
"...אני ראיתי את זה בתור איזשהו מסר נסתר, נסתר-גלוי, נסתר סופר גלוי מה שנקרא, שאומר חברים יקרים תדעו לכם, את זה אני רוצה ולא משהו אחר. זאת אומרת אני, חשוב לנו הנושא של אפרים. (...) אני ראיתי בזה איזשהו מסר דחיל ראבק, תבין שאנחנו רוצים את אפרים" (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 89 שורות 15-19, 23-24).
ג) בפגישה אישית שקיים צוקרמן, עם הנספח הצבאי ההודי 12.3.2012 בעקבות דחיית הפגישות המתוכננות להמשך החודש, נאמר לו חד משמעית שללא מעורבות הנתבע לא תצא העסקה אל הפועל: "הוא [הנספח הצבאי - ח.כ.] אמר לי בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, הוא אמר עוד פעם זה לא מסר שלי לנספח הצבאי, אני צינור, אני מעביר לך את המסר מסרסוואט. אם אפרים מנשה לא יהיה בחברה - העסקה הזאת לא תצא לפועל" (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 92 שורה 25 עד עמוד 93 שורה 1). צוקרמן מעלה את סיכום השיחה על הכתב במזכר ומעדכן באמור את הגורמים הרלוונטיים בחברה ובמגנוס (ת/11).
מוסכם על הכל כי לחברה היו הידע, כח האדם והאמצעים הדרושים לשם מימוש עסקת DRDO גם ללא השתתפות הנתבע, על כך העיד צוקרמן "...היה לחברה זכות קיום גם בלי אפרים מנשה" (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 74 שורות 16-17 וראו גם עמוד 73 שורה 14 עד עמוד 74 שורה 17). גם דובסטר, מנכ"ל החברה דהיום מעיד כי החברה העסיקה בתקופה הרלוונטית לתביעה אנשי פיתוח - מהנדסים וטכנאים (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 58, שורות 4-21) והיה בידה הידע המקצועי הדרוש לשם הוצאת העסקה עם DRDO אל הפועל. על אף היכולות המקצועיות המוכחות של החברה, אשר אינן תלויות בנוכחות הנתבע, עמדו ב-DRDO על כך שיהיה חלק מהקשר העסקי ביניהן.
צוקרמן מעיד כי עמדת DRDO, לפיה העסקה עם החברה תצא לפועל רק אם הנתבע יהיה שותף למהלך, לא התבססה על שיקול כלכלי-עסקי:
"...היה לי לפחות כמנכ"ל וכאחד שמכיר את התרבות ההודית, את הודו, את מערכת השיווק בהודו, היתה לי הרגשה שהולך להיות פה פספוס לא רגיל, כי אנשים שנמצאים מהצד מחוץ למערכת לפעמים קשה להם מאוד להבין את זה. זאת אומרת אם אתה בא ואומר תשמע, הוא רוצה דוקטור סרסוואט רוצה שאפרים מנשה יהיה מעורב בזה, אז מישהו מבחוץ היה אומר תפסיק עם השטויות. הם רוצים את המוצר -
--- סוף עמוד 20 ---
מה אתה מבלבל את המוח? זאת אומרת יש דברים שהם מאוד עסקיים לוגיים, יש דברים שהם ברגש שקשה להסביר אותם, קשה לדבר עליהם למי שלא נוכח, היה מעורב בתהליך וראה את זה במו עיניו" (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 91 שורה 23 עד עמוד 92 שורה 7).
הנתבע מאשר כי היה בקשרים עם מנכ"ל DRDO ועם הנספח הצבאי ההודי וכי עדכן אותם במחלוקת בינו לבין בעל השליטה, פרנקל: "פשוט ההודים הבינו שמצוקרמן מאחרים, גם ממני, שהולכים להעיף אותי מהחברה..." (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 203 שורות 1-3. [הדגשה לא במקור, ח.כ.] וגם עמוד 221 שורה 3, שורות 21-22, עמוד 222 שורות 13-16). גם הנתבע, כמו צוקרמן, מעיד כי מהיכרותו עם הנפשות הפועלות ב-DRDO היה לו ברור שבלעדיו העסקה לא תצא לפועל שכן הדבר יהווה עבורם הפרת אמון: "...אף אחד פה כנראה לא מסוגל להבין מה זה הודים. זה אנשים שאתה הולך איתם, מספר משהו, עומד בו לכל אורך הדרך. אם אתה סוטה - זה נמחק, גמרנו" (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 209 שורות 6-13).
הנתבע מדגיש בעדותו כי אין לו השפעה על ההחלטות העסקיות של DRDO:
"אין לי השפעה על ה-DRDO בזה שאני אגיד להם חבר'ה אל תעבדו עם החברה והם לא יעבדו עם החברה. זה לא עובד ככה. ה-DRDO מעוניין בידע, מעוניין ביכולת, מעוניין בכושר המצאה, בכושר פיתוח. אם הייתי בחברה אין לי ספק שהחברה הזאת היתה נראית אחרת" (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 215 שורות 2-7).
78. כל הנתונים המפורטים לעיל מובילים למסקנה כי עמדת DRDO, לפיה העסקה עם החברה תקודם רק במידה והנתבע יהיה מעורב בה, היתה עמדה עצמאית אשר לא הוכתבה על ידי הנתבע. גם העובדה כי הנתבע היה בקשר עם הנספח הצבאי ההודי ועם ד"ר סרסוואט ומסר להם מידע אודות חילוקי הדעות בינו ובין פרנקל אינה מוכיחה כי הנתבע שכנע את נציגי DRDO להציב את השתתפותו בעסקה כתנאי לקיומה.
העמדה העקבית של DRDO, אשר אינה מבוססת על שיקולים כלכליים-עסקיים, לפיה תתקשר בעסקה עם החברה רק אם הנתבע יהיה חלק ממנה, מחזקת את המסקנה כי מדובר בעמדה עצמאית וכי הנתבע לא סיכל את עסקת DRDO.
79. בסיכומיהן מאשרות התובעות כי לא עלה בידן להוכיח כי הנתבע הצליח לנכס את העסקה עם DRDO לעצמו באמצעות החברה החדשה שהקים (חברת LAT) (סעיף 70), אך לטענתן הוא פעל בניסיון לנכס לעצמו את העסקה. אף טענה זו של התובעות אינה מבוססת בראיות, כמפורט להלן:
--- סוף עמוד 21 ---
א) לאחר פיטוריו מהחברה, בחודש אפריל 2012, הקים הנתבע חברה חדשה - חברת LAT, מניותיו בחברה החדשה הוחזקו בנאמנות על ידי צד שלישי (ת/27).
התובעות טוענות כי מהתכנית העסקית של חברת LAT אשר הגיעה לידיהן עולה כי המוצרים המוצעים בה כמעט זהים למוצרי החברה. הנתבע עומת עם הנושא בחקירתו הנגדית וטוען כי בתחום המטוסים ללא טייס "כל המוצרים דומים" (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 228 שורות 4-7).
התובעות מפנות גם למכתב מיום 27.9.2012 מהנספח הצבאי ההודי הממוען לנתבע ואשר הגיע למשרדי החברה. תוכן המכתב עוסק בשיתוף פעולה לפיתוח חימוש משוטט (Loitering Munition). הנתבע התייחס בחקירתו הנגדית למכתב וטען כי ראה אותו לראשונה במסגרת הליך גילוי המסמכים (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 232 שורה 16 עד עמוד 233 שורה 7) כאשר הנתבע נשאל מדוע נשלח המכתב הוא משיב "...אני מוכר בכל העולם, יש אליי עשרות פניות, אני בחרתי לא להיכנס לתחום הזה כרגע" (שם, עמוד 233 שורות 13-14).
ב) הנתבע מעיד כי לאחר פיטוריו מהחברה לא יצר קשר אנשי עם DRDO ולא פעל לקשירת קשרים עסקיים עימם (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 231 שורות 19-23 ועמוד 234 שורות 22-24). לדברי הנתבע הוא היה בקשר עם חברה הודית מנקפור (ראו פרוטוקול עמוד 232 שורות 1-4) ולשם כך טס להודו.
דובסטר, מנכ"ל החברה דהיום מעיד אף הוא כי לא ידוע לו על פגישה או קשר עסקי בין הנתבע לבין DRDO לאחר פיטוריו (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 41 שורות 12-16) וכל שידוע לו זו העובדה כי בחודש ספטמבר 2012 התקבל למשרדי החברה פקס מאת הנספח הצבאי הממוען לנתבע והמתייחס לחברת LAT.
ג) אם כן, מלבד הקמת חברה חדשה, בתחום בו עסק הנתבע כל ימיו, ומכתב אחד שנשלח אליו מהנספח ההודי, בו לא מוזכר DRDO, לא הוצגה בפניי תשתית ראייתית של ממש אשר ניתן להסיק ממנה כי הנתבע פעל לניכוס עסקת DRDO או לנטילת הסודות המסחריים של החברה. אכן, הפקס מהנספח הצבאי ההודי המופנה אל הנתבע ואל חברתו החדשה, LAT, מעורר תהיות, אולם קיומו בלבד אינו מבסס הכרעה בטענת התובעות כי הנתבע ניסה לנכס את העסקה עם DRDO לעצמו. למעלה מן הנדרש יצוין כי גם אם היתה ההקלטה מתקבלת כראיה קבילה עדיין לא היה די באמור בה בכדי לבסס טענות אלה.
אסיפת בעלי המניות ופעולות הנתבע לאחריה
80. באסיפת בעלי המניות מיום 5.3.2012 (ת/16) עמדה על הפרק ההחלטה בדבר קביעת שווי החברה לשם הקצאת מניות נוספת למגנוס. התבטאויות הנתבע באסיפה, בשילוב עם התנהלותו
--- סוף עמוד 22 ---
וקשריו עם הנספח הצבאי ההודי ו-DRDO, מצביעות לטענת התובעות על כך שהנתבע התכוון לפגוע בחברה על ידי עזיבתו אותה במידה ומהלך הדילול יצא לפועל. להלן אציג את התבטאויות הנתבע ופעולותיו ולאחר מכן אבחן האם הן מקימות עילת תביעה כנגד הנתבע.
התבטאויות הנתבע באסיפת בעלי המניות
81. התובעות מפנות לאמירת הנתבע כי אם ידוללו מניותיו אפילו בחצי אחוז אזי יעזוב את החברה: "אם אתה מדלל אותי ב-1/2%, אם יש לי עכשיו 29.5%, לוקח את הרגליים, אתה לא שומע ממני, רק בבית משפט" (ת/16 עמוד 13 שורות 15-22) וכן לאמירותיו כי בלעדיו החברה "תיהרס", תהפוך ל"ריקה מכל תוכן" (ת/16 עמוד 27 שורות 6-12) והעסקה עם DRDO לא תצא אל הפועל (ת/16, עמוד 11 שורות 20-26):
"אפרים: ...עכשיו לגבי הודו בוא אני יענה לך. מעריכים את היכולות שלי באופן אישי והם לא יתנו לחברה הזאת חוזה אם אני לא אהיה בחברה. שתדע.
ליאור: אבל למה שלא תהינה בחברה? תסביר לי.
אפרים: כי לא נשאר לי למה.
ליאור: למה לא נשאר לך למה?
אפרים: אתה הולך לדלל אותי".
בחקירתו הנגדית הסביר הנתבע כי אמר הדברים מתוך רוגז "ברגע של כעס" וכי לאחר יומיים אף שלח מכתב התנצלות לנוכחים (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 211 שורות 16-19, עמוד 212 שורות 17-19). הנתבע הכחיש כי איים בהרס החברה אלא טען כי דבריו נועדו לשמש כהתרעה מפני תוצאות מהלכי החברה ומגנוס וכי בפועל הדברים התרחשו כפי שחזה והתריע:
"כב' השופט: כבעל מניות אתה חב חובת אמונים לחברה.
ת. נכון, אבל אם אני לא קיים בתוך החברה פיזית ההודים לא יתנו עסקה.
כב' השופט: לא, אתה עדיין חב חובת אמונים לחברה, גם כבעל מניות שאינו עובד בחברה.
ת. אני מסכים, אני לא פעלתי נגד החברה. פשוט עצם זה שזרקו אותי מהחברה, ההודים איבדו עניין בחברה.
(...)
כב' השופט: אם אני לא אהיה בחברה החברה תהיה שווה אפס.
--- סוף עמוד 23 ---
ת. אבל זה מה שקרה בפועל כבוד השופט" (פרוטוקול עמוד 208 שורות 11-21 [הדגשה לא במקור, ח.כ.]).
82. עוד טוען הנתבע כי על אף התבטאויותיו הקשות הוא היה מוכן להישאר בחברה, אם התובעות היו נוהגות אחרת ונכונות להגיע עמו לפשרה: "אני לא אגיד לך כן בצורה מוחלטת, אבל אם היו נוהגים איתי בצורה סבירה ולא מנסים לחנוק אותי כל הזמן אז זה היה נראה אחרת. הייתי נשאר בחברה" (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמ' 216 שורות 14-18).
"...אתה יכול להבין מההתבטאות שלי שאם ידללו אותי בחצי אחוז אני אעזוב, שזה לא התבטאות רצינית, הרי הוא היה מדלל אותי בחצי אחוז או בעשרה אחוז אז הייתי, לא הייתי מתנגד לזה" (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 220 שורה 11-14).
הקשר בין הנתבע ו-DRDO
83. מקובלת עלי טענת התובעות כי הנתבע ערב את אנשי DRDO והנספח הצבאי ההודי בפרטי המחלוקת בינו לבין מגנוס ובעל השליטה והבהיר להם כי עתידו בחברה מוטל בספק וכי דילול מניותיו יוביל לעזיבתו את החברה. זאת מתברר הן מסיכום פגישת צוקרמן עם הנספח הצבאי ההודי מיום 12.3.2012 (ת/18) והן מעדויות הנתבע עצמו. הנתבע מנסה ליתן פירוש אחר לדברים שהעלה צוקרמן על הכתב ולטעון כי החלטת DRDO לסגת מהעסקה התקבלה רק לאחר פיטוריו (ראו פרוטוקול דיון מיום 28.9.2014 עמוד 221 שורות 13-14) עוד טוען הנתבע כי הפרטים שרשם צוקרמן לפיהם הנספח מודע לסכסוך בין הנתבע לבעל השליטה ולכך שהנתבע לא יישאר בחברה במידה וידולל הינם פרי הגיגיו של צוקרמן (ראו פרוטוקול עמוד 222 שורות 1-3, שורות 12-13, וכן עמוד 224 שורות 6-9). הנתבע טוען כי לא עדכן את ד"ר סרסאווט בפרטי המחלוקת בינו לבין פרנקל (פרוטוקול עמוד 223 שורה 244 עד עמוד 224 שורה 5) אלא עדכן אותו רק לאחר פיטוריו.