בקשה מוסכמת לדחיית המועד להגשת ראיות, אשר נדחתה על ידי בית משפט קמא
- במסגרת הדיון בערעור, עלתה טענה דיונית שקשורה להחלפת הייצוג של המערערים בהליך קמא ולבקשה להגשת תצהירי עדות ראשית מתוקנים, אשר באה בעקבות חילופי המייצגים. בקשה זו הוגשה על ידי באי-כוח המערערים אחרי שאלו החליפו את קודמיהם, ובמסגרתה נתבקש בית משפט קמא לשנות את מועד ההוכחות שנקבע לפני-כן. רשות המסים, באדיבותה כי רבה, הסכימה לבקשה זו, אולם בית המשפט דחה את הבקשה - חרף הסכמת הצדדים - מאחר שמדובר בתיק ישן וכן בשל דחיות של דיונים שאושרו על ידו בעבר על-מנת לאפשר לבעלי הדין להגיש תצהירי עדות ראשית ולהתכונן להוכחות. הקבוצה תוקפת החלטה זו בערעורה שמונח לפנינו, לצד טענות משפטיות אשר נשמעו מפיה במסגרת הערעור.
- לאחר לבטים, ולנוכח התוצאה המשפטית אליה הגעתי בעניינן של הטבת יישוב מוטב וההוצאות אשר הוצאו על ידי הקבוצה על גיבוש שחקני הקבוצה - הגעתי למסקנה כי עלינו לדחות טענה זו.
- בהקשר זה, אציין תחילה את המובן מאליו: דחיית מועדים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית כדי לקדם את בירור המחלוקות במסגרת ההליך אשר מתנהל לפניה נתונה לשיקול דעתה. מדובר בשיקול דעת רחב, שבו אין בידינו להתערב כל אימת שהוא מופעל מטעמים ענייניים (ראו: רשות ערעור אזרחי 6827/98 מחצבות כנרת נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פסקה 3 [פורסם בנבו] (14.7.1999); רשות ערעור אזרחי 5899/03 נאור נ' פקיד שומה כפר סבא, פסקה 3 [פורסם בנבו] (14.3.2004); רשות ערעור אזרחי 8722/03 וולקן מצברים בערעור מיסים נ' מנהל המכס, מס קנייה ומערעור מיסים חיפה, פ"ד נט(1) 769, 774 (2004); ערעור אזרחי 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן ירדן נ' גרץ פרטרבסגזלשפט, פ"ד כה(2) 441, 443 (1971)) - כפי שקרה במקרה דנן. הסכמת בעלי הדין לדחיית מועדים כאמור מהווה אמנם שיקול אשר תומך בהיענות לבקשת הדחייה, אולם אין מדובר בשיקול מכריע (ראו: רשות ערעור אזרחי 425/98 נקי נ' פרוש, פסקה 3 (29.1.1998); רשות ערעור אזרחי 3136/00 סלמאן נ' שוקייר, פ"ד נה(2) 97, 101 (2000)). בסופו של יום, הערכאה הדיונית היא זאת שמנהלת את יומנה כשלנגד עיניה חובתה הציבורית לספק שירות משפטי הוגן ויעיל לכלל המתדיינים, ולא רק לבעלי הדין אשר ניצבים לפניה (ראו: רשות ערעור אזרחי 8327/05 צדיק נ' פנימי, פסקה 4 והאסמכתאות שם [פורסם בנבו] (14.9.2005)). מטעמים אלו, כבר הזדמן לי להעיר כי "פרוצדורה אזרחית איננה 'תוכנית כבקשתך'" (ראו: ערעור אזרחי 5400/18 מיר נ' מירון, פסקה 1 לפסק דיני [פורסם בנבו] (28.1.2019)). לזאת אוסיף כי לבקשת הדחייה לא היתה כל הצדקה בהקשרו של מימון אשר ניתן על ידי עירוני קריית שמונה כדי לספק לשחקניה תזונה, טלפונים ניידים ואירועי גיבוש. מדובר בנושאים פשוטים למדי ובשדה משפטי מוכר וחרוש לאורך ולרוחב. מייצגי הקבוצה יכלו אפוא להכין את התצהירים והתיעוד הדרושים ללא כל קושי בזמנים שהוקצבו להם על ידי בית משפט קמא.
- באשר לזכאות להטבת יישוב מוטב ובכל הקשור למימון הדיור והלינה בקריית שמונה, שהקבוצה העניקה לשחקניה - נושאים אלה העלו לדיון שאלות מורכבות יותר אשר טרם הוכרעו בפסיקתנו בהקשרו של ספורט מקצועני בכלל וכדורגל מקצועני בפרט. מסיבה זו, ייתכן והיה מקום להיעתר לבקשת הדחייה בהקשרם של שני נושאים אלו כדי לאפשר לקבוצה להניח תשתית עובדתית רחבה יותר מזו שעמדה לנגד עיניו של בית משפט קמא.
בהקשר זה חובה עלינו לזכור את דבריו של השופט מ' לנדוי כי -